שנת זחג

• בשנה מסוג זחג חל ראש חודש בשבת פעמיים, בנוסף לראש השנה שחל בשבת ולא נחשב כראש חודש. ראש חודש אדר א' חל בשישי ושבת וראש חודש תמוז חל בימים שבת וראשון.
• צום גדליה חל ביום שני, עשרה בטבת חל ביום שישי, תענית אסתר מוקדמת ליום חמישי, תענית בכורות חלה ביום שני, ושבעה עשר בתמוז ותשעה באב חלים שניהם ביום שלישי.
• חנוכה חל בימים שישי עד שישי, הדלקת נר ראשון ביום חמישי בערב.
• ט"ו בשבט חל ביום חמישי.
• פורים חל ביום ראשון ובירושלים ביום שני.
• יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות נדחים לימי שני ושלישי, ה' וו' אייר.
• שבועות חל ביום רביעי.

בשנת זחג 55 שבתות כאשר בשלוש מתוכן לא קוראים פרשה: שבת ראש השנה, שבת ראשונה של סוכות ושבת חול המועד פסח. על מנת להתאים את מספר הפרשות (54, בשנה מסוג זחג כל הפרשות נקראות בשבת) עם מספר השבתות שבהן קוראים פרשה (52), מחוברות הפרשות מטות ומסעי, ניצבים ווילך.

פרשות בהן לא קוראים את ההפטרה הרגילה:

• פרשת בראשית - קוראים את הפטרת מחר חודש
• פרשת וישב - השבת בתוך חנוכה קוראים את הפטרת חנוכה "רני ושמחי"
• פרשת משפטים - שבת ראש חודש קוראים "השמים כסאי"
• פרשת ויקהל - שבת שקלים קוראים את הפטרת פרשת שקלים
• פרשת פקודי - מנהג האשכנזים בארץ ישראל שקוראים גם הפטרת ויקהל וגם הפטרת פקודי
• פרשת ויקרא - קוראים הפטרה של שבת זכור
• פרשת צו - קוראים את הפטרת פרשת פרה
• פרשת שמיני - קוראים את הפטרת פרשת החודש
• פרשת מצורע - ברוב הקהילות נהוג לקרוא הפטרת שבת הגדול
• פרשת קרח - קוראים את הפטרת שבת ראש חודש "השמים כסאי".

באופן די נדיר, שבת חנוכה היא פרשת וישב ולכן בפרשת מקץ קוראים את הפטרת מקץ, דבר המתרחש רק בכ-10.1% מהשנים. בשנת זחג קוראים את הפטרת פרשת אחרי מות וגם את הפטרת פרשת קדושים, מה שלפי רוב המנהגים יכול להתרחש בשנים מסוג זה בלבד.