רבי יוחנן הסנדלר

על פי התלמוד הירושלמי רבי יוחנן היה "אלכסנדרי"^[2] (מאלכסנדריה), אך לא ברור האם היה יליד העיר או שהתגורר בה.

הדעה המקובלת היא, שנקרא "הסנדלר", על שם מקצועו^[3], כסנדלר^[4] או כיהלומן^[5].

יש שטוענים שנקרא כך על שם מוצאו, אלכסנדריה^[6], או על שם הלכה בעניין סנדל שנאמרה מפיו^[7].

על פי האגדה, רבי יוחנן הסנדלר הוא חוליה חשובה במגילות יוחסין רבות ומיוחס לשושלת דוד המלך, דרך הלל הזקן^{[דרוש מקור]}.

הרב יחיאל היילפרין מעיד בספרו "סדר הדורות", כי הוא מיוחס לרבי יוחנן הסנדלר, דרך רש"י והמהרש"ל: "אני הכותב יחיאל בידי מגילת יוחסין כתובה דאבי אמי מזרע דר"י הסנדלר, וסדר שלשלת היוחסין ממנו רש"י מאור הגולה והגאון מהרש"ל ואבי זקני הנ"ל"^[8].

היה תלמידו של רבי עקיבא^[9], והיה משמשו^[10]. בתלמוד הירושלמי מסופר כי בעת שנאסר רבי עקיבא בבית האסורים עלתה שאלה הלכתית ביחס לאישה שביצעה את מצוות חליצה, אך ללא עדים שנכחו בשעת המעשה, האם חליצתה כשרה או לא? החכמים היו מעוניינים לשאול את רבי עקיבא שאלה זו, אך נמנע מהם עקב שהותו בבית הסוהר. רבי יוחנן פתר בעיה זו בדרך מקורית: הוא התחפש לרוכל, והבליע את השאלה ההלכתית בהכרזתו על סחורתו: "מי מבקש מחטים? מי מבקש צינורים? חלצה בינו לבינה (בנוכחות החולצת והיבם בלבד) מהו?" ובהכריזו משפטים אלה עבר בסמוך למקום בו היה כלוא רבי עקיבא. ענה לו רבי עקיבא - "יש לך כושין? יש לך כשר?" - הבליע גם הוא את תשובתו ההלכתית לכך, "כשר" - כלומר, החליצה כשרה, בתוך שאלה תמימה לכאורה של התעניינות בסחורה^[11].

במסכת אבות הוא מצוטט כאומר: "כל כנסייה (אספה) שהיא לשם שמיים, סופה להתקיים. ושאינה לשם שמיים, אין סופה להתקיים"^[12].

בעת גזירות אדריאנוס החליט לנסוע לנציבין שבבבל ללמוד תורה אצל רבי יהודה בן בתירה, ועמו רבי אלעזר בן שמוע. כשהגיעו לצידון תקפום געגועים לארץ ישראל, ושבו ארצה, באומרם: "ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה"^[13].

מסורת קברו בהר מירון מתועדת לראשונה^{[דרוש מקור]} בספר "תוצאות ארץ ישראל" (1291-1270 בקירוב), למעלה מ-1100 שנה אחרי פטירתו.

הציון נמצא על מערה שפתחה נסתם בעבר. במערה שלש גלוסקמאות.

רבים העולים אל הקבר ביום כ"ט בתמוז, יום פטירת צאצאו רש"י. בשנים האחרונות בתאריך זה, מתקיימת במקום הילולה גדולה.

במסגרת הדלקת המדורות בל"ג בעומר, נהוג להדליק מדורה גם על ציונו, בשעה שתיים בלילה.

ברומן "הר אדוני" שכתב ארי דה-לוקה מוזכר רבי יוחנן כדמות רוחנית.

• מאיר וונדר, אלף מרגליות, הוצאת המכון להנצחת יהדות גליציה, תשמ"ג.

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: קטגוריה:רבי יוחנן הסנדלר

• הרב אהרן הימן, "רבי יוחנן הסנדלר", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב, עמוד 687, באתר היברובוקס
• משה יהודה בלוי (עורך), "רבי יוחנן הסנדלר", ערכי תנאים ואמוראים, ברוקלין תשנ"ד, עמודים רע"ו-רע"ז, באתר היברובוקס
• רבי יוחנן הסנדלר, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• רבי יוחנן הסנדלר באתר "MyTzadik"
• ניגונים לעלייה לקבר ר' יוחנן הסנדלר (אורכב 24.02.2014 בארכיון Wayback Machine) באתר המוזיקה של הספרייה הלאומית