פרננדו רדונדו

רדונדו החל את הקריירה שלו בשנת 1985 כאשר שיחק בארחנטינוס ג'וניורס. משם הוא עבר לטנריפה בשנת 1990. בטנריפה הפך רדונדו לאחד הקשרים האחוריים הטובים בליגה הספרדית וזומן גם לסגל נבחרת ארגנטינה ב-1990. הוא דחה את הזימון בטענה שהוא רוצה להתמקד בלימודיו האקדמאים בעוד שפרשנים טענו שדחיית הזימון הייתה נעוצה בסגנון המשחק השמרני וההגנתי של מאמן ארגנטינה דאז, קרלוס בילארדו. הוא זומן מחדש לנבחרת על ידי מאמנה החדש של ארגנטינה אלפיו באסילה והשתתף במונדיאל ב-1994 שנערך בארצות הברית.בשנת 1994 עבר רדונדו לריאל מדריד שם שיחק עד שנת 2000, בריאל המשיך רדונדו להציג יכולת טובה והפך לאחד הקשרים האחוריים הטובים בעולם. הוא זכה עם ריאל מדריד בשלל תארים אך שיא הקריירה שלו היה כנראה בעונתו האחרונה במועדון ב-2000-1999, רדונדו זכה באותה עונה בתואר ה- M.V.P של ליגת האלופות ובישל את אחד השערים היפים של הטורניר במשחק מול מנצ'סטר יונייטד שנערך באולד טראפורד, רדונדו עבר את הנינג ברג במסירת עקב מרהיבה ובישל לראול.

אחרי זכייתה של ריאל מדריד בליגת האלופות הוא עבר למילאן. לרוע מזלו נפצע רדונדו כבר בשבוע הראשון שלו בקבוצה בטרם הספיק לערוך הופעה ראשונה, הפציעה הקשה השביתה אותו מפעילות לתקופה ארוכה יותר שאחריה לא הצליח רדונדו לחזור ולהציג את יכולתו הגבוהה. במהלך התקופה בה היה פצוע, הציע רדונדו באצילות (שכה אפיינה אותו) להנהלת מילאן לוותר על משכורתו מכיוון שלא הספיק להיות שייך לקבוצה תקופה מספקת לדעתו, הצעה שנדחתה על ידי המועדון האיטלקי.

למרות שהיה אחד הקשרים האחוריים הטובים בעולם, רדונדו מיעט לשחק בנבחרת, בעיקר בשל מחלוקות אישיות עם מאמני הנבחרת. בסך הכול הוא הופיע רק 29 הופעות בנבחרת ארגנטינה החל מ-1992–1994 והוא כבש בהם שער אחד. כאמור, רדונדו דחה את זימונו לנבחרת לקראת מונדיאל 1990 בטענה שהוא רוצה להתמקד בלימודיו, הסיבה האמיתית לדחיית הזימון היא ככל הנראה חוסר שביעות רצונו של רדונדו מצורת המשחק השמרנית וההגנתית של מאמן ארגנטינה דאז, קרלוס בילארדו.

אחרי מינויו של אלפיו באסילה למאמן הנבחרת, הסכים רדונדו לחזור לנבחרת והיה אחד השחקנים החשובים שלה, הוא השתתף במונדיאל ב-1994 שנערך בארצות הברית והיה אחד המצטיינים של ארגנטינה, מיד אחרי סיום המונדיאל עבר רדונדו לריאל מדריד.

אחרי מינויו של דניאל פסארלה למאמן הנבחרת, התפתח ריב מתוקשר בין רדונדו לפסארלה, מוקד הריב היה סירובו של רדונדו להתספר למרות דרישתו של פסארלה, מאמן שנודע בקשיחותו ובמשמעת ברזל. רדונדו חזר לנבחרת רק אחרי התפטרותו של פסארלה אחרי מונדיאל 1998. הוא שיחק פעמים בודדות תחת הדרכתו של מרסלו בייאלסה.

בניו של פרננדו, פדריקו רדונדו ופרננדו רדונדו סולרי, אף הם שחקני כדורגל.^[1]

מועדונים

• ליגת האלופות - 3 (1998, 2000, 2003)
• הגביע הביניבשתי - 1 ( 1998)
• סופר קאפ אירופאי - 1 (2003}
• אליפות לה ליגה - 2 (1995, 1997}
• אליפות הסרייה א' - 1 (2004}
• סופר קאפ ספרדי - 1 (1997)
• גביע איטלקי - 1 (2003)
• השחקן המצטיין בליגת האלופות - 1 (2000)

הנבחרת

• גביע הקונפדרציות - 1 (1992)
• קופה אמריקה - 1 (1993)

מדיה וקבצים בנושא פרננדו רדונדו בוויקישיתוף

• פרופיל, באתר Transfermarkt
• פרופיל, באתר BDFutbol
• פרופיל, באתר WorldFootball.net
• פרופיל, באתר National Football Teams
• פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
• Biography by Superfutbol.com.ar מידע על פרננדו רדונדו (בספרדית)
• Player statistics by L'Equipe סטטיסטיקה