גורדי האו

האו נולד למשפחה בת 9 ילדים בפלורל, כפר קטן בפאתי ססקטון, שבפרובינציית ססקצ'ואן. בגיל 8 החל לשחק הוקי קרח, ובלט כבר כילד במידותיו הפיזיות. כשהיה בן 9 עברה משפחתו לססקטון.

בגיל 15 נבחן האו בניו יורק ריינג'רס, אולם לא הגיע לסגל הקבוצה לאחר שעזב את מחנה האימונים של הקבוצה בשל געגועיו לביתו בססקצ'ואן. שנה לאחר מכן הוחתם על ידי דטרויט רד וינגס והועבר לקבוצת צעירים שקיבלה חסות מהמועדון.

השנים הראשונות עריכה

ב-1945, בהיותו בן 17, העבירו הרד וינגס את האו לראשונה מקבוצת הצעירים שלה לקבוצת בוגרים מקצוענית - אומהה נייטס, שהייתה קבוצה-בת של רד וינגס בליגה מקצוענית משנית. האו בלט בנייטס עם 22 שערים ו-26 אסיסטים ב-51 משחקים, ועונה אחת לאחר מכן הועלה לסגל הרד וינגס.

כבר בעונותיו הראשונות בקבוצה הראה האו יכולת הבקעה וניהול משחק ברמה שהלכה ועלתה. האו היה אמבידקסטרי, ומקלות ההוקי של אותה תקופה שהיו סימטריים, בעלי להב ישר - בניגוד למקלות המודרניים בעלי הלהב המעוקל - איפשרו לו לנצל את תכונתו זו ולשחק הן כשהמקל מימין לגופו והן כשהוא לשמאלו, תוך הפיכת האחיזה במקל, ברמה זהה.

כוחו הפיזי ומזגו הסוער ביססו אותו גם כשחקן קשוח מאוד שלא נרתע מקטטות, ולעיתים נראה אף כשש אליהן. במקרה מפורסם בעונתו הראשונה בליגה, שתרם רבות לשמו של האו כמתקוטט חסר מעצורים, הכה האו את גדול כוכבי הליגה, מוריס רישאר ממונטריאול קנדיאנס, והפיל אותו אל הקרח במכת אגרוף לפניו. מעבר להבדל המעמדות בין הכוכב הגדול של הליגה לרוקי העושה בה את צעדיו הראשונים, הרי שרישאר עצמו היה אדם מהיר חימה שעסק בצעירותו באיגרוף, ומרבית שחקני הליגה חששו להתעמת איתו. הנטייה של האו לקטטות הביאה עם הזמן ביטוי חדש לליגה, על בסיס הביטוי hat trick ("שלושער"): "hat trick של גורדי האו" - שער, אסיסט וקטטה במשחק אחד.

ככוכב על ב-NHL עריכה

בעונת 1948/49, עונתו השלישית בליגה, כבר הפך האו לאחד המבקיעים הטובים ביותר בה, כשסיים את העונה הרגילה עם 37 נקודות ב-40 משחקים והוסיף 8 שערים ו-3 אסיסטים ב-11 משחקים בפלייאוף.

יחד עם שני כוכבים אחרים, סיד אייבל וטד לינדזי, ביססו הרד וינגס קו התקפה ראשון שנחשב לאחד הטובים בליגה, והפך לטוב ביותר בה בעונת 1949/50 כאשר השלושה סיימו בשלושת המקומות הראשונים בטבלת המבקיעים של הליגה - האו, שהגיע ל-68 נקודות ב-70 משחקים בעונה הרגילה, סיים שלישי בדירוג המבקיעים אחרי שני חבריו. הקו של האו, אייבל ולינדזי כונה "קו הייצור".

הרד וינגס זכו בגביע סטנלי בסיום אותה עונה, אולם את מסע הפלייאוף עשו ללא האו - במשחק הראשון בפלייאוף של אותה עונה, מול טורונטו מייפל ליפס, ספג האו פגיעת ראש קשה שגרמה לו לאבד את הכרתו ולדמם מראשו. כשפונה לבית החולים התברר שהוא סובל מזעזוע מוח ודימום תוך-גולגולתי, ועבר ניתוח חירום לניקוז הדם מראשו.

למרות הפציעה הקשה, הוכיח האו את כוחו ויכולת העמידה שלו כאשר חזר לשחק כבר במשחק הראשון של העונה הבאה, 1950/51, שהפכה לעונה הטובה ביותר שלו עד אז. האו סיים את העונה הרגילה כמבקיע המצטיין של הליגה עם 86 נקודות ב-70 משחקים, בהפרש ניכר מהבא אחריו, וזכה בגביע ארט רוס בפעם הראשונה.

האו היה המבקיע המצטיין של הליגה גם בשלוש העונות הבאות, מתוכן זכו הרד וינגס בשני גביעי סטנלי נוספים. ארבע הזכיות הרצופות שלו בגביע ארט רוס פתחו רצף נדיר בו היה האו אחד מחמשת המבקיעים המצטיינים של הליגה במשך 20 עונות רצופות, כשב-1954/55 זכה עם הרד וינגס בגביע סטנלי בפעם הרביעית, והשנייה ברציפות. במשך כל אותה תקופה הרד וינגס היו באופן קבוע בצמרת הליגה ומועמדים לזכייה בגביע סטנלי, הגיעו מספר פעמים לסדרת הגמר על הגביע (כולל ארבע רצופות בשנות ה-60), אולם לאחר 1955 לא זכו בו שוב. האו זכה בגביע ארט רוס עוד פעמיים באותה תקופה, ובגביע הארט כ-MVP של הליגה שש פעמים. בכל אותה תקופה שמר האו על מקומו בקו ההתקפה הראשון של הרד וינגס, כשלידו מתחלפים דורות של כוכבים. במקביל, הלך האו וריסן את מזגו, ונגרר לפחות ופחות קטטות.

עונת 1968/69 הייתה עונה מיוחדת עבור האו. עונה אחת קודם לכן הכפילה הליגה את גודלה ל-12 קבוצות, לאחר שהורכבה מ-6 קבוצות קבועות שכונו "שש המקוריות" במשך 25 שנה. לוח המשחקים של הליגה התרחב, והאו, שכבר חצה את גיל 40, המשיך להוכיח את יכולתו כשסיים את העונה עם המאזן הטוב בקריירה שלו - 103 נקודות (44 שערים ו-59 אסיסטים).

האו המשיך לשחק ברד וינגס שתי עונות נוספות, אולם פציעה מתמשכת במפרק כף ידו בצוותא עם סכסוך חוזי עם בעלי הרד וינגס גרמו לו לפרוש ממשחק אחרי עונת 1970/71. הוא סירב להצעה לאמן את ניו יורק איילנדרס עונה לאחר מכן.

בעונת 1972/73 השתנה נוף ההוקי קרח המקצועני שינוי משמעותי, כאשר ליגה מקצוענית ראשית חדשה, מתחרה ל-NHL, החלה לפעול. ה-World Hockey Association, או ה-WHA, שמה לה למטרה ראשונה במעלה להעביר אליה את מיטב שחקני ה-NHL. גורדי האו חזר לפעילות בעונת 1973/74, בגיל 45 ולאחר שתי עונות פרישה, וחתם באחת מקבוצות הליגה החדשה, יוסטון איירוס - מהלך שנחשב להצלחה גדולה ל-WHA ומכה ל-NHL. המניע העיקרי של האו לחזור מפרישתו ולהצטרף לאיירוס היה הזדמנות לשחק עם שני בניו, מרק ומרטי, שהצטרפו מוקדם יותר לאיירוס. לצורך החזרה מפרישה עבר האו ניתוח במפרק כף ידו הפגוע.

האו הוכיח שכוחו עדיין במותניו עם נתוני הבקעה מרשימים, שהתקרבו או עברו את 100 הנקודות באופן כמעט קבוע על פני עונה רגילה של 70 משחקים. הוא הוביל עם בניו את האיירוס לשתי אליפויות רצופות של ה-WHA ב-1974 ו-1975. בנוסף, שיחק בנבחרת קנדה שהורכבה משחקני WHA ב"סדרת פסגה" של 8 משחקים מול נבחרת ברית המועצות - סדרה שניסתה לתת תשובה לסדרת הפסגה המפורסמת של נבחרת קנדה שהורכבה על ידי ה-NHL שנתיים קודם לכן. הוא שיחק ב-7 מהמשחקים, כבש 3 שערים ומסר 4 אסיסטים.

ב-1977 עזבו האו ובניו את האיירוס והצטרפו לקבוצה אחרת ב-WHA, ניו אינגלנד וויילרס. עונת 1977/78 הייתה עונה מצוינת נוספת עבור הכוכב שכבר היה בן 50, והוא סיים אותה עם 34 שערים ו-62 אסיסטים.

העונה שלאחריה הייתה העונה האחרונה לקיומה של ה-WHA. האו ירד במספריו, אולם העונה הביאה עבורו ועבור הענף אירוע יחיד במינו - שיתוף הפעולה היחיד בין האו בן ה-51 לבין מי שנחשב כבר ליורשו המיועד, ויין גרצקי בן ה-17. האירוע המיוחד היה סדרת משחקים שקיימה נבחרת כוכבים מה-WHA מול הקבוצה הסובייטית דינמו מוסקבה. האו, עם בנו מרק ועם גרצקי, היו קו ההתקפה הראשון של כוכבי ה-WHA, והובילו את כוכבי ה-WHA לניצחונות על הקבוצה הסובייטית בכל שלושת משחקי הסדרה.

בתום אותה עונה, עם פירוק ה-WHA, שרדה ניו אינגלנד וויילרס את הפירוק והצטרפה כקבוצת התרחבות ל-NHL. אחרי 9 עונות של הפסקה, כשהוא בעשור השישי לחייו ועדיין נחשב לכוכב, חזר גורדי האו ל-NHL.

ניו אינגלנד וויילרס, ובשמה החדש הרטפורד וויילרס, החלה לשחק ב-NHL בעונת 1979/80. דטרויט רד וינגס, שעדיין החזיקה בזכות ראשונים על האו ב-NHL, ויתרה עליה כמחווה להאו ואיפשרה לו להישאר בוויילרס. האו שיחק בוויילרס עונת NHL שלמה של 80 משחקים, ועוד שלושה משחקי פלייאוף, בהם כבש 16 שערים ומסר 27 אסיסטים. הוא שיחק גם במשחק ה"אול-סטאר" של ה-NHL, שנערך בדטרויט, העיר בה עשה את מיטב הקריירה שלו. הקהל בדטרויט הריע לו ממושכות בטקס הצגת השחקנים ולא איפשר להמשיך בטקס עד שהאו ירד אל הספסל, בניסיון להרגיע את הקהל.

בסיום אותה עונה פרש האו ממשחק. את משחקו האחרון שיחק בגיל 52 ו-11 יום - שיא NHL המחזיק מעמד עד היום. למעשה האו הוא היחיד אי פעם ששיחק ב-NHL מעבר לגיל 50.

כשפרש האו ממשחק, הוא החזיק בכל שיאי ההבקעה ב-NHL בעונה הרגילה - שערים (801), אסיסטים (1049) ונקודות (1850). שיאי ההבקעה שלו נשברו לימים בידי ויין גרצקי.

האו החזיק שנים רבות בשיא המשחקים ב-NHL, עם 1767 משחקי עונה רגילה (שיאו זה נשבר ב-2021), כשמתוכן 1687 במדי קבוצה אחת - דטרויט רד וינגס - שיא NHL נוסף המחזיק מעמד עד היום. גם 26 העונות בהן שיחק ב-NHL הן שיא שעדיין שריר וקיים. בנוסף לכך כבש האו 68 שערים ומסר 92 אסיסטים (ובסך הכל 160 נקודות) ב-157 משחקי פלייאוף ב-NHL.

מעבר לכך, האו שיחק עוד 6 עונות ב-WHA, מספר המביא אותו לשיא של 32 עונות של הוקי קרח מקצועני בליגה בכירה. ב-WHA, בעונה הרגילה ובפלייאוף, שיחק האו 497 משחקים, כבש 202 שערים ומסר 377 אסיסטים (579 נקודות). 2421 המשחקים ששיחק בסך הכל בשתי הליגות הבכירות מהווים גם הם שיא.

ב-1997 חתם האו של חוזה למשחק אחד במדי דטרויט וייפרס, קבוצה ששיחקה ב-IHL - ליגה מקצוענית משנית שהייתה קיימת באותה תקופה. האו שיחק במשחק משמרת אחת בלבד על הקרח, והיא הספיקה לו כדי לרשום בקריירה משחק מקצועני נוסף, בגיל 69.

ב-1998 בחר מגזין ההוקי קרח הנחשב "The Hockey News" את 100 השחקנים הטובים ביותר בכל הזמנים. האו דורג שלישי, אחרי ויין גרצקי ובובי אור. גרצקי ואור הצהירו מצדם שהאו היה גיבור ילדותם, ומבחינתם הוא השחקן הגדול ביותר בכל הזמנים. גרצקי אף בחר את מספר חולצתו, 99, כמחווה להאו שלבש את החולצה מספר 9.

ב-2007 נחנך פסל ארד של האו במתחם ג'ו לואיס ארנה, אולמה הביתי של דטרויט רד וינגס באותו זמן. פסל נוסף של האו מוצב באולם ההוקי קרח הגדול בעיר בה גדל, ססקטון בקנדה.

האו היה אחד מבעלי ונקובר ג'איינטס - קבוצה לצעירים עד גיל 20 המשחקת ב-Western Hockey League, אחת הליגות העיקריות לצעירים בקנדה.

ב-2014 עבר האו מספר אירועי שבץ מוחי. מצבו השתפר לאחר שעבר במקסיקו מספר טיפולים בעזרת תאי גזע.

גשר בבנייה, שיחבר את דטרויט עם העיר השכנה וינדזור שבקנדה, ייקרא על שמו של האו. בססקטון, בה גדל, כבר קיים גשר על שמו על פני נהר החוצה את העיר.

לאחר תקופה בה הידרדר מצב בריאותו, נפטר האו ב-10 ביוני 2016 בביתו של בנו, מארי, בטולידו, אוהיו, בגיל 88.

האו נישא ב-1953 לקולין ג'ופה, אמריקאית ילידת מישיגן. קולין התגלתה כמנהלת ספורט מוכשרת ורבת פעלים, שהקימה עבור דטרויט רד וינגס קבוצת צעירים בארצות הברית, יזמה הקמת אולמות הוקי קרח, וניהלה במידה רבה את הקריירה של בעלה ושני בניה, מרק ומרטי. היא הייתה הרוח החיה מאחורי שובו של בעלה מפרישה ב-1973 כדי שהוא ושני הבנים יוכלו לשחק ביחד ב-WHA. בהתאם לכינוי הרווח של גורדי, "מר הוקי", זכתה קולין לכינוי "גברת הוקי" (Mrs. Hockey). כמנהלת מוכשרת, רשמה קולין את שני הכינויים, יחד עם שמו של בעלה, כסימנים מסחריים. קולין נפטרה ב-2009.

לגורדי וקולין האו היו שלושה בנים ובת. מבין השניים ששיחקו עם אביהם ב-WHA וב-NHL גדל מרק להיות כוכב NHL של ממש. לאחר שזכה עם נבחרת ארצות הברית במדליית כסף באולימפיאדת סאפורו (1972) ושיחק עם אביו ואחיו ב-WHA וב-NHL, המשיך מרק לקריירת NHL ארוכה שהקיפה 16 עונות, שיחק בנבחרת ארצות הברית בגביע קנדה ב-1981, והפך בעצמו לחבר היכל התהילה של ההוקי קרח ב-2011.

• 4 גביעי סטנלי (1950, 1952, 1954, 1955) - כולם עם דטרויט רד וינגס
• 2 גביעי אווקו - המקביל של ה-WHA לגביע סטנלי (1974, 1975) - שניהם עם יוסטון איירוס
• 6 זכיות בגביע ארט רוס (1951, 1952, 1953, 1954, 1957, 1960)
• 6 זכיות בגביע הארט (1952, 1953, 1957, 1958, 1960, 1963)
• 4 פעמים מבקיע השערים המצטיין של הליגה (1951, 1952, 1953, 1957) (באותם ימים עדיין לא חולק גביע מוריס "רוקט" רישאר)
• ה-MVP של ה-WHA ב-1974
• התקבל להיכל התהילה של ההוקי קרח (1972)
• בין חמשת המבקיעים המובילים ב-NHL במשך 20 עונות רצופות

• השחקן המבוגר ביותר במשחק NHL ‏(בן 52 ו-11 יום)
• הכי הרבה עונות ב-NHL‏ (26, שיא משותף עם כריס צ'ליוס)
• הכי הרבה עונות ב-NHL וב-WHA ביחד (32)
• הכי הרבה משחקי עונה רגילה ב-NHL באותה קבוצה (1687, בדטרויט רד וינגס)
• הכי הרבה משחקי עונה רגילה ב-NHL וב-WHA ביחד (2186)
• הכי הרבה משחקי עונה רגילה ופלייאוף ב-NHL וב-WHA ביחד (2421)
• הכי הרבה שערים בעונה הרגילה ב-NHL וב-WHA ביחד (975)

מקרא: מש - משחקים; שע - שערים; אס - אסיסטים; נק - נקודות; ד"ע - דקות עונש (על הרחקות בשל עבירות).

מדיה וקבצים בנושא גורדי האו בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של גורדי האו
• גורדי האו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• גורדי האו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)