אח"י מזנק

אח"י מזנק הייתה ספינת טילים, ששירתה בחיל הים בין השנים 19681996. הספינה נבנתה במספנות קונסטרוקסיון מקאניק דה נורמאנדי, בשרבור שבצרפת, כספינת תותחים מדגם סער 1. בשנת 1973, לפני מלחמת יום הכיפורים, הוסבה לסער 2, ונוספו לה יכולות נוספות בהן נשיאת הטיל גבריאל.בסוף שנות השבעים הוסבה למשימה עיקרית של לוחמה נגד צוללות (נצ"ל) על ידי התקנת סונאר נגרר בעל עומק משתנה.

מזנק
ספינת תותחים דגם סער 1, אח"י מזנק
ספינת תותחים דגם סער 1, אח"י מזנק
ספינת תותחים דגם סער 1, אח"י מזנק
תיאור כללי
סוג אונייהספינת טילים
ציחיל הים הישראלי דגל חיל הים הישראלי
דגל הצידגל חיל הים הישראלי
סדרהסער 2
החלה דרכה כסער 1
אוניות בסדרהאח"י מבטח
אח"י משגב
אח"י מזנק
ציוני דרך עיקריים
מספנהמספנת קונסטרוקסיון מקאניק דה נורמאנדי (CMN) בשרבורג
הוזמנהמאי 1965
הושקה4 בינואר 1968
תקופת הפעילות1973 – ינואר 1996 (כ־23 שנים)
אחריתההוסבה לסער 2 בתחילת שנת 1973. הושקעה בים בינואר 1996 ומשמשת כאתר צלילה
מלחמות וקרבותמלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
מידות
אורך45 מטר
רוחב7 מטר
שוקע2.1 מטר
נתונים טכניים
מהירות40 קשר
גודל הצוות35 – 40 לוחמים
טווח שיוט1,000 מיל ימי
נתונים צבאיים
חימוש3 תותחי בופורס 40 מ"מ
מקלעי 0.5
סונאר קוער
פצצות עומק
טילי גבריאל לאחר ההסבה

בשירות חיל הים עריכה

ערך מורחב – ספינות סער

הספינה אח"י מזנק הייתה ספינת הסער השלישית שנבנתה בשרבור, אחרי אחיותיה אח"י מבטח ואח"י משגב. לספינה ניתן המספר 313. אח"י "מזנק" הפליגה משרבור לישראל בחודש מאי 1968 והצטרפה לשייטת ספינות הטילים שהוקמה זמן קצר קודם. הספינה קיימה אימונים והכשירה צוותים לספינות הסער הבאות, והשתתפה ברבות מן הפעולות נגד המחבלים בלבנון ובהן מבצע ברדס 20, מבצע ברדס 54–55 ומבצע אביב נעורים, אז הובילה את הכוח שפעל בביירות.

במהלך שנת 1973, במשך מספר חודשים לפני מלחמת יום הכיפורים, הפכה לספינה הראשונה מדגם סער 1 שעברה התקנות לירי טילים ובכך הפכה לסער 2. בתקופה זו לא אויישה בצוות מלא, שעות ההפלגה והאימונים צומצמו דרסטית תוך מתן עדיפות מוחלטת לביצוע ההתקנות כל זאת עד ממש לפני פרוץ המלחמה.

מלחמת יום הכיפורים עריכה

אח"י "מזנק" הייתה ספינת הפיקוד של מפקד השייטת מיכאל ברקאי בתרגיל הקרב החילי "קשתית" שבוצע יום לפני ערב יום כיפור. ברקאי המשיך לפקד על השייטת מהספינה גם עם תחילת המלחמה, בקרב לטקיה שפתח את המבצעים בזירה הימית במלחמת יום הכיפורים.

אחי" "מזנק" הותקפה בטילי סטיקס בעת שעברה צפונית לנמל פורט סעיד, בדרכה לאזור ימת ברדוויל להגשת סיוע לאח"י חנית שעלתה על חוף סיני ליד בסיס דפנה. הספינה לא נפגעה.

לאחר מלחמת יום הכיפורים, המשיכו ספינות הסער ללוות אוניות שהובילו רכש ביטחוני במרכז הים התיכון. בינואר 1974, באחת מהפלגות אלה נכנסה אח"י "מזנק" יחד עם הספינה אח"י קשת לעגינה במים טריטוריאליים של האי מלטה, כמסתור מהים הסוער. המלטזים הזמינו את הספינות להיכנס לנמל ולטה אך מפקד השייטת מיכאל ברקאי לא נענה להזמנה, היות שלא נתן אמון בראש ממשלת מלטה דום מינטוף שנהג להתבטא נגד ישראל. מלטה ביקשה את עזרת בריטניה וסיירת בריטית עקבה מקרוב מאוד אחרי הספינות. מאוחר יותר הועברה התנצלות דיפלומטית מישראל למלטה.

סיום שרות עריכה

בינואר 1996 הוטבעה הספינה במרחק של 3 ק"מ מחופי חיפה בעומק של 33 מטר על מנת שתשמש אתר צלילה.

מפקדי הספינה עריכה

דרגה ושםתקופת כהונה כמפקד הספינהפעילותתמונה
עזרא קדם כרישמפקד בכיר בים
צבי גבעתי1968-1969הפלגה משרבורג לישראל
גדי בן זאב23 בפברואר 1969 – 1971
אברהם אשור1971
מיכאל ברקאי1972בנוסף לתפקידו כמפל"ג
עמי שר אל1972
משה בן ישי (צינר)1973מלחמת יום הכיפורים
זאב יחזקאלי1973בתום מלחמת יום הכיפורים
יוסי לוי (קצין)1974
שמעון מאיר1975
אריה צוויג1976-1978
יוסי יוגב (פלדמן)1980–1982
משה סרי1982–1983
שלמה כהן1983–1984
ירון צחר1985-1986
דרור מאור1987-1986
נועם פייג1987–1988
יהונתן ורטאפריל 1990 – יולי 1991

גלריה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

מדיה וקבצים בנושא אח"י מזנק בוויקישיתוף
  • אח" מזנק באתר ההתאחדות הישראלית לצלילה

הערות שוליים עריכה