ריצת 3000 מטר מכשולים

מספר הסיבובים בריצה משתנה בהתאם למיקום מכשול המים - בצידו הפנימי של המסלול, או בצידו החיצוני^[1]. בעת הזינוק הרצים מתפרסים על כל המסלולים, אך מתחילת הריצה יכולים לעבור לרוץ בכל מסלול שירצו. על הרצים לעבור עשרים ושמונה מכשולים רגילים ועוד שבעה מכשולי מים ללא קשר למספר הסיבובים. לרצים מותר לדרוך על המכשול בשביל לעבור אותו, מה שנפוץ בעיקר במעבר מכשולי המים.

מקורו של הענף באיים הבריטיים. רצים התחרו בריצה בין מגדלי הכנסייה של העיירות השונות, ובדרכם דילגו מעל פלגי מים ואבנים. מגדלי הכנסייה נבחרו כנקודות המוצא והסיום משום שאלה נראו למרחוק, וניתן לזהותם בקלות. עד היום, מכונה הענף באנגלית "Steeplechase" - פירוש המילה "Steeple" הוא "מגדל כנסייה".

באופן ממוסד יותר, ראשיתו של הענף ב-1860, אז ארגנה אוניברסיטת אוקספורד מרוץ מכשולים לאורך שני מייל. ב-1865 עבר המרוץ למסלול שטוח, כמקובל בימינו. המרוץ הפך לתחרות אולימפית באולימפיאדת פריז (1900), אז הונהגו שני מרוצים, למרחקים של 2,500 ו-4,000 מ'. באולימפיאדת סנט לואיס (1904) הונהג מרוץ לאורך 2,590 מ' ובוטל המרוץ ל-4,000 מ', ובאולימפיאדת לונדון (1908) הונהג מרוץ לאורך 3,200 מ'. רק באולימפיאדת אנטוורפן (1920) התייצב המרחק על 3,000 מ'. מאולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) עד אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016), כל המנצחים במרוץ היו קנייתים, למעט באולימפיאדת מונטריאול ואולימפיאדת מוסקבה, אותן החרימה קניה. באולימפיאדת טוקיו (2020) ניצח רץ מרוקאי, והרץ הקנייתי הראשון זכה רק במדליית הארד.

ריצת 3000 מטר מכשולים לנשים התקיימה לראשונה באליפות העולם באתלטיקה שנערכה בהלסינקי ב-2005. המנצחת, דורקוס אינזיקורו מאוגנדה הייתה האתלטית האוגנדית הראשונה אי פעם שזכתה במדליית זהב באליפות עולם באתלטיקה. ריצה זו לנשים, נוספה לתוכנית האולימפית באולימפיאדת בייג'ינג (2008). המנצחת הייתה גולנארה סאמיטובה מרוסיה, שאף קבעה בה את שיא עולם וגם הייתה לאשה הראשונה שרצה בפחות מ-9 דקות.

• שיא העולם לנשים שייך לביאטריס צ'פקואץ' (קניה קניה) בתוצאה של 8:44.32 דקות, נקבע בתחרות ליגת היהלום במונקו ב-20 ביולי 2018
• שיא העולם לגברים שייך ללאמצ'ה גירמה (אתיופיה אתיופיה) בתוצאה של 7:52.11 דקות, נקבע בתחרות ליגת היהלום שנערכה בפריז ב-9 ביוני 2023.

• השיא האולימפי לנשים שייך לגולנארה סאמיטובה (רוסיה רוסיה) בתוצאה של 8:58.81 דקות, נקבע באולימפיאדת בייג'ינג, סין, 2008
• השיא האולימפי לגברים שייך לקונססלוס קיפרוטו (קניה קניה) בתוצאה של 8:03.28 דקות, נקבע באולימפיאדת ריו, ברזיל, 2016

• השיא הישראלי לנשים שייך לאדווה כהן בתוצאה של 9:29.74 דקות, שנקבע ב-12 באוגוסט 2018 באליפות אירופה שנערכה בברלין^[2].
• השיא הישראלי לגברים שייך לאיתי מגידי בתוצאה של 8:24.14 דקות, נקבע בשנת 2008.

מעודכן ל-21 ביולי 2022:

דירוג	תוצאה	אתלטית	לאום	תאריך	מיקום
1	8:44.32	ביאטריס צ'פקואץ'	קניה קניה	20 ביולי 2018	מונקו (ליגת היהלום)
2	8:52.78	רות ג'בט	בחריין בחריין	27 באוגוסט 2016	סן דני
3	8:53.02	נורה ג'רוטו	קניה קניה	20 ביולי 2022	יוג'ין (אליפות העולם)
4	8:54.61	ורקואה גטאצ'ו	אתיופיה אתיופיה	20 ביולי 2022	יוג'ין (אליפות העולם)
5	8:56.08	מקדיס אבבה	אתיופיה אתיופיה	20 ביולי 2022	יוג'ין (אליפות העולם)
6	8:56.55	ווינפרד יאווי	בחריין בחריין	18 ביוני 2022	פריז
7	8:57.77	קורטני פריירקס	ארצות הברית ארצות הברית	21 באוגוסט 2021	יוג'ין (ליגת היהלום)
8	8:58.78	סליפין צ'ספול(אנ')	קניה קניה	26 במאי 2017	יוג'ין
9	8:58.81	גולנארה סאמיטובה	רוסיה רוסיה	17 באוגוסט 2008	בייג'ינג
10	9:00.01	הייבין ג'פקמוי	קניה קניה	28 במאי 2016	יוג'ין

מעודכן ל-23 באוגוסט 2021:

דירוג	תוצאה	אתלט	לאום	תאריך	מיקום
1	7:53.63	סאיף סעיד שאהין	קטר (מדינה) קטר	8 בספטמבר 2004	בריסל
2	7:53.64	ברימין קיפרוטו	קניה קניה	22 ביולי 2011	מונקו (ליגת היהלום)
3	7:54.31	פול קיפסילה קואץ'	קניה קניה	31 במאי 2012	רומא
4	7:55.28	בראהים בולאמי	מרוקו מרוקו	24 באוגוסט 2001	בריסל
5	7:55.72	ברנרד ברמסי	קניה קניה	24 באוגוסט 1997	קלן
6	7:55.76	אזקייל קמבוי	קניה קניה	22 ביולי 2011	מונקו (ליגת היהלום)
7	7:56.16	מוזס קיפטאנוי	קניה קניה	24 באוגוסט 1997	קלן
8	7:56.81	ריצ'רד מטילונג	קניה קניה	11 במאי 2012	דוחא
9	7:57.29	רובן קוסגיי	קניה קניה	24 באוגוסט 2001	בריסל
10	7:58.15	סופיאן אל-בקאלי	מרוקו מרוקו	27 באוגוסט 2018	מונקו (ליגת היהלום)