יאיר גולן

גולן נולד וגדל בראשון לציון. אביו, גרשון גולדנר, נמלט עם הוריו מגרמניה הנאצית לארץ ישראל בשנת 1935^[1]. אביו שירת בצה"ל - בתפקידו האחרון היה סגן אלוף, עוזר טכני בכיר לקצין קשר ואלקטרוניקה ראשי^[2] ובמילואים קודם לדרגת אלוף-משנה ופיקד על גדוד לוחמה אלקטרונית^[1]. אימו, רחל, נולדה בתל אביב^[3] לאריה רפופורט שעלה בשנת 1921 מהעיר קמניץ-פודולסקי שבאוקראינה^[4] ולחנה (לבית סלומון), ילידת נחלת יהודה^[5].

גולן למד בבית הספר חביב ובבית ספר "ידלין" בראשון לציון ובבית ספר אורט סינגאלובסקי בתל אביב^[6].

שימש כראש מועצת קן בנוער העובד והלומד^[7].

גולן הוא בוגר אוניברסיטת תל אביב במדע המדינה^[8] ומוסמך מינהל ציבורי מאוניברסיטת הרווארד^[9].

שירות בצה"ל עריכה

בשנת 1980 התגייס לצה"ל. אף שעבר את מבחני קורס הטיס, בחר גולן להתנדב לצנחנים בעקבות אחיו ששירת בחטיבה^[1]. גולן שירת בפלוגת עורב החטיבתית ובהמשך יצא לקורס קציני חי"ר. כצוער בקורס לחם במלחמת לבנון הראשונה בקרבות מול הצבא הסורי ומול מחבלי אש"ף בביירות^[10]. בסיום הקורס מונה למפקד צוות בפלנ"ט צנחנים^[11]. בשנת 1984 שימש מפקד פלוגה בגדוד הנח"ל המוצנח של הצנחנים, ובהמשך שימש מפקד פלוגת "עורב" (הפלנ"ט), והוביל אותה בלחימה בדרום לבנון. בין היתר, פיקד על פלוגת "עורב" במבצע "רפואה שלמה" במהלכו ירה כוח מן הפלוגה מספר טילי נ"ט על המכללה האסלאמית של חזבאללה בכפר צדיקין^[12] ובמבצע עיניים ירוקות בדצמבר 1986, שבו תקפו במשולב כוח מפלוגת הנ"ט של הצנחנים בפיקודו וכוח צלפים מיחידת שלדג את בסיס החזבאללה במיידון. לאחר מכן שימש גולן סגן מפקד גדוד 890, קצין אג"ם חטיבתי ומפקד גדוד 890^[13].

בשנים 1993–1994 פיקד על גדוד גפן של בית הספר לקצינים. בשנת 1994 שימש קצין אג"ם של אוגדת איו"ש. בשנים 1996–1997 פיקד על החטיבה המזרחית ביחידת הקישור ללבנון^[14]. בשנת 1997 נפצע בהיתקלות עם חוליית מחבלי חזבאללה סמוך למוצב סוג'וד^[15] אולם חרף הפציעה המשיך לפקד ולנהל את הקרב נגד המחבלים^[16]. בשנים 1998–2000 שימש ראש מחלקת מבצעים באגף המבצעים^[17].

בשנים 2000–2002 פיקד על חטיבת הנח"ל^[18]. יחד עם קבוצת מפקדים נוספים היה מהדוחפים לפעול כנגד מקורות הטרור הפלסטיני באינתיפאדה השנייה^[19], בקסבות ובמחנות הפליטים, למרות היותם מרחבים עירוניים צפופים ומסובכים ללחימה^[15]. גולן הוביל את החטיבה במבצע חומת מגן ובמבצעים נוספים ברחבי יהודה ושומרון כנגד תשתיות הטרור הפלסטיני^[20].

הועלה לדרגת תא"ל ובשנים 2003–2005 פיקד על עוצבת הגליל. בעקבות תקרית בה הרגו צלפי חזבאללה שני חיילים במוצב "נורית" קיבל גולן הערה פיקודית^[21]. בשנים 2005–2007 פיקד על אוגדת אזור יהודה ושומרון^[22]. ב-2006 ביצעה האוגדה תחת פיקודו את פינוי עמונה^[23]. בניגוד להוראת הדרג המדיני, ניהל משא ומתן עם מתנחלי חברון על פינוי השוק הסיטונאי בעיר, ועל כך ננזף על ידי הרמטכ"ל דן חלוץ^[24]. נזיפה נוספת קיבל מהרמטכ"ל גבי אשכנזי, על כך שכמפקד אוגדת איו"ש איפשר לחייליו להשתמש בנוהל שכן, בניגוד לפסיקת בג"ץ בנושא. קידומו עוכב בתשעה חודשים^[25]. ב-2008 הועלה לדרגת אלוף, מונה למפקד פיקוד העורף, ופיקד עליו במהלך מבצע עופרת יצוקה^[15].

ביולי 2011 נכנס לתפקיד מפקד פיקוד הצפון^[26]. סיים את תפקידו ב-2 בנובמבר 2014^[27]. בתקופתו כמפקד הפיקוד התמודד עם זליגת מלחמת האזרחים בסוריה לרמת הגולן. את עוצבת געש החליפה בגזרה אוגדת הבשן כאוגדת ביטחון שוטף. בפברואר 2013 החליט לראשונה לקלוט בישראל פצועים ממלחמת האזרחים בסוריה.

ב-15 בדצמבר 2014 נכנס לתפקידו כסגן ראש המטה הכללי. לטענת שר הביטחון משה יעלון, טרם מינויו של גדי איזנקוט לרמטכ"ל בפברואר 2015, העדיף ראש הממשלה בנימין נתניהו את גולן על פני איזנקוט^[28]. בנאומו בטקס יום השואה תשע"ו 2016 במכון משואה כסגן הרמטכ"ל, אמר: "אם יש משהו שמפחיד אותי בזיכרון השואה, הוא זיהוי תהליכים מעוררי חלחלה שהתרחשו באירופה בכלל ובגרמניה בפרט, אז לפני 70, 80 ו-90 שנה ומציאת עדות להם כאן בקרבנו כיום"^[29][30]. בעקבות הביקורת שעוררו דבריו הודיע גולן למחרת כי "לא הייתה לו שום כוונה להשוות בין צה"ל ומדינת ישראל לתהליכים שהתרחשו בגרמניה לפני 70 שנים"^[31]. לימים טען גולן כי דבריו אלו בלמו את מינויו לרמטכ"ל, וכי אינו מתחרט על דבריו^[32].

ב-11 במאי 2017 סיים את תפקידו כסגן הרמטכ"ל^[33].

באוגוסט 2018, לקראת סיום כהונתו הצפוי של גדי איזנקוט כרמטכ"ל, עלה שמו של גולן כאחד המועמדים להחליפו. כמאה משפחות חללי צה"ל מארגון "בוחרים בחיים - פורום משפחות שכולות" פנו לשר הביטחון אביגדור ליברמן בדרישה לפסול את מועמדותו על רקע אמירותיו^[34][35]. ליברמן הגיב שהמהלך אינו ראוי ולא ישפיע על הבחירה^[36]. לבסוף בחר לתפקיד הרמטכ"ל את האלוף אביב כוכבי^[37], וגולן פרש משירות פעיל בדצמבר 2018.

פעילות פוליטית עריכה

ביוני 2019 נמנה עם מייסדי מפלגתו של אהוד ברק, "ישראל דמוקרטית"^[38]. לאחר שמפלגתו הצטרפה לרשימת "המחנה הדמוקרטי" הוצב גולן במקום השלישי ברשימה זו לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים ונבחר לכנסת^[39]. שימש כחבר בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

לאחר פיזור הכנסת ה-22, על רקע אי-הסכמות בין חברי רשימת "המחנה הדמוקרטי" על תנאי האיחוד המחודש, חבר גולן למפלגת המדף "הבחירה הדמוקרטית" וחתם עם מרצ על הסכם איחוד מפלגות^[40]. בסופו של דבר, התמודד מטעם מרצ, ושובץ לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש במקום ה-7 ברשימת "העבודה-גשר-מרצ" על חשבון המכסה של מרצ, דבר שהוביל להגשת עתירה לבית הדין המפלגתי של מרצ מצד חברי מרצ עיסאווי פריג' ומוסי רז שנדחקו למקומות נמוכים יותר ברשימה. בית הדין הורה לקיים הצבעה בעניין בוועידת המפלגה, שאישרה את האיחוד (וכפועל יוצא מכך את הצבתו של גולן במקום ה-7 ברשימת "העבודה-גשר-מרצ") ברוב גדול^[41]. גולן נבחר לכנסת לאחר שהרשימה קיבלה 7 מנדטים.

בדצמבר 2020 הודיע על התפקדותו למרצ^[42] ובשנה שלאחר מכן, נבחר מטעמה לכנסת העשרים וארבע.

ביולי 2021 מונה לסגן שרת הכלכלה והתעשייה^[43]. במסגרת תפקידו זה הודיע כי בכוונתו לעסוק בין היתר בריכוז תחום הבטיחות והבריאות בעבודה והתמודדות עם משבר תאונות העבודה בישראל^[44].

ב-11 במאי 2022 במהלך ההצבעה על הצעת החוק של ח"כ יואב קיש להקמת ועדת חקירה ממלכתית לפרשת השימוש ברוגלה במשטרת ישראל התראיין גולן ל"חדשות 12" ולא נכנס למליאה ובכך גרם לניצחון של האופוזיציה ברוב של 59 בעד ו-58 נגד^[45].

ב-6 ביולי 2022 הודיע על התמודדותו לראשות מפלגת מרצ לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש^[46]. הוא הפסיד לזהבה גלאון, אך נבחר במקום הרביעי בבחירות לרשימה ושובץ במקום החמישי. מרצ לא עברה את אחוז החסימה בבחירות אלו, וגולן לא נבחר לכנסת.

בעקבות השבעת ממשלת ישראל השלושים ושבע בדצמבר 2022, הצטרף גולן למחאה נגד הרפורמה המשפטית שהחל להוביל שר המשפטים יריב לוין. בראיון בתוכנית הרדיו "בחצי היום" ב-27 ביוני 2023 קרא למרי אזרחי רחב היקף לשמירה על הדמוקרטיה באמצעים לא אלימים שנמצאים בשוליים של החוק^[47].

בפברואר 2024 הצטרף גולן יחד עם מאות בכירי מערכות הביטחון לשעבר לעתירת התנועה לאיכות השלטון בבג"ץ כנגד כוונת הממשלה להמשיך את הפטור לחרדים מגיוס גם תוך כדי מלחמת חרבות ברזל^[48]. במאי 2024 קרא לחרדים להתגייס להגנת המדינה תוך כדי השקת תוכנית לגיוס שווה לפיה צעיר חרדי שלא ישרת בצה"ל או בשירות לאומי בארגוני חירום מוכרים יוכל להשתלב בתעסוקה אבל לא ייהנה מתקציבי מדינה. בתי הספר בהם לא ילמדו לימודי ליבה, לא יתוקצבו מכספי משלם המיסים והנושאים בנטל. המדינה לא תתקצב דור שלא יוכל לפרנס את עצמו^[49].

במלחמת חרבות ברזל עריכה

בבוקר 7 באוקטובר 2023, עם תחילת מתקפת הפתע על ישראל, הגיע כאזרח אל מפקדת מחוז דרום של פיקוד העורף, וביקש מהמפקד, רפי מילוא, להתחייל. הוא קיבל נשק וציוד ונסע לבדו ברכבו הפרטי לאתר הטבח במסיבת הטבע ליד רעים. במספר גיחות נפרדות הוא חילץ צעירים רבים שהיו לכודים שם, על פי מיקומים שביקש מהם לשלוח לו בטלפון^[50][51][52].

ראשות מפלגת העבודה עריכה

במרץ 2024, בעקבות החלטת מרב מיכאלי להתפטר מראשות מפלגת העבודה וקיום פריימריז להחלפתה, החליט גולן להתמודד לתפקיד יושב ראש המפלגה. גולן הודיע שאם יבחר בכוונתו לפעול להקמת מסגרת פוליטית משותפת לגוש השמאל שתאגד תחתיה את מפלגות העבודה ומרצ עם גורמים חדשים מארגוני המחאה נגד הרפורמה המשפטית^[53][54]. חברי הכנסת נעמה לזימי וגלעד קריב הודיעו שהם תומכים בו לראשות המפלגה. ב-7 במאי 2024, כשלושה שבועות לפני הבחירות הפנימיות, קרא גולן להשתמש ב"אי ציות אזרחי" במסגרת המחאה כנגד השלטון^[55]. ב-28 במאי 2024 נבחר בפריימריז לראשות מפלגת העבודה ברוב של 95.15%^[56].

חיים אישיים עריכה

נשוי לרותי, אב לחמישה. מתגורר בראש העין.

אחיו הבכור הוא פרופסור ארנון גולן מאוניברסיטת חיפה^[57] ואחותו הקטנה, רוני, היא גננת לילדי חינוך מיוחד במרכז הרפואי שמיר^[58].

גולן מגדיר את עצמו כאיש שמאל ציוני. הוא תומך בפתרון שתי מדינות לשני עמים, אך לא בחזרה לגבולות הקו הירוק, אלא על בסיס גושי ההתיישבות^[59]. הוא מתנגד לנסיגה ישראלית מרמת הגולן^[60]. בנוגע למדיניות כלפי עזה, גולן מאמין במדיניות של "גזר ומקל". הוא תמך במתן סיוע אזרחי לתושבי רצועת עזה, אך באם יופעל טרור נגד ישראל, גולן תומך בלחימה קרקעית ותת קרקעית נרחבת ברצועת עזה^[61].

גולן מתנגד לתנועת BDS, ולדעתו יש לה גוונים אנטישמיים, וצריך "להילחם בה עד חורמה". בראיון משנת 2021 אמר כי הוא מתנגד לשימוש במילה "כיבוש" ביחס ליהודה ושומרון, משום ש"בסופו של דבר כור מחצבתנו הוא שטחי יהודה ושומרון וירושלים", אך הדגיש כי "אנחנו חייבים להבין שלטובתנו – אסור לנו לשלוט על עם אחר ומבחינה בין-לאומית זה פשוט בלתי מקובל. לכן אנחנו חייבים להיפרד מהפלסטינים"^[62]. בראיונות אחרים אמר כי "צה"ל הוא צבא כיבוש" וכי הוא "מכיר את מציאות הכיבוש היטב" בעקבות פיקודו על יהודה ושומרון, אך הבהיר שהוא מעדיף לא להשתמש במילה "כיבוש" לתיאור המצב בשטחים מפני שיש לה קונוטציה שלילית^[63][64].

בהקדמה לגיליון "בין הקטבים" שכתב הציג כי לדעתו: "היחס בין ההשקעה בבט"ש לבין הכשירות למלחמה ימשיך ללוות את צה"ל כסוגיה חשובה ומהותית, בעיקר ביבשה. עם זאת עלינו לזכור כי משימתו העיקרית של הצבא היא לנצח מלחמות - זהו המבחן העליון. מדינת ישראל יכולה לשאת כישלונות בבט"ש, גם אם אלה ודאי אינם רצויים. מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה כישלון במלחמה, ולכן צה"ל חייב לשים לעצמו את משימת ההתכוננות כראשונה בחשיבות, גם אם מציאות הבט"ש תוחמר ביחס למציאות הנוחה שבה אנו מצויים כיום."^[65]

בדצמבר 2021 התייחס לטענה כי בתגובה לפיגוע הירי בחומש בו נרצח יהודה דימנטמן, מתנחלי חומש תקפו גבר מהכפר בורקה^[66], גרמו נזק לבתים וחיללו קברים. גולן אמר כי: "אותם אנשים שבאים להתיישב שם, פורעים בכפר בורקא, מנתצים מצבות, עושים פוגרום. במצבות אנחנו מתעללים? אלו לא אנשים, אלה תתי אדם, אנשים בזויים, קלקולו של העם היהודי". השימוש בביטוי "תתי אדם" עורר ביקורת רבה^[67], וגולן אמר שזו הייתה "התבטאות לא מוצלחת"^[68].

• עמוס הראל, אבי יששכרוף, המלחמה השביעית, תל אביב: ידיעות ספרים, 2004, מסת"ב 9655117677
• עפר שלח ורביב דרוקר, בומרנג, ירושלים: כתר, 2005, מסת"ב 965071376X
• עמוס הראל ואבי יששכרוף, קורי עכביש, תל אביב: ידיעות אחרונות, 2008, מסת"ב 9654824310
• גיורא איילנד, לא נרדם בלילות, ידיעות ספרים, 2018

מפרי עטו

• "על הפיקוד", הוצאת אמ"צ-תוה"ד, 2011^[69]

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: יאיר גולן
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יאיר גולן

• אתר האינטרנט הרשמי של יאיר גולן
• יאיר גולן, באתר הכנסת
• יאיר גולן, ברשת החברתית פייסבוק
• יאיר גולן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• יאיר גולן, ברשת החברתית אינסטגרם
• יאיר גולן, ברשת החברתית טיקטוק
• יאיר גולן, באתר כנסת פתוחה
• עמוס הראל, האלוף יאיר גולן - מפקד החזית המתעתעת מכולן, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2013
• גילי כהן, יאיר גולן - קצין עצמאי, לעיתים בוטה, שמעולם לא חשש להביע דעתו, באתר הארץ, 5 במאי 2016
• שרה ליבוביץ-דר, תהליכים של שחיקה, מגזין ליברל, דצמבר 2020.

ראיונות:

• עפר שלח, "אנחנו לא נהיה דרזדן": ריאיון עם יאיר גולן, באתר nrg‏, 17 ביוני 2011
• יואב לימור, "לא מומלץ להתעסק עם ישראל", באתר ישראל היום, 25 במרץ 2013
• אמיר בוחבוט‏, אלוף פיקוד צפון: "נסראללה שם את כל הקלפים על אסד", באתר וואלה‏, 4 באוקטובר 2013
• אמיר אורן, סגן הרמטכ"ל: גם ארגונים עוינים בסוריה מעדיפים שנטפל בפצועים על פתיחה באש, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2015
• סגן הרמטכ"ל היוצא בריאיון מיוחד לאתר צה"ל: "לא חשבתי שאני אומר דבר שנוי במחלוקת, טעיתי – אך לא חוזר בי", אתר צה"ל, 10 ביולי 2017
• יאיר גולן תוקף בראיון פרישה לוחמני: "בנט מחליש את צה"ל והמדינה", באתר מעריב אונליין, 22 בנובמבר 2018
• אילנה דיין, ‏סגן הרמטכ"ל לשעבר: "האיום על הרמה המוסרית שלנו גדול יותר מהאיום האיראני", באתר ‏מאקו‏, 7 באפריל 2019
• אמנון לורד, "צריך לעבור מנרטיב של חרדה לנרטיב של ביטחון עצמי וגאווה", באתר ישראל היום, 6 ביוני 2019
• רוית הכט, יאיר גולן רוצה לייצר את השמאל החדש, ואל תגידו לו את המלה כיבוש, באתר הארץ, 24 בינואר 2020
• דוד בן בסט מראיין את יאיר גולן, "הנבחרים", באתר YouTube, ‏5 ביוני 2020
• דוד בן בסט מראיין את יאיר גולן, "הנבחרים", באתר YouTube, ‏11 בדצמבר 2020
• אייל לוי, ‏"אני טיפוס מאוד לוחמני ואיש שמאל. ממתי שמאל הוא לא לוחמני?", באתר מעריב אונליין, 12 בדצמבר 2020
• תומר מיכלזון, יאיר גולן: "נאום התהליכים עוד יותר מדויק היום. לא הייתי משנה מילה, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 8 באפריל 2021
• אמיר אלון, ‏"אם הייתי יודע - אולי לא הייתי נכנס לפוליטיקה": חה"כ יאיר גולן בריאיון, באתר ‏מאקו‏, 29 ביולי 2021
• שבע השנים הרעות, הסכת הבריקדה, 2 במאי 2023
• הילו גלזר, "גנץ ולפיד הם המרכז הקיצוני": יאיר גולן נערך להקים מפלגה חדשה. ראיון, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2023

מכּתביו:

• הכשרת הקצונה בצה"ל, מערכות 336, יוני 1994, עמודים 32 - 39
• מקצועיות ואתיקה צבאית, מערכות 337, אוגוסט 1994, עמודים 2 - 9
• מרכיבי היכולת ללחימה בשטח בנוי - דוגמת חטיבת הנח"ל, מערכות 384, יולי 2002, עמודים 96 - 97
• תא"ל יאיר גולן, רס"ן אריאל ויינר, ‏ניהול ידע מבצעי במרחב איו"ש, מערכות 409–410, דצמבר 2006
• טבילת האש: הקרב ששינה את חיי אלוף יאיר גולן, באתר nrg‏, 27 בספטמבר 2009
• הפרחים לצד"ל, במחנה, ‏ 21 במאי 2010, עמוד 22–23, כפי שהועלה באתר פרש
• הקדמה, בין הקטבים ‏15, מרץ 2018, עמ' 9–14
• לזכרם של אלעד, אוֺרי ונדב, באתר ynet, 18 באפריל 2018
• אז מה עושים עם עזה?, באתר מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, 16 באפריל 2019
• לפני שאתם שונאים, תקשיבו, בעיתון מקור ראשון, 5 בינואר 2020
• כישלון נתניהו במתן מענה לבעיית עזה מהדהד וחמור, באתר מעריב אונליין, 29 בפברואר 2020
• למה הימין הדתי מנהל נגדי מתקפה, באתר הארץ, 13 בדצמבר 2020
• יאיר גולן וגל פרל פינקל, על התמרון והאימונים לקראתו, מערכות 490, ‏ מאי 2021, עמודים 10–15
• יאיר גולן וצ'ק פרייליך, מאזן ההישגים נוטה לטובת חמאס, באתר הארץ, 24 במאי 2021