המשרד להגנת הסביבה

משרד ממשלתי ישראלי
(הופנה מהדף שר להגנת הסביבה)

המשרד להגנת הסביבה הוא משרד ממשלתי בישראל האחראי על שמירת הסביבה בישראל.

המשרד להגנת הסביבה
סמל המשרד להגנת הסביבה
סמל המשרד להגנת הסביבה
מידע כללי
מדינהישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום שיפוטישראלישראל ישראל
תאריך הקמה1988
ממשלה ממשלת ישראל
שרעידית סילמן
תאריך כניסה29 בדצמבר 2022
מנכ"לגיא סמט
מטה מרכזיירושלים
שמות קודמיםהמשרד לאיכות הסביבה
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פקח זיהום ים של המשרד להגנת הסביבה בעת סיור במרינה של אילת

תפקידו של המשרד להגנת הסביבה הוא קביעת מדיניות ארצית, פיתוח אסטרטגיות, הכנת תקנים, קביעת קדימויות להגנת הסביבה וכן אכיפת המדיניות באמצעות המשטרה הירוקה שהיא הזרוע הביצועית של המשרד.

תחת אחריותו של השר להגנת הסביבה נמצאים גם גופים וחברות ממשלתיות בתחומי הגנת הסביבה וביניהם: רשות הטבע והגנים, החברה לשירותי איכות הסביבה, חברת פארק אריאל שרון, החברה להגנות מצוקי הים התיכון, רשות נחל הירקון ורשות נחל הקישון.

עד יוני 2006, היה שם המשרד המשרד לאיכות הסביבה. בהחלטת ממשלה מס' 193 מיום 25 ביוני 2006, אישרה הממשלה את בקשת השר הממונה על המשרד, גדעון עזרא, לשנות את שם המשרד, והוא נקרא מאז "המשרד להגנת הסביבה".

היסטוריה עריכה

המשרד בראשית ימיו עריכה

בשנת 1973 הוקם תחת משרד ראש הממשלה "השירות לשמירת איכות הסביבה"[1], ביוזמתו של יגאל אלון ואורי מרינוב אשר מונה לעמוד בראשו. בשנת 1976 השירות הועבר במהרה להיות תחת משרד הפנים, כגוף המופקד על איכות הסביבה בישראל וב-25 בדצמבר 1988 החליטה הממשלה על הקמת המשרד לאיכות הסביבה כמשרד עצמאי.

ימיו הראשונים של המשרד לאיכות הסביבה היו בכנסת ה-12, בממשלה ה-23. הראשון שכיהן בתפקיד זה היה רוני מילוא, מטעם הליכוד, כאשר מרינוב החל לכהן כמנכ"ל המשרד עד 1992. בממשלה ה-24 החזיק במשרד ראש הממשלה, יצחק שמיר, ויגאל ביבי מהמפד"ל היה לסגנו.

איכות הסביבה בימי רבין, פרס ונתניהו עריכה

ראש ממשלת ישראל יצחק רבין מינה את חברת הכנסת אורה נמיר לשרה לאיכות הסביבה. ב־31 בדצמבר 1992 הועברה נמיר למשרד העבודה והרווחה, ובמקומה מונה יוסי שריד ממרצ. שריד המשיך לכהן בתפקיד זה גם בממשלת פרס. בכנסת ה-14 ובממשלה ה-27, לאורך כל ימיה, היה רפאל איתן, יו"ר צומת, לשר החקלאות ואיכות הסביבה.

איכות הסביבה ואקולוגיה בכנסת ה-15 ובתחילת המאה ה-21 עריכה

בממשלת ברק כיהנה דליה איציק כשרה לאיכות הסביבה. בממשלת שרון הראשונה, כיהן צחי הנגבי בתפקיד זה, בתקופתו מונו עשרות חברי הליכוד למשרות במשרדו ועל כך הוגש כתב אישום נגד הנגבי.בהיכנסה של שינוי לממשלה, דרשה ח"כ יהודית נאות את משרד זה, וכיהנה בו עד התפטרותה באוקטובר 2004. בתקופת כהונתה נחקק חוק שמירת הסביבה החופית האוסר על בנייה עד 100 מטרים מקו המים ומקשה על בנייה 300 מטרים מקו החוף.נאות הוחלפה בשר אילן שלגי, ולאחר כניסת מפלגת העבודה לממשלה מונה שלום שמחון לתפקיד. אחרי יציאתה של העבודה מן הממשלה, התמנה השר לביטחון פנים, גדעון עזרא לתפקיד, ובמהלך כהונתו במשרד הורה על סגירת תחנת הכוח רדינג וקידם את מעברה לשימוש בגז טבעי.

במרץ 2022 הכריז המשרד להגנת הסביבה על הקמת מנהלת ניקיון שמטרתה ליצור בסיס לעבודה משותפת לטובת השמירה על ניקיון הארץ[2].

תפקיד המשרד עריכה

המשרד להגנת הסביבה פועל בשלוש רמות:

רמה ארצית עריכה

המשרד הוא הגורם האחראי על ניסוח מדיניות ארצית בנושא ההגנה על הסביבה. באחריותו קביעת התקנים של המשרד והגדרת קדימויות להגנת על הסביבה.

רמה מחוזית עריכה

המשרד פועל באמצעות שישה מחוזות, לפי החלוקה הגאוגרפית אותה הגדיר משרד הפנים (ירושלים, צפון, חיפה, מרכז, תל אביב ודרום) ובמחוז יו"ש. כל מחוז פועל על פי מאפייניו והצרכים הסביבתיים הנהוגים בו.

רמת השלטון המקומי עריכה

המשרד תומך בכ-52 יחידות סביבתיות מקומיות ואזוריות, השייכות לשלטון המקומי ברחבי ישראל. היחידות המקומיות מוציאות לפועל את המדיניות הסביבתית ברמה המקומית ואף מייעצות לרשות המקומית בנושאי איכות הסביבה.

שרי המשרד עריכה


השרים להגנת הסביבה בממשלות ישראל
מס'דיוקןשם

(תקופת חיים)

סיעהתקופת כהונהממשלה
תאריך עבריתאריך לועזי
המשרד לאיכות הסביבה
1 רוני מילוא

(1949-)

הליכודי"ד בטבת ה'תשמ"טי"א באדר ה'תש"ן22 בדצמבר 19887 במרץ 1990העשרים ושלוש
2 רפאל אדרי

(1937-)

המערך השני

העבודה

י"א באדר ה'תש"ןי"ח באדר ה'תש"ן

התפטר מתפקידו

7 במרץ 199015 במרץ 1990

התפטר מתפקידו

מילוי מקום ע"י ראש הממשלה יצחק שמיר
3 ראש הממשלה

יצחק שמיר

(1915-2012)

הליכודי"ח בסיוון ה'תש"ןי"ב בתמוז ה'תשנ"ב11 ביוני 199013 ביולי 1992העשרים וארבע
4 אורה נמיר

(1930-2019)

העבודהי"ב בתמוז ה'תשנ"בכ"ט בחשוון ה'תשנ"ג13 ביולי 199231 בדצמבר 1992העשרים וחמש
5 יוסי שריד

(1940-2015)

מרצ
רצ
כ"ט בחשוון ה'תשנ"גא' בתמוז ה'תשנ"ו31 בדצמבר 199218 ביוני 1996העשרים ושש
6 רפאל איתן

(1929-2004)

הליכוד-גשר-צומת
צומת
א' בתמוז ה'תשנ"וכ"ב בתמוז ה'תשנ"ט18 ביוני 19966 ביולי 1999העשרים ושבע
צומת
7 דליה איציק

(1952–)

ישראל אחת
העבודה
כ"ב בתמוז ה'תשנ"טי"ב באדר ה'תשס"א6 ביולי 19997 במרץ 2001העשרים ושמונה
8 צחי הנגבי

(1957-)

הליכודי"ב באדר ה'תשס"אכ"ו באדר א' ה'תשס"ג7 במרץ 200128 בפברואר 2003העשרים ותשע
9 יהודית נאות

(1944-2004)

שינויכ"ו באדר א' ה'תשס"גב' בחשוון ה'תשס"ה

התפטרה מתפקידה

28 בפברואר 200317 באוקטובר 2004

התפטרה מתפקידה

השלושים
מילוי מקום ע"י השר אילן שלגי
10 אילן שלגי

(1945-)

שינויט"ז בכסלו ה'תשס"הכ"א בכסלו ה'תשס"ה29 בנובמבר 20044 בדצמבר 2004
11 שלום שמחון

(1956-)

עבודה-מימד
העבודה
כ"ט בטבת ה'תשס"הכ"א בחשוון ה'תשס"ו10 בינואר 200523 בנובמבר 2005
12 גדעון עזרא

(1937-2012)

קדימהי"ח בטבת ה'תשס"וו' באייר ה'תשס"ו18 בינואר 20064 במאי 2006
המשרד להגנת הסביבה
12 גדעון עזרא

(1937-2012)

קדימהו' באייר ה'תשס"וו' בניסן ה'תשס"ט4 במאי 200631 במרץ 2009השלושים ואחת
13 גלעד ארדן

(1970-)

הליכודו' בניסן ה'תשס"טה' בטבת ה'תשע"ג31 במרץ 200918 במרץ 2013השלושים ושתיים
14 עמיר פרץ

(1952-)

התנועהה' בטבת ה'תשע"גי"ח בחשוון ה'תשע"ה

התפטר מתפקידו

18 במרץ 201311 בנובמבר 2014

התפטר מתפקידו

השלושים ושלוש
מילוי מקום ע"י ראש הממשלה בנימין נתניהו
15 ראש הממשלה

בנימין נתניהו

(1949-)

הליכודה' בניסן ה'תשע"הכ"ה באייר ה'תשע"ה25 במרץ 201514 במאי 2015
16 אבי גבאי

(1967-)

כולנו

לא כיהן בכנסת

כ"ה באייר ה'תשע"הכ"ג באייר ה'תשע"ו

התפטר מתפקידו

14 במאי 201531 במאי 2016

התפטר מתפקידו

השלושים וארבע
מילוי מקום ע"י השר משה כחלון
17 זאב אלקין

(1971-)

הליכודכ"ו בתמוז ה'תשע"וכ"ג באייר ה'תש"ף1 באוגוסט 201617 במאי 2020
18 גילה גמליאל

(1974-)

כ"ג באייר ה'תש"ףד' בתמוז ה'תשפ"א17 במאי 202013 ביוני 2021השלושים וחמש
19 תמר זנדברג

(1976-)

מרצד' בתמוז ה'תשפ"אה' בטבת ה'תשפ"ג13 ביוני 202129 בדצמבר 2022השלושים ושש
20 עידית סילמן

(1980-)

הליכודה' בטבת ה'תשפ"גמכהנת29 בדצמבר 2022מכהנתהשלושים ושבע

סגני שרים עריכה

תמונהשם
(תקופת חיים)
סיעהסגן לשרתחילת כהונהסיום כהונהממשלה
יגאל ביבי

(1942-)

המפד"ליצחק שמיר20 בנובמבר 199013 ביולי 1992ממשלת ישראל העשרים וארבע
אופיר אקוניס

(1973-)

הליכודבנימין נתניהו9 בדצמבר 201414 במאי 2015ממשלת ישראל השלושים ושלוש
ירון מזוז

(1962-)

זאב אלקין2 באוגוסט 201630 באפריל 2019ממשלת ישראל השלושים וארבע

מערכת היחסים בין המשרד לבין חברות התעשייה עריכה

מערכת היחסים של המשרד להגנת הסביבה עם חברות ומפעלים בתעשייה הישראלית מורכבת, כאשר בסמכות המשרד להגנת הסביבה לקבוע מגבלות שונות הקשורות לפליטת חומרים מזהמים, ובאחריותו לפקח על הנושא. לצד זאת, משתף המשרד פעולה במקרים שונים עם התאחדות התעשיינים במטרה למצוא את האיזון הנכון בין פיתוח התעשייה לבין שמירה על הסביבה[3][4].

האמנה הוולנטרית עריכה

בשנת 1998 חתמו 140 מפעלים על אמנה וולנטרית, ביזמה משותפת של המשרד להגנת הסביבה ושל התאחדות התעשיינים, במטרה לגרום להפחתת הזיהום. בדיקות שנעשו על ידי כלי תקשורת הראו שתרומתה של האמנה זניחה, ושמפעלים רבים מפרים באופן קבוע את האמנה ללא כל השלכות[5][6], והדבר עורר ביקורת מטעם פעילי סביבה על המשרד[6].

מעבר בכירים מהמשרד לתעשייה עריכה

רבים מהבכירים במשרד להגנת הסביבה, ביניהם מרבית המנכ"לים מהקמת המשרד ועד שנת 2018, עברו לאחר סיום תפקידם לתפקידים בכירים בחברות התעשייה שקודם לכן היו בתחום אחריותו של המשרד. אף על פי שתופעה זו קיימת גם במשרדי ממשלה אחרים, פעילים סביבתיים וכלי תקשורת העלו חשש שמעבר זה חמור יותר כשמדובר בתחום הגנת הסביבה[6].

על פי תפיסה רווחת, מעבר זה של אנשי מקצוע ממשרד ממשלתי לתעשייה הפרטית היא דבר חיובי, מכיוון שכך לא עובר לבעלי ההון ידע ומוניטין של הציבור כדי שיוכלו להשתמש בו נגד הציבור, אלא להפך, "הרגולטור לשעבר מעביר לארגונים המפוקחים את אופן החשיבה הרגולטיבית ואת האידאולוגיה שעליה הוא צמח”. בשנת 2018 הציגו הח"כים - יעל כהן פארן, ראש התנועה הירוקה בכנסת, ודב חנין, יו”ר השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת - תפיסה נגדית המבקרת את התפיסה הרווחת. חנין טען כי תפיסה זו "היא לדעתי נאיבית. מי שמעלה אותה לא מבין שהגופים המפוקחים הם גופים כלכליים עם אינטרסים פרטניים. לא מדובר בגופים נייטרליים של שיח אובייקטיבי וחילופי דעות וחשיבה פתוחה. לכן גם אם מישהו מביא חשיבה רגולטיבית, הוא מביא אותה לא ברמה הנורמטיבית של ‘מה צריך לעשות’, אלא ברמה האינסטרומנטלית, של ‘איך עושים את זה בצורה מוצלחת’. ובמילים אחרות: מייעץ לחברות כיצד להתמודד עם הרגולציה הקיימת”. תחקיר של קרן התחקירים בחן את המקרים בהם עבדו אנשי מפתח מהמשרד להגנת הסביבה לחברות התעשייה ומצא מספר מקרים בהם ניכר שלא הייתה במעבר תרומה אידאולוגית לחברה. ממצאים דומים תיארו גם פרופסור דני רבינוביץ ואיתי ורדי בספרם "כוחות מניעים", וכך כתבו על המעבר של מנכ"ל המשרד לשעבר, פרופסור אורי מרינוב, שעבר לעבוד כיועץ סביבתי בכביש חוצה ישראל יחד עם סגנו, ד"ר עמרם פרוזינין, על רקע מאבק סביבתי נגד כביש 6: "יזמי הכביש חששו שהמאבק עלול להזיק להם, ולפיכך נקטו מדיניות של קואופטציה, כלומר העבירו את היריב לצדם כדי לנטרלו"[6].

גופי הסמך של המשרד עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה