עונת 1950/1951 ב-NBA

עונת כדורסל

עונת 1950/1951 היא העונה החמישית של ליגת ה-NBA. לפני תחילת העונה איבדה ה-NBA שש קבוצות, כאשר אנדרסון פקרס, ווטרלו הוקס ושבויגן רד סקינס עברו לליגת ה-NBPL, בעוד שיקגו סטאגס, דנוור נאגטס וסנט לואיס בומרס התפרקו. העונה נפתחה עם 11 קבוצות, אך במהלך העונה גם הוושינגטון קפיטולס התפרקה והותירה את הליגה עם 10 קבוצות בלבד. עונה זו הציגה את משחק האולסטאר הראשון ב-NBA, שהתקיים בבוסטון, מסצ'וסטס. העונה הסתיימה עם זכייתה הראשונה של רוצ'סטר רויאלס בתואר האליפות, לאחר שבסדרת הגמר ניצחה את ניו יורק ניקס בתוצאה 4-3. הסנטר ארני רייזן הוביל את קלעי האלופה בסדרת הגמר, כשקלע 21.7 נקודות בממוצע למשחק.[1][2]

עונת 1950/1951 ב-NBA
תאריך התחלה31 באוקטובר 1950
תאריך סיום21 באפריל 1951
מספר קבוצות11
מספר משחקים לקבוצה66-69
דראפט 1950
בחירה ראשונהצ'אק שייר
על ידיבוסטון סלטיקס
העונה הסדירה
המאזן הטוב ביותרמיניאפוליס לייקרס
MVP של העונה הסדירהלא נבחר
מלך הסליםג'ורג' מייקן (מיניאפוליס לייקרס)
הפלייאוף
אלופת המזרחניו יורק ניקס
אלופת המערברוצ'סטר רויאלס
סדרת הגמר
אלופהרוצ'סטר רויאלס
MVP של סדרת הגמרלא נבחר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דראפט 1950

עריכה

הדראפט בעונה זו התקיים ב-25 באפריל 1950 בשיקגו, אילינוי. בדראפט השתתפו 12 קבוצות, מכיוון ששיקגו סטאגס עזבה את הליגה רק לאחר הדראפט, ונבחרו בו 121 שחקנים, מתוכם 40 שיחקו ב-NBA. פול אריזין נבחר כבחירה טריטוריאלית לפני הדראפט על ידי פילדלפיה ווריורס, ובבחירה הראשונה בחרה קבוצת בוסטון סלטיקס את צ'אק שייר. בדראפט זה נבחרו בסך הכול ארבעה חברי היכל התהילה: פול אריזין, בוב קוזי (בחירה שלישית), ג'ורג' יארדלי (7) וביל שרמן (16), וכן שחקן האולסטאר לארי פאוסט (בחירה חמישית).[3] צ'אק קופר, הבחירה ה-12, וארל לויד, הבחירה ה-100, היו לשחקנים האפרו-אמריקאים הראשונים שנבחרים בדראפט ה-NBA. לויד הפך לאפרו-אמריקאי הראשון המשחק במשחק NBA, כשעלה לשחק ב-31 באוקטובר 1950, יום אחד לפני שקופר ערך את משחק הבכורה שלו.[2][4]

אולסטאר

עריכה
אד מקאולי, ה-MVP של משחק האולסטאר וחבר חמישיית העונה

משחק האולסטאר בעונה זו, הראשון אי פעם, נערך ב-2 במרץ 1951 בבוסטון, מסצ'וסטס. את סגלי הקבוצות בחרו עיתונאים מרחבי ארצות הברית, ואת החמישיות הפותחות בחרו מאמני קבוצות האולסטאר.המאמנים במשחק היו ג'ו לאפצ'יק מניו יורק ניקס וג'ון קנדלה ממיניאפוליס לייקרס. חמישיית המזרח כללה את בוב קוזי, אנדי פיליפ, ג'ו פולקס, דולף שייז ואד מקאולי, וחמישיית המערב כללה את ראלף בירד, בוב דייוויס, ג'ים פולארד, אלכס גרוזה וג'ורג' מייקן. במשחק עצמו ניצחה קבוצת המזרח בתוצאה 111-94, ובתואר ה-MVP של משחק האולסטאר זכה אד מקאולי שקלע 20 נקודות.[5]

טבלת העונה הסדירה

עריכה
מזרח
#קבוצהניצחונותהפסדיםאחוז ניצחונותפער מהמובילה
1פילדלפיה ווריורס*40260.606-
2בוסטון סלטיקס*39300.5651
3ניו יורק ניקס*36300.5454
4סירקיוז נשיונלס*32340.4858
5בולטימור בולטס24420.36416
6וושינגטון קפיטולס10250.28630
מערב
#קבוצהניצחונותהפסדיםאחוז ניצחונותפער מהמובילה
1מיניאפוליס לייקרס*44240.647-
2רוצ'סטר רויאלס*41270.6033
3פורט ויין פיסטונס*32360.47112
4אינדיאנפוליס אולימפיאנס*31370.45613
5טרי-סיטיז בלקהוקס25430.36819

‏*כוכבית מסמנת קבוצה שהעפילה לפלייאוף.

מובילי הקטגוריות הסטטיסטיות

עריכה
קטגוריהשחקןקבוצהערך
נקודות למשחקג'ורג' מייקןמיניאפוליס לייקרס28.4
ריבאונדים למשחקדולף שייזסירקיוז נשיונלס16.4
אסיסטים למשחקאנדי פיליפפילדלפיה ווריורס6.3
אחוזים מהשדהאלכס גרוזהאינדיאנפוליס אולימפיאנס47.0%
אחוזים מקו העונשיןג'ו פולקספילדלפיה ווריורס85.5%

חמישיות העונה

עריכה
ג'ורג' מייקן (מספר 99), מלך הסלים וחבר חמישיית העונה
החמישייה הראשונההחמישייה השנייה
ראלף בירד (אינדיאנפוליס אולימפיאנס)דיק מגווייר (ניו יורק ניקס)
בוב דייוויס (רוצ'סטר רויאלס)פרנק בראיין (טרי-סיטיז בלקהוקס)
אד מקאולי (בוסטון סלטיקס)ג'ו פולקס (פילדלפיה ווריורס)
אלכס גרוזה (אינדיאנפוליס אולימפיאנס)ורן מיקלסן (מיניאפוליס לייקרס)
ג'ורג' מייקן (מיניאפוליס לייקרס)דולף שייז (סירקיוז נשיונלס)

פלייאוף 1951

עריכה

סגל האלופה, רוצ'סטר רויאלס: ארני רייזן, בוב דייוויס, בובי וונזר, ארני ג'ונסון, ג'ק קולמן, רד הולצמן, ביל קלהון, ג'ו מקניימי, פול נואל ופפ סול.
מאמן ראשי: לס הריסון.


רבע גמרחצי גמרגמר ה-NBA
          
    
 (1) פילדלפיה ווריורס 0
 (4) סירקיוז נשיונלס 2 
 (4) סירקיוז נשיונלס 2
  (3) ניו יורק ניקס 3 
 (2) בוסטון סלטיקס 0
 (3) ניו יורק ניקס 2 
 (3) ניו יורק ניקס 3
  (2) רוצ'סטר רויאלס 4
 (1) מיניאפוליס לייקרס 2
 (4) אינדיאנפוליס אולימפיאנס 1 
 (1) מיניאפוליס לייקרס 1
  (2) רוצ'סטר רויאלס 3 
 (2) רוצ'סטר רויאלס 2
 (3) פורט ויין פיסטונס 1 

הערות שוליים

עריכה