קול אנושי
הקול האנושי הוא הקול שמפיקים בני האדם כאשר הם עושים שימוש במערכת הקול, כגון במהלך שיחה, שירה, צחוק, בכי, צרחה או צעקה. תדר הקול (אנ') האנושי הוא חלק מתהליך ההפקה של הצלילים האנושיים, כאשר שפתות הקול הם המקור העיקרי לצלילים. מנגנוני הפקת צליל נוספים מאותו האזור בגוף כוללים הפקה של עיצורים ללא קול (אנ'), הפקת עיצורים מצוצים, שריקות ולחישות (אנ').
ניתן לחלק את מנגנון הפקת הקול האנושי לשלושה חלקים - הריאות, בית הקול וה-Articulators (אנ') (החלקים של מערכת הקול שנמצאים מעל לגרון, כולל הלשון, החיך, הלחי, השפתיים וכו'). על הריאות לייצר זרימת אוויר מספקת ולחץ אוויר מספק כדי לגרום למיתרי הקול לרטוט. בעקבות כך מיתרי הקול רוטטים ומפיקים את מקור הצליל שיוצא מאזור הגרון. שרירי הגרון מכווננים גם הם את הצליל המופק. ה-Articulators מפרקים ומסננים את הצליל המגיע מהגרון ומסוגלים לחזק או להחליש את הצליל.
מיתרי הקול, בשילוב עם ה-Articulators, מסוגלים להפיק צלילים מורכבים במיוחד.[1][2][3] ניתן לשנות את הטון של הקול על מנת להדגיש את הרגשות שאדם חווה כמו כעס, הפתעה, פחד, אושר, עצב, וכו'. הקול האנושי משמש להבעת רגש,[4] אך גם יכול לחשוף את גילו ומינו של הדובר.[5][6][7] זמרים משתמשים בקולם ככלי ליצירת מוזיקה.[8] התדר של הקול האנושי נע בין 50 ל-3,400 הרץ.
תחום חקר הצלילים המופקים על ידי הקול האנושי מכונה פונטיקה. עבור בני אדם, היכולת לזהות זה את זה באמצעות הקול מסתמכת על היכולת לחשב את ההבדלים בין הפונטיקה המקרית של קוליות ספציפית לבין הייצוגים הפונטיים המופשטים של המילים אותן הקוליות מכילה.[9]
כשמדברים על זיהוי קול - מחקרים בנושא משווים יכולת זו לתהליכים אחרים שאינם מילוליים, כגון תפיסה אנושית של פנים או תפיסות קוליות של חיות לא אנושיות[10] ואחת המטרות החשובות של חקר הקול היא להבין כיצד מערכת הקול מייצרת קול ממגוון מאפיינים המגיעים ממקורות שונים ואיך אנשים מקשרים את תפיסותיהם למאפיינים אלה.[11]
זהו דבר שגרתי שאנשים יכולים לזהות קולות של אחרים ולעיתים אף לזכור אותם גם לאחר זמן רב. למרות שאדם לא ישמיע פעמיים בדיוק את אותו הצליל, מאזינים מחלצים תכונות שאינן משתנות מאות הקול שאותו שמעו על מנת לבנות ייצוג של זהות הדובר שבה יהיה ניתן להשתמש על מנת לזהות את קולו של האדם הספציפי באמצעות לקט התבטאויותיו.[12]
קישורים חיצוניים עריכה
קול, דף שער בספרייה הלאומית- לימור בנימיני, הקול האנושי - דיבור ושירה
הערות שוליים עריכה
- ^ Stevens, K.N.(2000), Acoustic Phonetics, MIT Press, ISBN 0-262-69250-3, 978-0-262-69250-2
- ^ Titze, I.R. (1994). Principles of Voice Production, Prentice Hall (currently published by NCVS.org), ISBN 978-0-13-717893-3.
- ^ Titze, I. R. (2006). The Myoelatic Aerodynamic Theory of Phonation, Iowa City:National Center for Voice and Speech, 2006.
- ^ Johar, Swati (22 בדצמבר 2015). Emotion, Affect and Personality in Speech: The Bias of Language and Paralanguage. SpringerBriefs in Speech Technology. Springer. pp. 10, 12. ISBN 978-3-319-28047-9.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Bachorowski, Jo-Anne (1999). "Vocal Expression and Perception of Emotions" (PDF). Current Directions in Psychological Science: 53–57.
- ^ Smith, BL; Brown, BL; Strong, WJ; Rencher, AC (1975). "Effects of speech rate on personality perception". Language and Speech. 18 (2): 145–52. doi:10.1177/002383097501800203. PMID 1195957.
- ^ Williams, CE; Stevens, KN (1972). "Emotions and speech: some acoustical correlates". The Journal of the Acoustical Society of America. 52 (4): 1238–50. Bibcode:1972ASAJ...52.1238W. doi:10.1121/1.1913238. PMID 4638039.
- ^ Titze, IR; Mapes, S; Story, B (1994). "Acoustics of the tenor high voice". The Journal of the Acoustical Society of America. 95 (2): 1133–42. Bibcode:1994ASAJ...95.1133T. doi:10.1121/1.408461. PMID 8132903.
- ^ Tyler K. Perrachione, Stephanie N. Del Tufo, John D. E. Gabrieli, Human Voice Recognition Depends on Language Ability, Science 333, 2011-07-29, עמ' 595–595 doi: 10.1126/science.1207327
- ^ Pascal Belin, Shirley Fecteau, Catherine Bédard, Thinking the voice: neural correlates of voice perception, Trends in Cognitive Sciences 8, 2004-03, עמ' 129–135 doi: 10.1016/j.tics.2004.01.008
- ^ Zhaoyan Zhang, Mechanics of human voice production and control, The Journal of the Acoustical Society of America 140, 2016-10, עמ' 2614–2635 doi: 10.1121/1.4964509
- ^ Marianne Latinus, Pascal Belin, Human voice perception, Current Biology 21, 2011-02, עמ' R143–R145 doi: 10.1016/j.cub.2010.12.033