פרס נובל לפיזיקה

פרס שמוענק על ידי האקדמיה המלכותית השוודית למדעים

פרס נובל לפיזיקה מוענק מדי שנה, החל משנת 1901, לאנשים אשר תרמו תרומה ייחודית או ביצעו מחקר יוצא דופן בתחום הפיזיקה. הפרס מוענק על ידי האקדמיה המלכותית השוודית למדעים.

פרס נובל לפיזיקה
מיקום הטקססטוקהולם עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינהשוודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
הגוף המעניקהאקדמיה המלכותית השוודית למדעים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפרס1901–הווה (כ־123 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
נקרא על שםאלפרד נובל עריכת הנתון בוויקינתונים
nobelprize.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
וילהלם קונרד רנטגן (1845-1923), הזוכה הראשון בפרס נובל לפיזיקה, עבור גילוי קרני ה-X שמאוחר יותר נקראו על שמו בשם "קרני רנטגן"

בין השנים 1901 ו-2012, הפרס לא חולק שש פעמים. 32 פעמים ניתן הפרס לשני אנשים בו זמנית, ו-36 פעמים ניתן לשלושה זוכים בו זמנית. בסך הכול קיבלו אותו עד שנת 2023, 225 איש, מתוכם חמש נשים בלבד (מארי קירי (1903), מריה גופרט-מאייר (1963), דונה סטריקלנד (2018),אנדראה גז (2020) ואן ל'ווילייה (2023)) כאשר כל הנשים חלקו את הפרס עם אנשים אחרים. ג'ון ברדין הוא היחיד שקיבל את הפרס פעמיים[1]. 56 יהודים קיבלו את הפרס, 25% מכלל הזוכים.

נכון לשנת 2023, סכום הפרס הוא 10 מיליון קרונות שוודיות לפרס נובל מלא.

חתני פרס נובל לפיזיקה עריכה

1901 - 1910 עריכה

שנהמקבלי הפרסמוסד[2]נימוק
1901וילהלם רנטגןאוניברסיטת מינכןבהוקרה על התרומה היוצאת מן הכלל שהשיא בגילוי הקרניים המיוחדות, קרני X.
1902הנדריק לורנץאוניברסיטת ליידןבהוקרה על התרומה היוצאת מן הכלל שהשיאו במחקרם על השפעת המגנטיות על תופעת הקרינה.
פיטר זימןאוניברסיטת אמסטרדם
1903אנרי בקרלאקול פוליטקניקבהוקרה על התרומה היוצאת מן הכלל שהשיא באמצעות גילוי הרדיואקטיביות הספונטנית.
פייר קיריESPCI - פריזבהוקרה על התרומה היוצאת מן הכלל שהשיאו באמצעות מחקריהם המשותפים על תופעת הקרינה שהתגלתה על ידי פרופסור אנרי בקרל.
מארי קירי
1904הלורד רייליהמכון המלכותיעל מחקריו בנושא צפיפות הגזים החשובים ביותר ועל גילוי הארגון במחקרים אלה.
1905פיליפ לנארדאוניברסיטת קילעל עבודתו בחקר הקרניים הקתודיות.
1906ג'יי ג'יי תומסוןאוניברסיטת קיימברידג'בהוקרה לערכם הגדול של מחקריו התאורטיים והניסיוניים בהולכת חשמל על ידי גזים.
1907אלברט אברהם מייקלסוןאוניברסיטת שיקגועל המכשור האופטי המדויק שלו, ועל המחקרים הספקטרוסקופיים והמטרולוגיים שערך בעזרת ציוד זה.
1908גבריאל ליפמןסורבוןעל השיטה ליצירת תצלומים צבעוניים המבוססים על תופעת ההתאבכות.
1909גוליילמו מרקוניחברת מרקוניעל תרומתם להתפתחות הטלגרפיה האלחוטית.
קרל פרדיננד בראוןאוניברסיטת שטרסבורג
1910יוהנס דידריק ואן דר ואלסאוניברסיטת אמסטרדםעל עבודתו על משוואת המצב של גזים ונוזלים.

1911 - 1920 עריכה

שנהמקבלי הפרסמוסדנימוק
1911וילהלם ויןאוניברסיטת וירצבורגעל גילוייו בנוגע לחוקים השולטים בקרינת חום.
1912נילס גוסטב דאלןחברת AGAעל המצאת שסתום אוטומטי לשימוש במצבורי גז להארת מגדלורים ומצופים.
1913האיקה קמרלינג אונסאוניברסיטת ליידןעל מחקרו על תכונות החומר בטמפרטורות נמוכות, שהביא בין השאר לייצור הליום נוזלי.
1914מקס פון לאואהאוניברסיטת גתה בפרנקפורטעל גילוי תופעת העקיפה של קרני X במעבר דרך גבישים.
1915ויליאם הנרי בראגהקולג' האוניברסיטאי של לונדוןעל תרומתם באנליזה של גבישים באמצעות קרני X.
ויליאם לורנס בראגאוניברסיטת ויקטוריה של מנצ'סטר
1917צ'ארלס גלובר ברקלהאוניברסיטת אדינבורועל גילוי קרינת הרנטגן האופיינית ליסודות.
1918מקס פלאנקאוניברסיטת הומבולדטבהוקרה על תרומותיו לקידום הפיזיקה באמצעות גילוי קוונט האנרגיה.
1919יוהנס שטארקאוניברסיטת גרייפסוואלדעל גילוי אפקט דופלר בקרני תעלה, ופיצול קווים ספקטרליים בשדה חשמלי.
1920שארל אדואר גיוםהלשכה הבינלאומית למידות ולמשקלותבהוקרה על תרומתו למדידות מדויקות בפיזיקה על ידי גילוי אנומליות בסגסוגות פלדת ניקל.

1921 - 1930 עריכה

שנהמקבלי הפרסמוסדנימוק
1921אלברט איינשטייןמכון הקייזר וילהלםעל תרומתו לפיזיקה התאורטית, ובפרט על גילוי החוק של האפקט הפוטואלקטרי.
1922נילס בוהראוניברסיטת קופנהגןעל תרומתו לחקר מבנה האטומים והקרינה הנפלטת מהם.
1923רוברט מיליקןהמכון הטכנולוגי של קליפורניהעל עבודתו אודות המטען החשמלי הבסיסי ואודות האפקט הפוטואלקטרי.
1924מאנה סיגבאןאוניברסיטת אופסלהעל גילוייו ומחקריו בתחום של ספקטרוסקופיית קרני רנטגן.
1925ג'יימס פרנקאוניברסיטת גטינגןעל גילוי החוקים השולטים בפגיעה של אלקטרון באטום.
גוסטב הרץאוניברסיטת האלה
1926ז'אן-בטיסט פרןסורבוןעל עבודתו על המבנה הבלתי רציף של החומר, ובייחוד על גילוי שיווי המשקל המשקעי.
1927ארתור קומפטוןאוניברסיטת שיקגועל גילוי האפקט הקרוי על שמו.
צ'ארלס וילסוןאוניברסיטת קיימברידג'על שיטתו לגרום למסלולי חלקיקים טעונים חשמלית להיות נראים באמצעות עיבוי אדים (ראו: תא ערפל).
1928אוון וילאנס ריצ'רדסוןאוניברסיטת לונדוןעל עבודתו על התופעה התרמיונית ובמיוחד על גילוי החוק הקרוי על שמו.
1929לואי דה ברוייסורבוןעל גילוי האופי הגלי של האלקטרונים.
1930ונקאטה רמאןאוניברסיטת כלכותהעל עבודתו על פיזור אור ועל גילוי האפקט הקרוי על שמו.

1931 - 1940 עריכה

שנהמקבלי הפרסמוסדנימוק
1931לא חולק
1932ורנר הייזנברגאוניברסיטת לייפציגעל יצירתה של מכניקת הקוונטים, שיישומה הוביל, בין היתר, לגילוי צורות אלוטרופיות של מימן.
1933ארווין שרדינגראוניברסיטת הומבולדטעל גילוי צורות מועילות חדשות של התורה האטומית.
פול דיראקאוניברסיטת קיימברידג'
1934לא חולק
1935ג'יימס צ'דוויקאוניברסיטת ליברפולעל גילוי הנייטרון.
1936ויקטור הסאוניברסיטת אינסברוקעל גילוי הקרינה הקוסמית.
קארל דייוויד אנדרסוןהמכון הטכנולוגי של קליפורניהעל גילוי הפוזיטרון.
1937קלינטון דייוויסון
מעבדות בלעל הגילוי הניסיוני של עקיפת אלקטרונים על ידי גבישים.
ג'ורג' פג'ט תומסוןאוניברסיטת לונדון
1938אנריקו פרמיאוניברסיטת רומאעל הוכחת קיומם של יסודות רדיואקטיביים שנוצרים באמצעות הקרנת נייטרונים ועל גילוי ריאקציות גרעיניות שנגרמות על ידי נייטרונים איטיים.
1939ארנסט לורנסאוניברסיטת קליפורניה בברקליעל המצאת הציקלוטרון ופיתוחו, ועל התוצאות שהושגו בו, בייחוד בנוגע ליסודות רדיואקטיביים מלאכותיים.
1940לא חולק

1941 - 1950 עריכה

שנהמקבלי הפרסמוסדנימוק
1941
1942
לא חולק
1943אוטו שטרןאוניברסיטת קרנגי מלוןעל תרומתו לפיתוח שיטת הקרן המולקולרית, ועל גילוי המומנט המגנטי של הפרוטון.
1944איזידור אייזק רביאוניברסיטת קולומביהעל שיטת התהודה למדידת התכונות המגנטיות של גרעינים אטומיים.
1945וולפגנג פאוליאוניברסיטת פרינסטוןעל גילוי עקרון האיסור, הקרוי גם עקרון פאולי.
1946פרסי ברידגמןאוניברסיטת הרווארדעל המצאת מכשיר ליצירת לחץ גבוה במיוחד, ועל התגליות שנעשו בעזרתו בתחום הפיזיקה של לחץ גבוה.
1947אדוארד אַפֵלְטוןהמחלקה למחקר מדעי ותעשייתיעל חקירת הפיזיקה של האטמוספירה העליונה, ובמיוחד על גילוי שכבת אפלטון.
1948פטריק בלקטאוניברסיטת ויקטוריה של מנצ'סטרעל קידום שיטת תא הערפל של וילסון, ועל התגליות שנעשו בעזרתה בתחום של פיזיקה גרעינית וקרינה קוסמית.
1949הידקי יוקאווהאוניברסיטת קיוטו ואוניברסיטת קולומביהעל ניבוי קיום מזונים על בסיס עבודתו התאורטית על כוחות גרעיניים.
1950ססיל פאוולאוניברסיטת בריסטולעל פיתוח שיטת צילום למחקר תהליכים גרעיניים, ולתגליותיו הנוגעות למזונים שהתקבלו בשיטה זו.

1951 - 1960 עריכה

שנהמקבלי הפרסמוסדנימוק
1951ג'ון קוקרופטאוניברסיטת קיימברידג'על עבודתם החלוצית על טרנסמוטציה של גרעיני אטום על ידי חלקיקים אטומיים מואצים מלאכותית.
ארנסט וולטוןטריניטי קולג'
1952פליקס בלוךאוניברסיטת סטנפורדעל פיתוח שיטות חדשות למדידות מגנטיות גרעיניות מדויקות, ולתגליות הקשורות בהן.
אדוארד מילס פרסלאוניברסיטת הרווארד
1953פריץ זרניקהאוניברסיטת חרונינגןעל הדגמת שיטת קונטרסט הפאזה, ובייחוד על המצאת מיקרוסקופ קונטרסט הפאזה.
1954מקס בורןאוניברסיטת אדינבורועל מחקרו הבסיסי במכניקת הקוונטים, ובמיוחד על הפרוש הסטטיסטי של פונקציית הגל.
ולתר בותהאוניברסיטת היידלברג ומכון מקס פלאנקעל שיטת צירוף-המקרים והתגליות שנעשו בעזרתה.
1955ויליס לםאוניברסיטת סטנפורדעל גילוייו בנוגע למבנה הדק של ספקטרום המימן.
פוליקרפ קושאוניברסיטת קולומביהעל הקביעה המדויקת של המומנט המגנטי של האלקטרון.
1956ויליאם שוקליבקמן אינסטרומנטסעל מחקריהם במוליכים למחצה ועל גילוי אפקט הטרנזיסטור.
ג'ון ברדיןאוניברסיטת אילינוי
וולטר בראטייןמעבדות בל
1957צ'ן-נינג יאנגהמכון למחקר מתקדם בפרינסטוןעל מחקרם החודר של חוקי הזוגיות שהוביל לתגליות חשובות בתחום חלקיקים אלמנטריים.
צונג-דאו ליאוניברסיטת קולומביה
1958פאבל צ'רנקובמכון לבדב לפיזיקהעל גילוי אפקט צ'רנקוב ופירושו.
איליה פרנקאוניברסיטת מוסקבה ומכון לבדב לפיזיקה
איגור תםאוניברסיטת מוסקבה ומכון לבדב לפיזיקה
1959אמיליו סגרהאוניברסיטת קליפורניה בברקליעל גילוי האנטיפרוטון.
אוון צ'מברליןאוניברסיטת קליפורניה בברקלי
1960דונלד גלייזראוניברסיטת קליפורניה בברקליעל המצאת תא הבועות.

1961 - 1970 עריכה

שנהמקבלי הפרסמוסדנימוק
1961רוברט הופסטדטראוניברסיטת סטנפורדעל מחקריו החלוציים על פיזור אלקטרונים בגרעין האטום, והגילויים שנבעו מכך לגבי מבנה הנוקליאונים.
רודולף מסבאוארהאוניברסיטה הטכנית של מינכן והמכון הטכנולוגי של קליפורניהעל מחקריו בנוגע לבליעה רזוננטית של קרינת גמא וגילוי האפקט הקרוי על שמו.
1962לב לנדאוהאקדמיה למדעים של ברית המועצותעל התאוריות החלוציות שלו עבור חומר מעובה, ובייחוד הליום נוזלי.
1963יוג'ין ויגנראוניברסיטת פרינסטוןעל תרומתו לתאוריה של גרעין האטום והחלקיקים האלמנטריים, בפרט באמצעות גילוי ויישום של עקרונות סימטריה יסודיים.
מריה גופרט-מאייראוניברסיטת קליפורניה בלה הוייהעל תגליותיהם בנוגע למבנה הקליפה הגרעינית.
יוהנס הנס דניאל ינסןאוניברסיטת היידלברג
1964צ'ארלס טאונסהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטסעל עבודה בסיסית בתחום של אלקטרוניקה קוונטית, שהובילה לבניית מתנדים ומגברים המבוססים על עקרון המייזר-לייזר.
ניקולאי באסובמכון לבדב לפיזיקה
אלכסנדר פרוכורובמכון לבדב לפיזיקה
1965שינאיצ'ירו טומונאגהאוניברסיטת טוקיו לחינוךעל עבודה בסיסית באלקטרודינמיקה קוונטית בעלת מסקנות פורצות דרך לפיזיקה של חלקיקים אלמנטריים.
ג'וליאן שווינגראוניברסיטת הרווארד
ריצ'רד פיינמןהמכון הטכנולוגי של קליפורניה
1966אלפרד קסטלראקול נורמל סופריירעל גילוי ופיתוח שיטות אופטיות למחקר תהודה הרציאנית באטומים.
1967הנס בתהאוניברסיטת קורנלעל תרומתו לתאוריה של ריאקציות גרעיניות, ובפרט על תגליותיו הנוגעות ליצירת האנרגיה בכוכבים.
1968לואיס אלוורזאוניברסיטת קליפורניה בברקליעל תרומותיו לפיזיקת החלקיקים, ובפרט על גילוי מספר גדול של מצבי תהודה, שנתאפשר בזכות פיתוח טכניקה של תא בועות מימני וניתוח הנתונים.
1969מארי גל-מאןהמכון הטכנולוגי של קליפורניהעל תרומותיו ותגליותיו באשר לסיווג החלקיקים האלמנטריים והאינטראקציות ביניהם.
1970האנס אלפווןהמכון המלכותי לטכנולוגיהעל עבודה יסודית וגילויים במגנטו-הידרודינמיקה, שנשאה פירות בתחומים שונים של פיזיקת הפלזמה.
לואי נלאוניברסיטת גרנובלעל עבודה יסודית וגילויים הנוגעים לאנטי-פרומגנטיות ופרומגנטיות שהובילו ליישומים חשובים בפיזיקת מצב מוצק.

1971 - 1980 עריכה

שנהמקבלי הפרסמוסדנימוק
1971דניס גאבוראימפריאל קולג'על המצאת השיטה ההולוגרפית ופיתוחה.
1972ג'ון ברדיןאוניברסיטת אילינויעל הפיתוח המשותף של התאוריה של מוליכות על הקרויה תאוריית BSC.
לאון קופראוניברסיטת בראון
רוברט שריפראוניברסיטת פנסילבניה
1973לאו אסאקיIBMעל תגליותיהם הניסיוניות בתופעות מינהור במוליכים למחצה ומוליכי על, בהתאמה.
איוואר גיאוורג'נרל אלקטריק
בריאן ג'וזפסוןאוניברסיטת קיימברידג'על ניבוייו התאורטיים על תכונות של זרם-על דרך מחסום מינהור, ובייחוד התופעות הידועות כאפקט ג'וזפסון
1974מרטין ריילאוניברסיטת קיימברידג'על מחקרם החלוצי באסטרופיזיקת רדיו: לרייל, על תצפיותיו והמצאותיו, ובייחוד על טכניקת סינתזת המיפתח, וליואיש על תפקידו המכריע בגילוי פולסרים.
אנתוני הייווישאוניברסיטת קיימברידג'
1975אווה בוהראוניברסיטת קופנהגןעל גילוי הקשר בין תנועה קולקטיבית ותנועת חלקיקים בגרעין האטום, ופיתוח התאוריה של גרעין האטום בהתבסס על קשר זה.
בן מוטלסוןהמכון הנורדי לפיזיקה תאורטית
ג'יימס ריינווטראוניברסיטת קולומביה
1976ברטון ריכטראוניברסיטת סטנפורדעל עבודתם החלוצית בגילוי חלקיק יסודי כבד מסוג חדש.
סמואל טינגהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס
1977פיליפ אנדרסוןמעבדות בלעל המחקר התאורטי הבסיסי של המבנה האלקטרוני של מערכות מגנטיות ולא מסודרות.
נוויל מוטאוניברסיטת קיימברידג'
ג'ון ואן ולקאוניברסיטת הרווארד
1978פיוטר קפיצההאקדמיה למדעים של ברית המועצותעל המצאותיו וגילוייו הבסיסיים בתחום של פיזיקה בטמפרטורות נמוכות.
ארנו פנזיאסמעבדות בלעל גילוי קרינת הרקע הקוסמית.
רוברט וילסוןמעבדות בל
1979שלדון גלאשואוניברסיטת הרווארדעל תרומתם לתאוריה המאוחדת של האינטראקרציה החלשה והאלקטרומגנטית בין חלקיקים יסודיים, כולל, בין השאר, ניבוי הזרם החלש הנייטרלי.
מחמד עבד א-סלאםהמכון הבינלאומי לפיזיקה תאורטית ואימפריאל קולג'
סטיבן ויינברגאוניברסיטת הרווארד
1980ג'יימס קרוניןאוניברסיטת שיקגועל גילוי ההפרה של עקרונות סימטריה בסיסיים בהתפרקות של מזוני K נייטרליים.
ואל פיץ'אוניברסיטת פרינסטון

1981 - 1990 עריכה

שנהמקבלי הפרסמוסדנימוק
1981ניקולס בלומברגןאוניברסיטת הרווארדעל תרומתם לפיתוח ספקטרוסקופיית לייזר.
ארתור שולובאוניברסיטת סטנפורד
קאי סיגבאןאוניברסיטת אופסלהעל תרומתו לפיתוח ספקטרוסקופית אלקטרונים ברזולוציה גבוהה.
1982קנת וילסוןאוניברסיטת קורנלעל התאוריה לתופעות קריטיות בהקשר למעברי פאזה.
1983סוברהמניאן צ'נדראסקאראוניברסיטת שיקגועל המחקר התאורטי של התהליכים הפיזיקליים הנוגעים למבנה ולהתפתחות של הכוכבים.
ויליאם אלפרד פוֹלֶרהמכון הטכנולוגי של קליפורניהעל מחקריו התאורטיים והניסויים של התגובות הגרעיניות הנוגעות ליצירת היסודות הכימיים ביקום.
1984קרלו רוּביהCERNעל תרומתם המכריעה לפרויקט הגדול שהביא לגילוי בוזוני W ו-Z, מתווכי האינטראקציה החלשה.
סימון ואן דר מירCERN
1985קלאוס פון קליצינגמכון מקס פלאנקעל גילוי אפקט הול הקוונטי.
1986ארנסט רוּסקַהמכון מקס פלאנקעל עבודתו הבסיסית באופטיקת אלקטרונים, ועל תכנון מיקרוסקופ האלקטרונים הראשון.
גרד ביניגIBMעל תכנון מיקרוסקופ מִנהור סורק.
היינריך רוֹרֵרIBM
1987גאורג בדנורץIBMעל פריצת הדרך החשובה בגילוי מוליכות־על בחומרים קרמיים.
אלכסנדר מילרIBM
1988לאון לדרמןמעבדת המאיץ הלאומית פרמיעל שיטת אלומת הנייטרינו ועל הדגמת מבנה הדובלט של הלפטונים על ידי גילוי הנייטרינו המיואוני.
מלווין שוורץDigital Pathways
ג'ק שטיינברגרCERN
1989נורמן רמזיאוניברסיטת הרווארדעל המצאת שיטת השדה האוסצילטורי הנפרד והשימוש בה במייזר המימן ובשעונים אטומיים אחרים.
הנס דֶמֶלטאוניברסיטת וושינגטוןעל פיתוח טכניקת מלכודת היונים.
וולפגנג פאולאוניברסיטת בון
1990ג'רום פרידמןהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטסעל מחקר חלוצי בפיזור אינאלסטי עמוק של אלקטרונים על פרוטונים ונייטרונים קשורים, שהיה בעל חשיבות חיונית לפיתוח מודל הקווארקים בפיזיקת החלקיקים.
הנרי קנדולהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס
ריצ'רד טיילוראוניברסיטת סטנפורד

1991 - 2000 עריכה

שנהמקבלי הפרסמוסדנימוק
1991פייר ז'יל דה-זֶ'ןקולז' דה פראנסעל הגילוי שאפשר להכליל שיטות שפותחו למחקר תופעות סדר במערכות פשוטות עבור צורות מורכבות יותר של חומר, ובפרט עבור גבישים נוזליים ופולימרים.
1992ז'ורז' שרפקESPCI - פריז ו-CERNעל המצאה ופיתוח של גלאי חלקיקים, ובמיוחד התא הפרופורציונלי הרב-חוטי.
1993ראסל הולסאוניברסיטת פרינסטוןעל גילוי סוג חדש של פולסר, גילוי שפתח אפשרויות חדשות במחקר הכבידה.
ג'וזף טיילוראוניברסיטת פרינסטון
1994ברטרם ברוקהאוזאוניברסיטת מקמסטרעל תרומה חלוצית לפיתוח טכניקות של פיזור נייטרונים לחקירת מצב מעובהעל פיתוח ספקטרוסקופית נייטרונים.
קליפורד שוּלהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטסעל פיתוח טכניקת עקיפה של נייטרונים.
1995מרטין פרלאוניברסיטת סטנפורדעל תרומה ניסויית חלוצית לפיזיקת הלפטונים.על זיהוי הטאו.
פרדריק ריינסאוניברסיטת קליפורניה באירווייןעל הגילוי הניסויי של הנייטרינו.
1996דייוויד ליאוניברסיטת קורנלעל גילוי נוזליות על בהליום-3.
דאגלס אוֹשֵרוֹףאוניברסיטת סטנפורד
רוברט ריצ'רדסוןאוניברסיטת קורנל
1997סטיבן צ'וּאוניברסיטת סטנפורדעל פיתוח שיטות לקירור ולכידת אטומים בעזרת קרני לייזר.
קלוד כהן-טנוג'יקולז' דה פראנס ואקול נורמל סופרייר
ויליאם פיליפסהמכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה
1998רוברט לַפְליןאוניברסיטת סטנפורדעל גילוי צורה חדשה של נוזל קוונטי עם אקסיטציות של מטען שבור.
הורסט שטורמראוניברסיטת קולומביה
דניאל צוּיאוניברסיטת פרינסטון
1999חרארד 'ט הופטאוניברסיטת אוטרכטעל הבהרת המבנה הקוונטי של האינטראקציות האלקטרו-חלשות בפיזיקה.
מרטינוס פלטמןאוניברסיטת אוטרכט
2000ז'ורס אלפרובמכון יופהעל עבודה בסיסית בטכנולוגית מידע ותקשורת.על פיתוח הטרו-מבנים מולכים למחצה המשמשים באלקטרוניקה מהירה ואופטית.
הרברט קרמראוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה
ג'ק קילביטקסס אינסטרומנטסעל חלקו בהמצאת המעגל המשולב.

2001 - 2010 עריכה

שנהמקבלי הפרסמוסדנימוק
2001אריק קורנלאוניברסיטת קולורדועל השגת עיבוי בוזה איינשטיין בגז מדולל של אטומים אלקאליים, ועל מחקרים בסיסיים מוקדמים על תכונות העיבוי.
וולפגנג קֵטֵרְלֵההמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס
קארל וימַןאוניברסיטת קולורדו
2002ריימונד דייוויס ג'וניוראוניברסיטת פנסילבניהעל תרומה חלוצית באסטרופיזיקה ובמיוחד על גילוי נייטרינואים קוסמיים.
מסטושי קושיבהאוניברסיטת טוקיו
ריקרדו ג'אקוניאוניברסיטת ג'ונס הופקינסעל תרומה חלוצית באסטרופיזיקה ובמיוחד על גילוי מקורות לקרינת X קוסמית.
2003אלכסיי אבריקוסובהמעבדה הלאומית ארגוןעל תרומה חלוצית לתאוריה של מוליכי על ונוזלי על.
ויטאלי גינזבורגמכון לבדב לפיזיקה
אנטוני לֵגֵטאוניברסיטת אילינוי
2004דייוויד גרוסאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברהעל גילוי חופש אסימפטוטי בתאוריה של האינטראקציה החזקה.
דייוויד פוליצרהמכון הטכנולוגי של קליפורניה
פרנק וילצ'קהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס
2005רוי גלאובראוניברסיטת הרווארדעל תרומתו לתאוריה הקוונטית של קוהרנטיות אופטית.
ג'ון הולאוניברסיטת קולורדו והמכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיהעל תרומתם לפיתוח ספקטרוסקופיה מדויקת מבוססת לייזר, כולל טכניקת מסרק התדירויות האופטי.
תאודור הנשמכון מקס פלאנק ואוניברסיטת מינכן
2006ג'ון מאת'רנאס"אעל גילוי הצורה המתאימה לקרינת גוף שחור ואי האחידות של קרינת הרקע הקוסמית.
ג'ורג' סמוטאוניברסיטת קליפורניה בברקלי
2007אלבר פראוניברסיטת פריז - סודעל גילוי תופעת ההתנגדות המגנטית העצומה.
פטר גרינברגמכון המחקר יוליך
2008יויצ'ירו נאמבואוניברסיטת שיקגועל גילוי המכניזם של שבירת סימטריה ספונטנית בפיזיקה תת-אטומית.
מקוטו קובאיאשיKEKעל גילוי מקור הסימטריה השבורה שחוזה את קיומן של לפחות שלוש משפחות של קווארקים בטבע.
טושיהידה מסקאווהאוניברסיטת קיוטו סנגיו ואוניברסיטת קיוטו
2009צ'ארלס ק. קאומעבדות סטנדרט טלקומיוניקיישן והאוניברסיטה הסינית של הונג קונגעל הישגים פורצי דרך בנוגע להעברת אור בסיבים לתקשורת אופטית.
וילארד בוילמעבדות בלעל המצאת מעגל מוליך למחצה לדימוי - חיישן ה-CCD.
ג'ורג' סמיתמעבדות בל
2010אנדריי גייםאוניברסיטת מנצ'סטרעל ניסויים פורצי דרך בחומר הדו-ממדי גרפן.
קונסטנטין נובוסלובאוניברסיטת מנצ'סטר

2011 - 2020 עריכה

שנהמקבלי הפרסמוסדנימוק
2011סול פרלמוטרהמעבדה הלאומית לורנס ברקלי ואוניברסיטת קליפורניה בברקליעל גילוי ההאצה של התפשטות היקום דרך תצפיות בסופרנובות מרוחקות (בעזרת טלסקופ החלל הָאבֶּל).
בריאן שמידטהאוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה
אדם ריסאוניברסיטת ג'ונס הופקינס והמכון המדעי של טלסקופ החלל
2012סרז' הרושקולז' דה פראנס ואקול נורמל סופריירעל שיטות ניסיוניות פורצות דרך המאפשרות מדידה ומניפולציה של מערכות קוואנטיות פרטניות.
דייוויד וינלנדהמכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה ואוניברסיטת קולורדו
2013פרנסואה אנגלרהאוניברסיטה החופשית של בריסלעל הגילוי התאורטי של מנגנון שתורם להבנת מקור המסה של חלקיקים תת-אטומיים, שאושר בגילוי החלקיק היסודי הנחזה, בניסוי שנערך על ידי ATLAS וCMS במאיץ LHC של CERN.
פיטר היגסאוניברסיטת אדינבורו
2014איסאמו אקאסאקיאוניברסיטת מייג'ו ואוניברסיטת נגויהעל המצאת ה-דיודה פולטת אור כחולה יעילה שאפשרה ייצור מקורות אור לבן בהירים וחוסכי אנרגיה.
הירושי אמאנואוניברסיטת נגויה
שוג'י נקמורהאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה
2015טקאקי קג'יטהאוניברסיטת טוקיועל גילוי אוסצילציות הנייטרינו, המראה שלנייטרינו יש מסה.
ארתור מקדונלדאוניברסיטת קווינס
2016דייוויד ג'יימס ת'אולסאוניברסיטת וושינגטוןעל גילויים תאורטיים של מעברי פאזה טופולוגיים ופאזות טופולוגיות של חומר.
דאנקן הולדייןאוניברסיטת פרינסטון
ג'ון מייקל קוסטרליץאוניברסיטת בראון
2017ריינר וייסLIGOעל תרומתם המכרעת בפרויקט LIGO ועל זיהוי גלי הכבידה.
בארי בריש
קיפ תורן
2018ארתור אשקיןמעבדות בלעל פיתוח "מלקחיים אופטיים" והשימוש בהם במערכות ביולוגיות
ז'ראר מורואוניברסיטת מישיגןעל פיתוח שיטה ליצירת פולסים אופטיים אולטרה-קצרים ורבי עוצמה
דונה סטריקלנדאוניברסיטת ווטרלו
2019ג'יימס פיבלסאוניברסיטת פרינסטוןעל תגליות תאורטיות בקוסמולוגיה
מישל מאיוראוניברסיטת ז'נבהעל גילוי כוכב לכת חוץ-שמשי
דידיה קלומעבדת קוונדיש ואוניברסיטת ז'נבה
2020רוג'ר פנרוזאוניברסיטת אוקספורדעל גילוי כי היווצרות חורים שחורים היא ניבוי חזק של תורת היחסות הכללית
ריינהרד גנצלמכון מקס פלאנק לפיזיקה מחוץ לכדור הארץ
אוניברסיטת קליפורניה בברקלי
על גילוי של אובייקט קומפקטי סופר מסיבי במרכז הגלקסיה שלנו
אנדראה גזאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס

2021 - 2030 עריכה

שנהמקבלי הפרסמוסדנימוק
2021סוקורו מנבהאוניברסיטת פרינסטוןעל מודלים פיזיקליים של אקלים כדור הארץ, כימות השתנותו והחיזוי האמין של ההתחממות עולמית
קלאוס האסלמןמכון מקס פלאנק למטאורולוגיה
ג'ורג'ו פאריזיספיאנצה – אוניברסיטת רומאעל גילוי ההשפעה ההדדית של אי-סדר ופלקטואציות במערכות פיזיקליות מקנה מידה אטומי ועד פלנטרי
2022אלן אספהאוניברסיטת פריז-סאקלהעל ניסויים בפוטונים שזורים העומדים בבסיס הפרתם של אי-שוויונות בל, וחלוציות במדע האינפורמציה הקוונטית
ג'ון פ' קלאוזרחברת ג'ון פ' קלאוזר ושות' (פיזיקאי עצמאי)
אנטון ציילינגראוניברסיטת וינה
2023פייר אגוסטיניאוניברסיטת המדינה של אוהיועל פיתוח שיטות לייצור הבזקי אור קצרים במיוחד - מיליארדית של מיליארדית השנייה.
אן ל'ווילייהאוניברסיטת לונד
פרנץ קראוסמכון מקס פלנק לפיזיקה

קישורים חיצוניים עריכה

מדיה וקבצים בנושא פרס נובל לפיזיקה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אתר פרס נובל
  2. ^ המוסד או המוסדות אליהם השתייך הזוכה בעת קבלת הפרס