קיסר הודו

שליטי האימפריה המוגולית לא נשאו בתואר "קיסר הודו" אלא בתואר "פאדישאה" שמשמעו "קיסר" מבלי ציון שם הקיסרות או האזור הגאוגרפי. בתקופת המרד ההודי הגדול של שנת 1857 הכריז באהאדור שאה השני על עצמו כ"פאדשא -אי -הינד" - "קיסר הודו". לאחר תום המרד גורש באהאדור שאה לרנגון שבבורמה בשנת 1858 ושושלתו הגיעה לקיצה.

לאחר נפילת האימפריה המוגולית השתלטה בפועל חברת הודו המזרחית הבריטית על הודו. לאחר פירוק החברה עברה הודו לשליטה מלאה של ממשלת הממלכה המאוחדת וב-1 במאי 1876 קיבלה המלכה ויקטוריה את התואר "קיסרית הודו". הקיסרות כללה את הודו הבריטית שבשטחה נמצאות המדינות בנות ימינו: הודו (למעט המושבה הפורטוגזית גואה, מדינת סיקים והמושבה הצרפתית פודוצ'רי), פקיסטן, בנגלדש ובורמה. התואר ניתן למלכה ויקטוריה ביוזמת ראש ממשלת בריטניה בנג'מין דיזראלי לאחר שהתברר שבתה של המלכה הנסיכה ויקטוריה תישא בתואר קיסרית עם הכתרת בעלה וילהלם הראשון לקיסר גרמניה.

לאחר מותה של ויקטוריה, בנה, אדוארד השביעי ירש את התואר "קיסר הודו" והוריש אותו אחריו עד קבלת עצמאותה של הודו בחצות הלילה שבין ה-14 וה-15 באוגוסט 1947. התואר עצמו נזנח רק בשנת 1948 על ידי המלך ג'ורג' השישי.

קיסרי הודו נהגו להוסיף לחתימתם את האותיות R (קיצור של המונח הלטיני: Rex/Regina - "מלך") ו-I (קיצור של: Imperator/Imperatrix).

נשות המלכים נשאו בתואר "מלכה-קיסרית" אולם תואר זה לא סימן שליט מכהן אלא אשת שליט מכהן (בניגוד לוויקטוריה שהייתה בפועל הקיסרית המכהנת).

ג'ורג' השישי המשיך לשאת בתואר "מלך הודו" גם לאחר עצמאות הודו, בתקופת כהונתו של לואי מאונטבאטן כמושל הכללי של הודו, ורק עם הפיכת הודו לרפובליקה ב-26 בינואר 1950, נזנח תואר זה.

ג'ורג' השישי נשא בתואר "מלך פקיסטן" עד מותו בשנת 1952. המלכה אליזבת השנייה נשאה בתואר זה ארבע שנים עד שפקיסטן הפכה לרפובליקה, ב-23 במרץ 1956.

• המלוכה הבריטית
  • הכתר האימפריאלי של הודו
• האימפריה המוגולית
• מדליית קאיזר אי הינד