אח"י חנית (סער 3)

אח"י חנית
	אח"י חנית בתקופה שלפני מלחמת יום הכיפורים, חמושה בשלושה טילי גבריאל בלבד, תותח 76 מ"מ ומקלעים על הסיפון.
תיאור כללי
סוג אונייה	ספינת טילים
צי	חיל הים הישראלי
דגל הצי
סדרה	סער 3
סדרה קודמת	סער 2
סדרה עוקבת	סער 4
אוניות בסדרה	אח"י סער, אח"י סופה, אח"י געש, אח"י חרב, אח"י חנית, אח"י חץ
ציוני דרך עיקריים
הושקה	14 באוקטובר 1969
תקופת הפעילות	1969–1988 (כ־19 שנים)
אחריתה	נמכרה לצ'ילה LM-IQUIQUE
מלחמות וקרבות	מלחמת ההתשה ; מלחמת יום הכיפורים; מלחמת לבנון הראשונה
מידות
הֶדְחֶק	250 טון
אורך	45 מטר
רוחב	7 מטר
נתונים טכניים
מהירות	42 קשר
גודל הצוות	35 - 40 איש
הנעה	4 מנועי מייבאך בעצמה של 3,600 כ"ס
נתונים צבאיים
חימוש	תותח 76 מ"מ; טילי הרפון; טילי גבריאל; מקלעי 0.5

אח"י חנית הייתה ספינת טילים מדגם סער 3 שפעלה בשירות חיל הים הישראלי משנת 1969 עד שנת 1988. השתתפה בין היתר בקרב לטקיה בפתיחת מלחמת יום הכיפורים.

הספינה בשירות חיל הים עריכה

ערך מורחב – ספינות סער

אוניית חיל הים חנית מדגם סער 3 נבנתה בשנות ה-60 במספנות קונסטרוקסיון מקאניק דה נורמאנדי בשרבורג שבצרפת והייתה אמורה להימסר לישראל עם שאר ספינות הדגם, ואולם אמברגו הנשק שהטילה צרפת על ישראל מנע את העברת הספינות לחיל הים, בליל 24 בדצמבר 1969 הוברחו במבצע חשאי הספינות מצרפת (מבצע נועה) והובאו לישראל.

השמדת מחבלים עריכה

בשנים הראשונות הופעלה הספינה במשימות הגנה על חופי ישראל במטרה למנוע ממפגעים לבצע פיגועים נגד מטרות ישראליות ובאחד המקרים בליל 7 בספטמבר 1972 השמידה הספינה ספינה מחבלים שהייתה בדרכה לבצע פיגוע מול חופי לבנון על יד העיר צור. באישון לילה התפתח ויכוח בין בקר האש שטען כי זיהה מטרה במכ"ם וננעל עליה, לבין קצין הגשר האם מדובר במטרה אמיתית או בלהקת ציפורים. מפקד הספינה באותה עת, אלי רהב, הורה להתקרב למטרה, בטווח קרוב מאוד הודלק זרקור לכיוון המטרה, ווזוהתה ספינת מחבלים ו-5 חמושים עליה. המחבלים ירו בזוקה שפגעה בתורן. הספינה התרחקה מהמטרה והטביעה אותה. זו הייתה הפעם הראשונה בה הופעל תותח ה-76 מ"מ בקרב ימי בחיל הים הישראלי. למחרת התגלו גופות המחבלים ושרידי הספינה שנפלטו לחוף הלבנוני. אח"י חנית הניפו מטאטא הניצחון.

מלחמת יום הכיפורים עריכה

ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת יום הכיפורים

הספינה נטלה חלק פעיל במלחמת יום הכיפורים. בלילה שבין ה-6 ל-7 באוקטובר 1973 השתתפה בקרב לטקיה, שבמהלכו הותקפו מטרות בנמל לטקיה בסוריה. במהלך הקרב הצליחה אח"י חנית להטביע מקשת סורית באמצעות טיל גבריאל.

הספינה רדפה אחרי ספינת טורפדו (סט"ר) סורית שנשלחה כדי לפתות את הספינה להיכנס לטווח טילי הסטיקס הרוסים, שבהם השתמש הצבא הסורי. באותו אירוע נורו טילי סטיקס רוסיים (בזוגות) לעבר הספינה, אשר תמרנה מספר פעמים כדי לחמוק מהטילים ולהתקרב שוב עד שהטביעה את הסט"ר.

בלילה השני למלחמה עלתה הספינה על שרטון בחוף סיני. המקרה אירע עקב חוסר ערנות לרצועת החוף הנמוכה, שמי האגם אחריה מחזירים את אור הכוכבים ומטעים לחשוב כאילו הספינה בלב ים. בעת ההחפה היה מפקדה (זאב יחזקאלי) בגשר הפיקוד.^[א]. אח"י מזנק עם מפקד השייטת והמפל"ג יעקב ניצן ניסו למשוך אותה מהחוף. מאמצי החילוץ לא צלחו ונחתת נשלחה מנמל אשדוד לסייע. גם מאמצים אלו לא צלחו. הספינה חולצה על ידי גוררת מגויסת "עוזיה", שהגיעה מנמל אשדוד.

לאחר תיקון מהיר במספנת חיל הים קיבל סרן אודי אראל את הפיקוד על אח"י חנית.^[ב]

ב-16 באוקטובר 1973 השתתפה הספינה בהפגזת תותח 76 מ"מ על טנקים מצריים על רצועת החוף שממזרח לפורט סעיד במטרה לסייע למוצב "בודפשט".

בלילה שבין 19 ל-20 באוקטובר פעלה הספינה בפיקוד אלי רהב להמשך הלחץ בחוף הסורי. הפעילות נעשתה בזוג, יחד עם אח"י געש (סער 3) בפיקוד אריה שפר. הספינות הפגיזו גשר על נחל אל-אברש ונענו באש מתותחי החוף הסוריים.

בליל 22–23 באוקטובר 1973 בוצעה הפגזה חוזרת של מתקני הדלק בבניאס. התפתח קרב מול תותחי 130 מ"מ בחוף וסטי"לים סורים שיצאו מטרטוס ולטקיה.

לאחר מלחמת יום הכיפורים עריכה

האונייה "אדי" החשודה כנושאית מחבלים נעצרה בים ומובאית לחיפה בליווי אח"י חנית (סער 3) 13 ביוני 1982.

בשנת 1982 נטלה הספינה חלק במלחמת לבנון הראשונה והשתתפה בין היתר בהנחתת הכוחות לביירות. הספינה השתתפה בעצירת האנייה "אדי" שנחשדה בהשטת מחבלים. וליוותה אותה לנמל חיפה.

בשנת 1988, עם גמר שירותה בחיל הים הישראלי, נמכרה הספינה לחיל הים של צ'ילה וקיבלה את שמה החדש LSG-1624 - Iquique.

מפקדי הספינה עריכה


מפקדי אח"י חנית
דרגה ושם	תקופת הפיקוד	הערות	תמונה
גדי בן זאב	דצמבר 1969 - יוני 1970	יציאה עם ספינות שרבורג
אפרים אשד	עד דצמבר 1972
אלי לוי	ינואר עד ספטמבר 1973	כמפקד פלגה 33
אלי רהב	ספטמבר 1973	השמדת סירת מחבלים
זאב יחזקאלי	ספטמבר עד אוקטובר 1973	קרב לטקיה והחפת הספינה בברדאוויל
אהוד אראל	8 באוקטובר 1973 עד 26 ביוני 1974	מפקד במלחמה	^[ג]
אבי שחף	1976 עד דצמבר 1977
שלמה עופר	דצמבר 1977 עד אפריל 1979	ראשונה במבחני הכשירות ווביקורת מטה ב-1978
מרדכי מיכאלי	1 ביולי עד 30 בספטמבר 1979
שמואל נואה	1979 - 1981	מעבר לפלגה 31 באשדוד
מיקי גנור	1982	מלחמת שלום הגליל
יהודה שחר	82-83
שלמה פרומר	1984		^[ד]
עובד יושע	1985 - 1986
עידו לדרר
אילן בן גיגי
לוי שאפט

גלריה עריכה

השקת אח"י חנית (סער 3) בשרבורג 14 באוקטובר 1969.
ספינות שרבורג אח"י חרב (סער 3) (בפיקוד רס"ן חיים שקד ואח"י חנית (סער 3) בפיקוד רס"ן גדי בן זאב, מתודלקות יחדיו.^[ה]
חלק מאנשי צוות אח"י חנית (סער 3) על סיפון הספינה (1972).
צוות אח"י חנית בפיקוד אפי אשד, 1972.

קישורים חיצוניים עריכה

מדיה וקבצים בנושא אח"י חנית בוויקישיתוף

רנן שור, מטח הבזק סוף קרב היתקלות שבו הוטבעה סירת מחבלים על ידי ספינת טילים, במחנה, 22 בנובמבר 1972.
מתן מלמד, מפליגים אל העבר, באתר חיל הים, 23 במאי 2013

ביאורים עריכה

^ נראה שהייתה עייפות מצטברת מקרב לטקיה שבלילה הקודם.
^ המפקד המקורי הועבר מתפקידו אך נשאר בשייטת ספינות הטילים ויצא לים כקצין גשר בספינות אחרות. לאירוע ההחפה לא נערך תחקיר. בהמלצת מפקד השייטת, מיכאל ברקאי, החזיר מפקד החיל, בנימין תלם, את המפקד המושעה, שקיבל פיקוד על אח"י מזנק. הקצין המשיך לשרת בחיל הים ואף עלה בדרגות.
^ התמונה מתקופה מאוחרת יותר.
^ תמונה מתקופה מאוחרת יותר.
^ הצילום מירכתי א/מ "לאה", ברקע החוף הספרדי. 27 דצמבר 1969.

[1] נראה שהייתה עייפות מצטברת מקרב לטקיה שבלילה הקודם.

[2] המפקד המקורי הועבר מתפקידו אך נשאר בשייטת ספינות הטילים ויצא לים כקצין גשר בספינות אחרות. לאירוע ההחפה לא נערך תחקיר. בהמלצת מפקד השייטת, מיכאל ברקאי, החזיר מפקד החיל, בנימין תלם, את המפקד המושעה, שקיבל פיקוד על אח"י מזנק. הקצין המשיך לשרת בחיל הים ואף עלה בדרגות.

[3] התמונה מתקופה מאוחרת יותר.

[4] תמונה מתקופה מאוחרת יותר.

[5] הצילום מירכתי א/מ "לאה", ברקע החוף הספרדי. 27 דצמבר 1969.

[א]

[ב]

[ג]

[ד]

[ה]