קפיצה במוט

מקורות הספורט, ככל הנראה, ביוון העתיקה. גם הקלטים באנגליה ובני האי כרתים העתיקים נהגו לקפוץ במוט - אבל לא כספורט, אלא כאמצעי לחצות תעלות, שוחות ושאר מקומות לא עבירים.

קפיצה במוט בצורה המוכרת לנו כיום תועדה לראשונה ב-1791, בבית ספר בשנפפנטאל, גרמניה ^{[דרוש מקור]}. תיעודים נוספים קיימים משנת 1826 מבריטניה, שם נערכו תחרויות בהשתתפות 1300 מתחרים בסך הכל, בהן הקופצים הגיעו עד לגובה של 3.3 מטר.^[1] הענף התפשט לארצות הברית לקראת סוף המאה ה-19, שם החלו להשתמש במשטחי חול לצורך ריכוך הנחיתה על הקרקע. תחילה, מוטות הקפיצה היו עשויים מחומרים נוקשים כגון במבוק ואלומיניום. מוטות קפיצה גמישים נוצרו לראשונה באמצע המאה ה-20 מחומרים מרוכבים כגון פיברגלאס וסיבי פחמן, שאפשרו לקופצים להגיע לגבהים חדשים.^[2]

כיום, מקצוע הקפיצה במוט הוא אחד מארבעת מקצועות הקפיצה באתלטיקה, הוא ענף אולימפי וגם המקצוע השמיני בקרב עשר. מכיוון שהקפיצה במוט והקפיצה לגובה הן קפיצות אנכיות, התחרויות במקצועות אלה מנוהלות בצורה זהה. כל קופץ יכול לבחור את הגובה בו הוא ירצה להתחיל להתחרות. לאחר מכן, הוא מקבל שלושה ניסיונות לעבור את הגובה. אם הקופץ עובר את הגובה, הוא עובר לגובה הבא, שם יהיו לו עוד שלושה ניסיונות. אם הקופץ מפיל את הרף שלוש פעמים ברציפות, הוא מודח מהתחרות, והגובה הרב ביותר שהוא עבר ירשם כתוצאתו. במהלך התחרות, הקופצים יכולים לדלג על גבהים. אם קופץ פוסל פעם אחת בגובה מסוים, הוא יכול לבחור לדלג על הגובה הזה, ולעבור לגובה הבא, אך הוא יקבל רק שני ניסיונות לעבור אותו. בדומה לכך, אם קופץ פוסל פעמיים בגובה מסוים, הוא יכול לדלג לגובה הבא, אך הוא יקבל רק הזדמנות אחת לעבור אותו.

המתחרה שעבר את הגובה הרב ביותר, הוא המנצח בתחרות. אם תוצאתם של שני קופצים ומעלה זהה, המנצח הוא זה שפסל פחות פעמים בגובה האחרון אותו עבר. אם לשני קופצים כמות זהה של פסילות בגובה האחרון אותו עברו, הקופץ בעל כמות הפסילות הנמוכה ביותר בכל קפיצותיו, הוא המנצח.במידה והשוויון נשמר, המתחרים ינסו לעבור גובה נוסף. במידה ויש שוויון בין שני קופצים שאינם מתחרים על מדליה, הם לרוב לא ידרשו לנסות לעבור עוד גובה, והשוויון ישמר.

המתקנים הנחוצים לצורך קיום תחרות קפיצה במוט, דומים למתקנים הנחוצים לקיום תחרות קפיצה לגובה - מזרן, רף, ועמודים מתכווננים, שבאמצעותם קובעים את גובה הרף.אם המוט שאיתו האתלט קופץ עובר בגובהו את הרף והפילו, תינתן לאתלט פסילה, גם אם הצליח לעבור את הגובה. אם המוט נשבר במהלך ניסיון קפיצה, הקפיצה לא נחשבת, ולקופץ ניתן ניסיון נוסף.לקופץ יש זמן מוגבל בו הוא צריך לבצע קפיצה. הזמן המוגבל משתנה בהתאם לרמת התחרות, ובהתאם למספר הקופצים שנשארו בתחרות. במידה והקופץ לא מצליח לקפוץ בפרק הזמן הזה, תירשם לו פסילה.

נשים עריכה

• אצטדיון - ילנה איסינבייבה (רוסיה רוסיה), קבעה 5.06 מטר, ב-28 באוגוסט 2009, בציריך שבשווייץ
• אולם - ג'ן שור (ארצות הברית ארצות הברית), קבעה 5.03 מטר, ב-30 בינואר 2016, בברוקפורט, ניו יורק שבארצות הברית

גברים עריכה

• אצטדיון - ארמנד דופלנטיס (שוודיה שוודיה), קבע 6.24 מטר ב-20 באפריל 2024, בשיאמן, הרפובליקה העממית של סין
• אולם - ארמנד דופלנטיס (שוודיה שוודיה), קבע 6.22 מטר ב-25 בפברואר 2023, בקלרמון-פראן, צרפת

"מועדון 6 מטר" הוא כינוי לקופצים במוט שעברו את הגובה 6 מטרים.

בשנת 1985 סרגיי בובקה, באותה העת מברית המועצות, זכה להיות הקופץ הראשון שצלח את גבול 6 המטרים. "מועדון 6 מטר" מורכב מגברים בלבד.

אצטדיון עריכה שם לאום שיא אישי (מטר) שנה בה קבע את שיאו האישי שנה בה עבר לראשונה 6 מטר ארמנד דופלנטיס שוודיה שוודיה 6.24 2024 2018 סרגיי בובקה ברית המועצות ברית המועצות / אוקראינה אוקראינה 6.14 1994 1985 קיי סי לייטפוט ארצות הברית ארצות הברית 6.07 2023 2023 סם קנדריקס ארצות הברית ארצות הברית 6.06 2019 2017 מקסים טרסוב רוסיה רוסיה 6.05 1999 1997 דמיטרי מרקוב בלארוס בלארוס / אוסטרליה אוסטרליה 6.05 2001 1998 רנו לאבילני צרפת צרפת 6.05 2015 2009 בראד ווקר ארצות הברית ארצות הברית 6.04 2008 2006 אוקרט בריץ דרום אפריקה דרום אפריקה 6.03 1995 1995 ג'ף הרטוויג ארצות הברית ארצות הברית 6.03 2000 1998 טיאגו דה סילבה ברזיל ברזיל 6.03 2016 2016 פיוטר ליסק פולין פולין 6.02 2019 2018 איגור טרנדנקוב רוסיה רוסיה 6.01 1996 1996 טים מאק ארצות הברית ארצות הברית 6.01 2004 2004 יבגני לוקיאננקו רוסיה רוסיה 6.01 2008 2008 ביורן אוטו גרמניה גרמניה 6.01 2012 2012 סטיבן הוקר אוסטרליה אוסטרליה 6.00 2008 2008 רודיון גטאולין ברית המועצות ברית המועצות / אוזבקיסטן אוזבקיסטן 6.00 1989 1989 טים לובינגר גרמניה גרמניה 6.00 1997 1997 טובי סטיבנסון ארצות הברית ארצות הברית 6.00 2004 2004 פול ברג'ס אוסטרליה אוסטרליה 6.00 2005 2005 טימור מורגונוב רוסיה רוסיה 6.00 2018 2018 כריס נילסן ארצות הברית ארצות הברית 6.00 2022 2022 ארנסט ג'ון אוביינה הפיליפינים הפיליפינים 6.00 2023 2023 אולם עריכה שם לאום שיא אישי (מטר) שנה בה קבע את שיאו האישי שנה בה עבר לראשונה 6 מטר ארמנד דופלנטיס שוודיה שוודיה 6.22 2023 2018 רנו לאבילני צרפת צרפת 6.16 2014 2009 סרגיי בובקה ברית המועצות ברית המועצות / אוקראינה אוקראינה 6.15 1993 1985 סטיבן הוקר אוסטרליה אוסטרליה 6.06 2009 2008 כריס נילסן ארצות הברית ארצות הברית 6.05 2022 2022 ג'ף הרטוויג ארצות הברית ארצות הברית 6.02 2002 1998 רודיון גטאולין ברית המועצות ברית המועצות / אוזבקיסטן אוזבקיסטן 6.02 1989 1989 סם קנדריקס ארצות הברית ארצות הברית 6.01 2020 2017 מקסים טרסוב רוסיה רוסיה 6.00 1999 1997 ז'אן גלפיון צרפת צרפת 6.00 1999 1999 דני אקר גרמניה גרמניה 6.00 2001 2001 שונסי ברבר קנדה קנדה 6.00 2016 2016 פיוטר ליסק פולין פולין 6.00 2017 2017 קיי סי לייטפוט ארצות הברית ארצות הברית 6.00 2021 2021 סונדרה גוטורמסן נורווגיה נורווגיה 6.00 2023 2023

קופצי מוט מפורסמים עריכה

• סרגיי בובקה (אוקראינה אוקראינה) - הקופץ הראשון שעבר 6 מטרים, שבר את שיאי העולם 35 פעמים. אחרי שפרש החזיקו שיאיו באולם ובאצטדיון עוד 21 ו-26 שנים בהתאמה.
• קורנליוס וורמרדאם (ארצות הברית ארצות הברית) - שיאן עולם בתקופת מלחמת העולם השנייה, החזיק בשיא העולם במשך 17 שנים.
• בוב ריצ'רדס (ארצות הברית ארצות הברית) - אלוף אולימפי פעמיים ברציפות (הלסינקי 1952 ומלבורן 1956).
• בוב סיגרן (ארצות הברית ארצות הברית) - אלוף אולימפי (מקסיקו סיטי 1968) ושיאן העולם בעבר.

• אלכס אברבוך - שיאן ישראל הנוכחי (5.93), סגן אלוף העולם (אדמונטון 2001) ופעמיים ברציפות אלוף אירופה (מינכן 2002 וגטבורג 2006)
• דני קרסנוב - שיאן ישראל בעבר, השתתף ב-3 אולימפיאדות והגיע פעמיים לשלב הגמר
• נעמה ברנשטיין שיאנית ישראל (4.35)

מדיה וקבצים בנושא קפיצה במוט בוויקישיתוף

• קפיצה במוט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)