שנת החא

שנת החא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע. שנה מסוג החא היא שנה המתחילה ביום חמישי (ה), היא חסרה (ח) ועל כן גם בחשוון וגם בכסלו יש רק 29 ימים, וחג הפסח חל ביום ראשון (א). שנה מסוג החא היא שנה מעוברת ומכילה שני חודשי אדר. אורך שנת החא היא 383 ימים ויש בה 55 שבתות.

שנת החא היא השנה המעוברת הנדירה ביותר[1], היא נקבעת כאשר מולד הלבנה הממוצע של חודש תשרי של שנה מעוברת חל בין יום שלישי 18 שעות (12:00 בשעון המקומי בירושלים, 11:39 בשעון חורף ישראל) ליום רביעי 11 שעות ו-695 חלקים (5:38:36 בשעון המקומי בירושלים, 5:17:39 בשעון חורף ישראל)[2], דבר זה מתרחש בערך ב-3.87% מהשנים[3], כלומר בממוצע אחת לכעשרים ושש שנים. השנה שלפני שנת החא היא תמיד שנת זשג והשנה שאחרי שנת החא היא תמיד שנת גכה.

בין השנים ה'ת"ש-ה'תת"ן חלה קביעות זו בשנים: ה'תשי"ד, ה'תשמ"א, ה'תשס"ה, ה'תשס"ח, ה'תתי"ב, ה'תתל"ט.

לוח שנה

עריכה
  א  ב  ג  ד  ה  ו  ש  א  ב  ג  ד  ה  ו  ש  א  ב  ג  ד  ה  ו  ש  א  ב  ג  ד  ה  ו  ש  א  ב  ג  ד  ה  ו  ש  א 
תשרי א ב ג  ד ה ו  ז  ח ט י  יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל 
חשוון א ב ג  ד ה ו  ז  ח ט י  יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט 
כסלוא ב ג  ד ה ו  ז  ח ט י  יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט 
טבת א ב ג  ד ה ו  ז  ח ט י  יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט 
שבט א ב ג  ד ה ו  ז  ח ט י  יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל 
אדר א' א ב ג  ד ה ו  ז  ח ט י  יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל 
אדר ב' א ב ג  ד ה ו  ז  ח ט י  יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט 
ניסןא ב ג  ד ה ו  ז  ח ט י  יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל 
אייר א ב ג  ד ה ו  ז  ח ט י  יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט 
סיוון א ב ג  ד ה ו  ז  ח ט י  יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל 
תמוז א ב ג  ד ה ו  ז  ח ט י  יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט 
אב א ב ג  ד ה ו  ז  ח ט י  יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל 
אלול א ב ג  ד ה ו  ז  ח ט י  יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט 
יום טוב / שבתוןחג שאיננו שבתוןיום זיכרון או צום

מועדים

עריכה

קריאה בתורה והפטרות

עריכה

שנת החא מתייחדת בכך שאין בה אף שבת בה קוראים שתי פרשות מחוברות, לא בארץ ישראל ולא בחוץ לארץ. בשנת החא 55 שבתות כאשר בשלוש מתוכן לא קוראים פרשה: שבת יום הכיפורים, שבת חול המועד סוכות ושבת של שביעי של פסח. בשנת החא לא קוראים כלל את פרשת וילך, מכיוון שהיא נקראת לפני ראש השנה בשנה הקודמת ואחרי ראש השנה בשנה הבאה.

פרשות בהן לא קוראים את ההפטרה הרגילה:

בשנת החא יש כמה קריאות יחסית נדירות. בשנה מסוג זה קוראים את ההפטרות הרגילות של פרשת משפטים על שילוח עבדים מספר ירמיהו, של פרשת ויקהל, של פרשת צו (חוץ מבירושלים, וכנ"ל) ושל פרשת פינחס על ביקור אליהו בהר חורב. כמו כן, קוראים את פרשת אחרי מות לפני חג הפסח.

לוח הפרשות
חומש בראשיתחומש שמותחומש ויקראחומש במדברחומש דברים
פרשהתאריךפרשהתאריךפרשהתאריךפרשהתאריךפרשהתאריך
בראשיתכ"ד בתשרישמותכ' בטבתויקראח' באדר ב'במדברכ"ו באיירדבריםח' באב
נחא' בחשווןואראכ"ז בטבתצוט"ו באדר ב'נשאד' בסיווןואתחנןט"ו באב
לך לךח' בחשווןבאה' בשבטשמיניכ"ב באדר ב'בהעלתךי"א בסיווןעקבכ"ב באב
ויראט"ו בחשווןבשלחי"ב בשבטתזריעכ"ט באדר ב'שלחי"ח בסיווןראהכ"ט באב
חיי שרהכ"ב בחשווןיתרוי"ט בשבטמצרעז' בניסןקרחכ"ה בסיווןשפטיםו' באלול
תולדתכ"ט בחשווןמשפטיםכ"ו בשבטאחרי מותי"ד בניסןחקתב' בתמוזכי תצאי"ג באלול
ויצאז' בכסלותרומהג' באדר א'קדשיםכ"ח בניסןבלקט' בתמוזכי תבאכ' באלול
וישלחי"ד בכסלותצוהי' באדר א'אמרה' באיירפינחסט"ז בתמוזנצביםכ"ז באלול
וישבכ"א בכסלוכי תשאי"ז באדר א'בהרי"ב באיירמטותכ"ג בתמוזוילך
מקץכ"ח בכסלוויקהלכ"ד באדר א'בחקתיי"ט באיירמסעיא' באבהאזינוג' בתשרי
ויגשו' בטבתפקדיא' באדר ב'וזאת הברכהשמחת תורה
ויחיי"ג בטבת

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ רק שנת השא הפשוטה נדירה יותר
  2. ^ s:טור אורח חיים תכח
  3. ^ לוח השנה וחשבונו תוך בירור שאלת המחזוריות, יעקב מתלון, אתר שורש.
  4. ^ לפי מנהג אשכנז המקורי, אומרים תחנון בפסח שני, ראו בערך פסח שני, ובוודאי שנהגו תענית בה"ב כרגיל. חילוקי מנהגים אלו נוצרו אחרי שקבלו בקצת קהילות את המנהג שלא לומר תחנון.
  5. ^ אליה רבה תקמט:ג
  6. ^ לבוש או"ח תקמט:א.