לי מורגן

מורגן הצטרף לביג בנד של דיזי גילספי כשהיה בן 18, והיה חבר בהרכב במשך שנתיים. משנת 1956 החל להקליט בחברת בלו נוט (בסך הכול הקליט במסגרת בלו-נוט עשרים וחמישה תקליטים). מורגן הושפע, כנגן, בעיקר מקליפורד בראון, ואף היה בקשר איתו לפני מותו.

הוא ניגן בכמה מהתקליטים המוקדמים של הנק מובלי וביצירת המופת של ג'ון קולטריין Blue Train וכן בתקליטו הראשון של נגן האורגן ג'ימי סמית (The Sermon). בשנת 1958 הצטרף ללהקת שליחי הג'אז (Jazz Messengers) של ארט בלייקי בה המשיך לפתח את כישרונו כמבצע וכמלחין. הופיע עם בלייקי מספר שנים והשתתף, בין היתר, באלבום 'Moanin. כשעזב בני גולסון את הג'אז מסנג'רס, שכנע מורגן את בלייקי לשכור את ויין שורטר, נגן סקסופון-טנור, במקומו.

התקופה שבין השנים 1960‏-1961, בה ניגנו מורגן ושורטר בהרכב של בלייקי (יחד עם בובי טימונס בפסנתר ורג'י וורקמן בבס), נחשבת בעיני רבים כתקופה המעניינת ביותר של ההרכב. השילוב בין מורגן ושורטר היה מיוחד הן מבחינת הגיוון העצום בלחנים שתרמו להרכב והן מבחינת הביצוע הכלי.

בתחילת שנות השישים ניסה מורגן להתקדם למוזיקה חדשנית יותר, וניגן באלבום האוונגארדי Evolution של גרצ'ן מונקור השלישי, ואף הקליט בעצמו קטעים כמו (Search for the New Land (1964. אך הפופולריות של אלבומו המוכר ביותר, The Sidewinder, מנעה ממנו להפנות את הקריירה שלו בכיוון זה^{[דרוש מקור]}.

קטע הנושא של אלבום זה כיכב במצעדי הפזמונים של שנת 1964 והיה הפסקול של הפרסומות של חברת קרייזלר במהלך משחקי הגמר בכדור בסיס. הצלחתו של קטע ג'אז במצעד הפזמונים גרמה לחברת בלו-נוט לדחוף אלבומים בעלי גוון דומה לשוק באמצע שנות השישים.

מורגן נורה למוות בשגגה תוך כדי ויכוח, על ידי הידועה בציבור שלו, הלן מור, ממנה רצה להיפרד, בהפסקה בין קטעים במהלך הופעה במועדון הג'אז Slug's בניו יורק. למרבה האירוניה מור הביאה למורגן את האקדח כדי שיגן על עצמו בוויכוח עם סוחר סמים על עסקת קוקאין גדולה^[1].

מדיה וקבצים בנושא לי מורגן בוויקישיתוף

• לי מורגן, סרטונים בערוץ היוטיוב
• לי מורגן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• לי מורגן, באתר אייטונס (באנגלית)
• לי מורגן, באתר ספוטיפיי
• לי מורגן, באתר Last.fm (באנגלית)
• לי מורגן, באתר AllMusic (באנגלית)
• לי מורגן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• לי מורגן, באתר דיזר
• לי מורגן, באתר Discogs (באנגלית)
• יהושע בן חמו, הירואין שטיק, באתר nrg‏, 27 בדצמבר 2005
• לי מורגן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)