מושל וירג'יניה
מושל קהיליית וירג'יניה (באנגלית: Governor of the Commonwealth of Virginia) הוא המושל וראש הרשות המבצעת של מדינת וירג'יניה שבארצות הברית והמפקד העליון של המשמר הלאומי שלה. המושל אחראי על אכיפת חוקי המדינה, ובידיו הסמכות לאשר את החוקים שמתקבלים באספה הכללית של וירג'יניה או להטיל עליהם וטו, לכנס את בית המחקקים, ולהעניק חנינות, למעט במקרים של הדחה.[1]
 | |
 | |
| איוש נוכחי | גלן יאנגקין |
|---|---|
| תאריך כניסה לתפקיד | 15 בינואר 2022 |
| דרכי מינוי | בחירות ישירות |
| תחום שיפוט |  וירג'יניה |
| מעון | מעון מושל וירג'יניה  |
| מושב המשרה | ריצ'מונד |
| משך כהונה קצוב | 4 שנים, ללא אפשרות לכהונה רצופה נוספת |
| ייסוד המשרה | 5 ביולי 1776 |
| איוש ראשון | פטריק הנרי |
| www | |
  | |
69 אישים, כולם גברים, כיהנו עד היום כמושלי וירג'יניה ב-73 תקופות כהונה, לא כולל 11 תקופות כהונה של מושלים בפועל שלא נכללים בספירה הרשמית.
מושל וירג'יניה הנוכחי הוא הרפובליקני גלן יאנגקין, שהושבע לתפקידו ב-15 בינואר 2022.
בחירת המושל עריכה
משרת המושל נוצרה בחוקת וירג'יניה הראשונה, שכוננה ב-1776 וקבעה שהמושל ייבחר מדי שנה על ידי בית המחוקקים של המדינה. המושל יכול היה לכהן במשך לא יותר משלוש שנים רצופות, וכדי לכהן בכהונה נוספת היה עליו להמתין ארבע שנים נוספות.[2] החוקה שהתקבלה ב-1830 שינתה את משך כהונת המושל משלוש כהונות שנתיות מתחדשות לכהונה אחת של שלוש שנים ללא אפשרות לבחירה לכהונה נוספות, אלא רק לאחר המתנה של שלוש שנים נוספות, וקבעה את מועד תחילת כהונת המושל ל-1 בינואר שלאחר הבחירות.[3] בחוקת 1851 הוארכה כהונת המושל לארבע שנים ונקבע שהמושל ייבחר בבחירות ישירות על ידי תושבי המדינה ולא על ידי בית המחוקקים.[4] בחוקת 1902 שונה מועד תחילת כהונת המושל ל-1 בפברואר.[5] החוקה הנוכחית, שהתקבלה ב-1971, קבעה את מועד תחילת כהונת המושל ליום השבת שלאחר יום רביעי השני של חודש ינואר.[6]
מאז האיסור על בחירה לתקופת כהונה רצופה נוספת ב-1830, נבחרו רק שני מושלים לשתי תקופות כהונה בלתי רצופות, ויליאם סמית' ומילס גודווין. סמית' נבחר לכהונה שנייה לאחר פרישתה של וירג'יניה מן האיחוד עם פרוץ מלחמת האזרחים, וגודווין היה המושל הראשון בכל מדינות ארצות הברית שנבחר על ידי שתי המפלגות הגדולות, כאשר נבחר ב-1965 מטעם המפלגה הדמוקרטית וב-1973 מטעם המפלגה הרפובליקנית. טרם קבלת תיקון זה כיהנו ביותר בשתי כהונות בלתי רצופות פטריק הנרי, ג'יימס מונרו, בנוסף לג'ורג' ויליאם סמית', שכיהן פעמיים כמושל בפועל ובהמשך לכהונתו השנייה נבחר בזכות עצמו.
במקרה בו מתפנה משרת המושל בשל אי-כשירות, מוות או התפטרות, הופך סגן המושל למושל.[7] משרת סגן המושל נוצרה בחוקת 1851.[4] קודם לכן הייתה קיימת בווירג'יניה מועצת המדינה (Council of State), שנבחרה על ידי שני הבתים של בית המחוקקים ,ובחרה מבין חבריה נשיא ששימש כסגן המושל וכיהן כמושל בפועל כאשר התפנתה משרת המושל.[2][3]
דרישות התפקיד עריכה
הדרישות לבחירה כמושל וירג'יניה הן:[8]
- על המועמד להיות אזרח ארצות הברית.
- על המועמד להיות בן 30 לכל הפחות.
- על המועמד להיות תושב וירג'יניה ובוחר רשום בה במשך לפחות חמש שנים טרם מועד הבחירות.
כדי להגיש מועמדות למשרת המושל על המועמד לאסוף לכל הפחות 10,000 חתימות של בוחרים רשומים, כולל 400 חתימות לכל הפחות מכל אחד מ-11 מחוזות הבחירה לקונגרס של וירג'יניה.[9]
סמכויות ותפקידי המושל עריכה
- למושל סמכות חקיקתית להגיש המלצות בפני בית המחוקקים ולכנס ישיבות מיוחדות שלו על פי שיקול דעתו.
- למושל מוקנית הסמכות להטיל וטו. כל הצעות החוק שמתקבלות בבית המחוקקים נשלחות למושל לפני היותן לחוק. המושל ראשי לחתום על החוק, להשהות את חתימתו על הצעות החוק במשך שבעה ימים שלאחריהן הן הופכות לחוק, או להטיל וטו. לאחר ההחלטה על הווטו, חוזרת הצעת החוק לבית המחוקקים וניתן לעקוף את הווטו על ידי הצבעה של שני-שלישים בכל אחד משני הבתים.
- המושל גם רשאי להטיל וטו חלקי (Line-item veto). הוא יכול לשלוח את הצעת החוק בחזרה לבית המחוקקים עם המלצות ותיקונים. על בית המחוקקים לאשר את השינויים בכל אחד בשני בתי המחוקקים או לעקוף את הווטו החלקי בהצבעה של שני-שלישים בשני הבתים.
- המושל הוא המפקד העליון של כוחות המיליציה של המדינה.
- המושל יכול לקיים קשרים עם מדינות אחרות בארצות הברית ועם מדינות זרות.
- בסמכות המושל למנות מחליפים למשרות שהתפנו, אלא אם כן עושה זאת בית הנבחרים.
- בסמכות המושל להמתיק עונשים וקנסות ולהעניק חנינות. המושל גם יכול להשיב את זכות הבחירה מאדם שהיא נשללה ממנו או לבטל עונשים פוליטיים נוספים.
היסטוריה עריכה
שורשיה של משרת מושל וירג'יניה החלו עם ראשית ההתיישבות האנגלית באמריקה בג'יימסטאון. "חברת וירג'יניה של לונדון" (Virginia Company of London) הקימה ממשל שנוהל על ידי מועצה. נשיא המועצה כיהן למעשה כמושל. המועצה ישבה בלונדון ושלטה על המושבה ממרחקים. באופן רשמי היה תומאס סמית' נשיא המועצה הראשון, אך הוא מעולם לא עזב את אנגליה. נשיא המועצה הראשון שהתגורר במושבה היה אדוארד מריה וינגפילד, ובכך הוא היה לראשון ששלט למעשה בווירג'יניה. עד מהרה ויתרה חברת וירג'יניה על השליטה על ידי מועצה ומינתה לה נשיא, ולמעשה מושל, המנהיג המפורסם והדינמי ג'ון סמית'.[10]
ב-1624, בשנת מלוכתו האחרונה, נטל ג'יימס הראשון, מלך אנגליה מידי חברת וירג'יניה ובעלי המניות שלה את השליטה על מושבת וירג'יניה והפך אותה למושבת כתר. במשך שנים רבות מונו מושלי המושבה על ידי המונרך. לעיתים קרובות התגורר המושל באנגליה, בה בשעה שסגן המושל ניהל הלכה למעשה את חיי המושבה.
במלחמת העצמאות של ארצות הברית הפכה וירג'יניה למדינה עצמאית. מושלה הראשון (והשישי) היה פטריק הנרי. מכינונה של וירג'יניה כמדינה ועד 1851 נבחרו המושלים על ידי האספה הכללית של וירג'יניה. לאחר מכן עברה בחירת המושל לידי תושבי המדינה בבחירות ישירות.
במהלך מלחמת האזרחים שימש פרנסיס הריסון פיירפונט כמושל על החלקים של וירג'יניה שהיו בשליטת האיחוד, ומאוחר יותר הוקמה על חלק מהם מדינת וירג'יניה המערבית. פיירפונט גם שימש כאחד מהמושלים הזמניים במהלך תקופת השיקום שלאחר המלחמה. מושלים אלו מונו על ידי נשיא ארצות הברית והקונגרס, שאז נשלט על ידי האגף הרדיקלי של המפלגה הרפובליקנית. ב-1874 שבה וירג'יניה לחיק האיחוד, קיבלה מחדש את זכותה לממשל עצמי ובחרה כמושל בג'יימס קמפר, איש המפלגה הדמוקרטית ולשעבר גנרל בצבא הקונפדרציה. לאחר תום תקופת השיקום ועד 1969 לא נבחרו בווירג'יניה מושלים רפובליקנים, למעט ויליאם קמרון, שב-1881 נבחר מטעם "מפלגת המתאמים מחדש" (Readjuster Party), קואליציה של רפובליקנים ודמוקרטים פופוליסטים. דאגלס ויילדר, שכיהן בשנים 1990–1994, היה האפרו-אמריקאי הראשון שנבחר כמושל וירג'יניה, והשני בכל מדינות ארצות הברית.
שלא כמו רוב מדינות ארצות הברית, מאז 1851 נערכות הבחירות למשרת מושל וירג'יניה בשנים שבהן לא מתקיימות הבחירות לנשיאות ארצות הברית או בחירות אמצע הכהונה. הבחירות מתקיימות בשנה שלאחר בחירת נשיא ארצות הברית, כלומר בשנים 2001, 2005, 2009 וכו'. בכל מערכות הבחירות למושל וירג'יניה שנערכו מאז 1977, המושל הנבחר היה מהמפלגה היריבה לזו של הנשיא שנבחר שנה קודם לכן, גם כאשר וירג'יניה הצביעה עבור הנשיא, כפי שהיה במקרים של רונלד רייגן וברק אובמה. היוצא מן הכלל היחידי היה ב-2013, כאשר נבחר הדמוקרט טרי מקאוליף לאחר בחירתו לכהונה שנייה של אובמה בבחירות 2012.
שלושה ממושלי וירג'יניה כיהנו לימים כנשיאי ארצות הברית: תומאס ג'פרסון, ג'יימס מונרו, שכיהן כמושל בשתי תקופות כהונה נפרדות, וג'ון טיילר. בנוסף אליהם כיהנו רבים ממושלי המדינה כחברי הקבינט של ארצות הברית וכחברי הקונגרס של ארצות הברית.
רשימת מושלי וירג'יניה עריכה
(cropped).jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.png)
.png)
.jpg)
.png)
.jpg)
.jpg)
_(cropped).jpg)
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של מושל וירג'יניה (באנגלית)
ביאורים עריכה
- ^ סגן המושל הוא ממפלגתו של המושל, אלא אם כן צוין אחרת.
- ^ הנרי נבחר על ידי ועידת וירג'יניה החמישית, שבה התקבלה חוקת וירג'יניה, והיא הוכרזה כמדינה עצמאית.
- ^ המושלים נבחרו על ידי בית המחוקקים של וירג'יניה ולא בבחירות כלליות.
- ^ כיהן כמושל בפועל לאחר פרישתו של נלסון עקב מחלה ועד לבחירתו של בנג'מין הריסון החמישי.
- ^ התפטר כדי לכהן כשופט בבית המשפט הפדרלי המחוזי של וירג'יניה.
- ^ התפטר כדי לכהן כמזכיר המדינה של ארצות הברית.
- ^ התפטר מסיבות בריאותיות.
- ^ התפטר מסיבות אישיות.
- ^ התפטר כדי לאייש מושב בבית הנבחרים של ארצות הברית.
- ^ על פי חוקת 1851, היו אלו הבחירות הישירות הראשונות, משך כהונת המושל הוארכה לארבע שנים, ונוצרה משרת סגן המושל.
- ^ 1 2 3 ג'ון לצ'ר נבחר ב-1859 כמושל וירג'יניה ה-34. לאחר פרוץ מלחמת האזרחים ופרישת וירג'יניה מן האיחוד, הוקמה "ממשלת וירג'יניה המוכרת" שמשלה בחלקים של וירג'יניה שהיו בשליטת האיחוד, והיו בהמשך לשטחים שעל חלק מהם הוקמה מדינת וירג'יניה המערבית. האספה הכללית של ממשלה זו בחרה בפרנסיס הריסון פיירפונט כמושל וירג'יניה בשטחים אלו עד 1868. במקביל המשיך לצ'ר לכהן כמושל בחלקים של וירג'יניה שהמשיכו להיות בשליטת הקונפדרציה עד שבבחירות 1863 נבחר במקומו ויליאם סמית'. סמית' כיהן כמושל וירג'יניה במסגרת הקונפדרציה עד מעצרו והדחתו על ידי כוחות האיחוד ב-9 במאי 1865.
- ^ מונה על ידי הממשל הצבאי.
- ^ עד 1 בינואר 1870 מושל זמני.
- ^ 1 2 שינוי מועד תחילת כהונת המושל ל-1 בפברואר על פי חוקת 1902.
הערות שוליים עריכה
- ^ פרק 5 לחוקת וירג'יניה
- ^ 1 2 חוקת וירג'יניה משנת 1776
- ^ 1 2 פרק 4, סעיף 1 לחוקת וירג'יניה מ-1830.
- ^ 1 2 Constitution of 1851 - West Virginia Encyclopedia
- ^ פרק 5 סעיף 69 לחוקת וירג'יניה מ-1902
- ^ פרק 5, סעיף 1 לחוקת וירג'יניה
- ^ פרק 5, סעיף 16 לחוקת וירג'יניה
- ^ פרק 5, סעיף 3 לחוקת וירג'יניה
- ^ "§ 24.2-506. Petition of qualified voters required; number of signatures required; certain towns excepted". Code of Virginia.
- ^ "A Timeline of Events and References - Leading up to and through the founding of Jamestown". Archived from the original on November 22, 2005.