STS-7
STS-7, היא המשימה השביעית בתוכנית המעבורות של נאס"א, והמשימה השנייה של מעבורת החלל צ'לנג'ר. משימה זו יצאה אל הדרך עם המראתה ב-18 ביוני 1983.
 | |||
 | |||
| משמאל לימין: רייד, פביאן, קריפן, ת'אגארד, הוק | |||
| נתוני משימה | |||
|---|---|---|---|
| מעבורת | צ'לנג'ר | ||
| כן שיגור | 39A | ||
| שיגור | 18 ביוני 1983 7:33:00 EST | ||
| נחיתה | 24 ביוני 1983 6:56:59 PST | ||
| משך המשימה | 6 ימים, שעתיים 23 דקות ו-59 שניות | ||
| נתוני חללית | |||
| מסת החללית | 113,025 ק"ג  | ||
| משגר | מעבורת חלל | ||
| נתוני מסלול | |||
| מספר הקפות | 97 | ||
| אפהליון | 307 ק"מ (כדור הארץ) | ||
| פריהליון | 299 ק"מ (כדור הארץ) | ||
| זמן הקפה | 90.6 דק' | ||
| גובה מסלול | 296-315 ק"מ | ||
| נטיית מסלול | 28.5 מעלות | ||
| אורך מסע | 4,072,553 ק"מ | ||
| צוות | |||
| אנשי צוות | רוברט קריפן, סאלי רייד, ג'ון פביאן, פרדריק הוק, נורמן ת'אגארד | ||
| משימות קשורות | |||
| |||
| מזהים | |||
| מספר קטלוג לוויינים | 14132 | ||
| מאגר המידע הלאומי | 1983-059A | ||
  | |||
צוות עריכה
- מפקד המשימה: רוברט קריפן (Robert Crippen)
- טייס: פרדריק הוק (Frederick H. Hauck)
- מומחה משימה: ג'ון פביאן (John M. Fabian)
- מומחית משימה: סאלי רייד (Sally K. Ride)
- מומחה משימה: נורמן ת'אגארד (Norman E. Thagard)
המשימה עריכה
המראתה השנייה של הצ'לנג'ר אל החלל החלה ב-18 ביוני 1983 בשעה 7:33 לפי שעון החוף המזרחי של ארצות הברית.
זו הייתה משימת החלל הראשונה שבה השתתפה אישה אמריקאית, סאלי רייד (Sally K. Ride). בנוסף, לקחה המשימה את הצוות הגדול ביותר עד אותה תקופה (5 אסטרונאוטים).
בנוסף לסאלי, חברי הצוות של אותה משימה היו רוברט קריפן מפקד המשימה, שהיה טייס במשימת STS-1, פרדריק הוק טייס המשימה, ג'ון פביאן ונורמן ת'אגארד שהיו מומחי משימה כמו סאלי. ת'אגארד, רופא בהכשרתו, טס מוקדם מן המתוכנן למחזור שלו משום שנאס"א רצתה לחקור בטיסה זו את בעיית מחלת הטיסה, שהשפיעה על צוות STS-5.
שני לווייני תקשורת שנשאה המעבורת, לוויין ANIK C-2 של חברת Telesat of Canada ולוויין שני מסדרה Palapa B-l של מדינת אינדונזיה, הוצבו בהצלחה בחלל ללא תקלות. שבעה מטעני Get Away Special הוחזקו במעבורת לשם ניסויים באפס גרביטציה. אחד מהניסויים עסק בהתנהגות חברתית במושבת נמלים בהיעדר גרביטציה. בנוסף לכל ניסויים אלו נוסו עוד כ-10 ניסויים בתחומים שונים.
אחד המטענים של המעבורת נקרא SPAS-01. זהו לוויין שניתן לשחרר מן המעבורת בעזרת הזרוע הרובוטית כך שיטוס לצידה בחופשיות, וללכוד אותו בחזרה כעבור מספר ימים. מטען זה בדק יצירה של סגסוגות מתכת במיקרו-כבידה. מטען זה נשלח מטעם סוכנות החלל הגרמנית. הניסוי במטען זה בוצע ביום הטיסה החמישי. המערכת כללה גם מצלמת 16 מ"מ שצילמה את המעבורת מן הלוויין. מצלמה זו כבר טסה לחלל בעבר, באחת הטיסות של טילי ליטל ג'ו במסגרת תוכנית מרקורי.
STS-7 שבה לכדור הארץ ב-24 ביוני 1983 בשעה 6:57 בבוקר לפי השעון הפסיפי (PST), והייתה אמורה להיות למשימה הראשונה שנוחתת היישר במרכז החלל קנדי, אך בגלל תנאי מזג אוויר קיצוניים הופנתה למסלול נחיתה 15 בבסיס חיל האוויר אדוארדס, קליפורניה. המשימה ארכה 6 ימים, שעתיים 23 דקות ו-59 שניות שבהם עברה המעבורת מרחק כולל של 4,072,553 ק"מ, ב-97 הקפות סביב כדור-הארץ.
צ'לנג'ר חזרה אל מרכז החלל קנדי ב-29 ביוני 1983.
