עירוני קריית שמונה

עירוני קריית שמונה נוסדה כתוצאה מאיחוד שתי הקבוצות שייצגו בעבר את העיר, הפועל קריית שמונה ומכבי קריית שמונה.

הפועל קריית שמונה, שהייתה הקבוצה הבכירה יותר בעיר, נוסדה בשנת 1956^[1] ושיחקה במשך רוב שנותיה בליגות הנמוכות של הכדורגל הישראלי. בשנת 1957 כבר עלתה מליגה ג' לליגה ב', ובשנת 1965 עלתה לליגה א' שהייתה אז ליגת המשנה. לאחר מכן התנדנדה בין הליגה השנייה לליגה השלישית מספר שנים. בשנים 1981–1985 שיחקה הקבוצה בליגה הארצית (שהייתה ליגת המשנה). בשנת 1985, ירדה הקבוצה לליגה א', שם נשארה במשך 9 עונות. בשנת 1994 עלתה הקבוצה שוב לליגה הארצית, אך ב-1997 הפסידה 1–3 למכבי עירוני אשדוד וירדה חזרה לליגה א'.

יריבתה העירונית - מכבי קריית שמונה הקבוצה הפחות בכירה ומוכרת, הוקמה בשנת 1970, שיחקה בליגות הנמוכות בישראל בכל שנות קיומה, ולא הצליחה להתרומם מעולם מעבר לליגה השלישית במחוז צפון.

בתחילת המאה ה-21, כשהפועל קריית שמונה שיחקה בליגה א' ואילו מכבי קריית שמונה שיחקה בליגה ב', הגיע לעיר איש העסקים ויו"ר חברת "איתוראן" איזי שרצקי. שרצקי קנה את הבעלות על שתי הקבוצות העירוניות, והחליט לאחד אותן לקבוצה חדשה שנקראה עירוני "איתוראן" קריית שמונה. בפועל קבוצת מכבי קריית שמונה פורקה, והקבוצה המאוחדת תפסה את מקומה של הפועל קריית שמונה בליגה א', ולמעשה ברישומי ההתאחדות לכדורגל המשיכה להיקרא "הפועל קריית שמונה". שרצקי הכריז עם איחוד הקבוצות, כי ברצונו שהקבוצה תהיה בכירה בכדורגל הישראלי, ושחזונו שהקבוצה תזכה באליפות ותשחק במפעלים האירופיים. בשנת 2001 העפילה הקבוצה המאוחדת לליגה הארצית. לאחר שתי עונות בהן שהתה בליגה זו, עלתה הקבוצה לליגה הלאומית, הליגה השנייה בישראל.

בעונת 2003/2004, עונתה הראשונה של הקבוצה בליגה הלאומית, הייתה הקבוצה קרובה לעלייה לליגת העל בפעם הראשונה בתולדותיה, אך לא הצליחה לנצח במחזור האחרון של עונה זו את קבוצת הפועל רעננה, ועקב כך כשלה. בעונת 2004/2005 סיימה הקבוצה במקום השמיני בלבד בליגה הלאומית, תוך שהיא נאבקת נגד הירידה לליגה הארצית. בעונת 2005/2006 סיימה הקבוצה במקום השלישי, תחת הדרכת המאמן אייל לחמן.

בעונת 2006/2007, תחת הדרכת מאמנה החדש רן בן שמעון, הצליחה הקבוצה להעפיל לראשונה בתולדותיה לליגת העל, לאחר שהבטיחה את עלייתה ב-5 במאי 2007, לאחר ניצחון 5–2 על בני לוד, וסיימה את העונה במקום הראשון בליגה. בעונה זו זכתה הקבוצה גם בגביע הטוטו של הליגה הלאומית, לאחר ניצחון 4–2 בפנדלים על קבוצת בני סכנין.

בעונת 2007/2008, עונתה הראשונה בליגת העל, סיימה הקבוצה במקום השלישי, והעפילה להשתתפות במוקדמות גביע אופ"א בפעם הראשונה בתולדותיה. ב-17 ביולי 2008 ערכה הקבוצה את הופעתה הראשונה במפעל במסגרת שלב המוקדמות הראשון, באצטדיון קריית אליעזר נגד מוגרן בודווה ממונטנגרו, במשחק שהסתיים בתיקו 1–1. במשחק השני שנערך במונטנגרו ניצחה קריית שמונה 3–0, ועלתה לסיבוב המוקדמות השני, אך הפסידה בו 1–2 בסיכום שני המשחקים לליטקס לובץ' הבולגרית. בתום עונת 2008/2009 ירדה הקבוצה לליגה הלאומית, לאחר שהפסידה 1–2 למכבי פתח תקווה במחזור האחרון.

בעונת 2009/2010 זכתה שוב בגביע הטוטו של הליגה הלאומית, לאחר שניצחה בגמר 3–1 את הפועל ראשון לציון. בתום העונה חזרה הקבוצה לליגת העל לאחר שסיימה במקום הראשון בטבלה.

ב-19 בינואר 2011 זכתה בפעם הראשונה בתולדותיה בגביע הטוטו של ליגת העל לאחר ניצחון בגמר על מכבי פתח תקווה. בהמשך העונה הגיעה הקבוצה לראשונה בתולדותיה לחצי גמר גביע המדינה אך הפסד להפועל תל אביב מנע את עלייתה ההיסטורית לגמר הגביע. הקבוצה סיימה את עונת 2010/2011 בפלייאוף העליון של ליגת העל, במקום החמישי.

בעונת 2011/2012, בהדרכת המאמן רן בן שמעון, זכתה קריית שמונה באליפות המדינה חמישה מחזורים לפני סיום העונה, אחרי שהובילה בפער גדול על הפועל תל אביב ברוב שלבי העונה ואף סיימה בהפרש של 14 נקודות מהמקום השני בסיום העונה. קריית שמונה הציגה הגנה טובה ואף סיימה כקבוצה שספגה הכי מעט בליגה באותה עונה. בנוסף זכתה הקבוצה בעונה זו בפעם השנייה ברציפות בגביע הטוטו, אחרי שניצחה את הפועל תל אביב 4–3 בדו-קרב בעיטות עונשין. לאורך כל העונה ליווה העיתונאי ציון נאנוס את הקבוצה וצילם את הסרט "כוכבי הצפון" על הדרך שעברה הקבוצה להשגת האליפות.

בקיץ 2012 שינתה הקבוצה את סמלה, והסירה את המילה והלוגו של חברת איתוראן שבבעלותו של איזי שרצקי מסמלה, עקב איסורה של אופ"א שסמל הספונסר של קבוצות המשתתפות במפעלי הארגון יופיע בסמל הקבוצה.

ב-17 ביולי 2012 השתתפה קריית שמונה לראשונה בתולדותיה במוקדמות ליגת האלופות, נגד אלופת סלובקיה ז'ילינה, והפסידה 0–1 בחוץ אך ניצחה 2–0 בגומלין באצטדיון קריית אליעזר, ולאחר מכן גברה על הקבוצה האזרית נפטצ'י באקו, כאשר ניצחה אותה 4–0 בבית, וסיימה בתיקו 2–2 את משחק הגומלין. בפלייאוף הפסידה קריית שמונה 1–3 בסיכום שני המשחקים לבאטה בוריסוב, והודחה מליגת האלופות. בעקבות הדחתה בסיבוב האחרון לפני שלב הבתים של ליגת האלופות, העפילה אוטומטית לשלב הבתים של הליגה האירופית, בו הוגרלה לבית הכולל את אולימפיק ליון, אתלטיק בילבאו וספרטה פראג. הקבוצה הודחה מהמפעל לאחר שתי תוצאות תיקו וארבעה הפסדים.

בעונת 2012/2013 עלתה הקבוצה, לראשונה בתולדותיה, לגמר גביע המדינה, בו הפסידה 3–4 להפועל רמת גן בבעיטות הכרעה. בליגה העפילה הקבוצה לפלייאוף העליון, וסיימה את העונה במקום החמישי בטבלה.

בעונת 2013/2014 הגיעה שוב הקבוצה למעמד גמר גביע המדינה, בו ניצחה את מכבי נתניה 1–0 לאחר הארכה, וזכתה בגביע הראשון בתולדותיה. בליגה סיימה הקבוצה במקום השלישי.

ב-14 במאי 2015 פוטר המאמן ברק בכר מתפקידו לאחר שניהל משא ומתן על מנת לחתום בקבוצת הפועל באר שבע,^[2] ובמקומו מונה עוזרו בני בן זקן כמאמן זמני עד לסיום עונת 2014/2015, בה סיימה הקבוצה במקום השני בליגה, אשר הבטיח לה מקום בסיבוב המוקדמות השלישי של הליגה האירופית.

לקראת עונת 2015/2016 מונה סאלח חסארמה למאמן הקבוצה. ב-15 באוגוסט 2015 זכתה הקבוצה בגביע אלוף האלופים, לאחר ניצחון 4–5 בבעיטות הכרעה על מכבי תל אביב. בפברואר 2016 פוטר חסארמה עקב הידרדרותה של הקבוצה לתחתית הליגה, ובמקומו מונה שלומי דורה שהשאיר את הקבוצה בליגה, אך חוזהו לא הוארך בתום העונה.

לקראת עונת 2016/2017 מונה מוטי איווניר למאמן הקבוצה. חמישה חודשים בלבד לאחר המינוי ולאחר שבעה הפסדים רצופים, פוטר איוניר ובמקומו מונה מאמן קבוצת הנוער, בני בן זקן. לאחר שלושה משחקים בתפקיד פוטר בן זקן על ידי שרצקי, ובמקומו מונה תומר קשטן,^[3] שסיים את העונה במקום ה-7 בליגה וחוזהו לא חודש.

לקראת עונת 2017/2018 מונה חיים סילבס למאמן הקבוצה. הקבוצה הגיעה עד לחצי גמר גביע המדינה, וסיימה את העונה במקום ה-7 בליגה.

במהלך עונת 2018/2019, לאחר המחזור ה-16, פוטר סילבס מתפקידו ובמקומו מונה תומר קשטן. מחזור אחד לפני סיום העונה, כשהקבוצה עדיין בסכנת ירידה, פוטר קשטן בעקבות ביקורת שמתח על שרצקי בריאיון ל"ידיעות אחרונות.^[4] את העונה סיימה הקבוצה במקום העשירי וניצלה מירידת ליגה. לאחר תום העונה, ב-19 במאי 2019 חתם מסאי דגו כמאמן הקבוצה לעונה אחת. ב-20 באוקטובר 2019 פוטר דגו מתפקיד המאמן לאחר שורה של חוסר הצלחות בליגה, ובמקומו מונה קובי רפואה שהצליח להשאיר את הקבוצה בליגה במקום ה-12.

עונה לאחר מכן הצליחה הקבוצה להגיע למקום השישי בפלייאוף העליון, לאחריה סיים רפואה את חוזהו ואת תפקידו בקבוצה. בתחילת עונת 2021/2022 מונה עמיר נוסבאום למאמן הקבוצה^[5] אך ב-8 בנובמבר 2021, לאחר רצף תוצאות שליליות, פוטר מתפקידו.^[6] במקומו ב-9 בנובמבר 2021 מונה סלובודאן דראפיץ' למאמן הקבוצה.^[7]

ב-11 באפריל מונה מנחם קורצקי למאמן לעונת 2022/2023. ב-21 בדצמבר 2022, לאחר שמנחם קורצקי התפטר מאימון הקבוצה, מונה ניר ברקוביץ' למאמן. ב-11 בפברואר 2023 פוטר מתפקידו. ב-14 בפברואר מונה שוב סלובודאן דראפיץ' למאמן.^[8] ב-6 במאי 2023 נשרה הקבוצה לליגה הלאומית לאחר 13 שנה. ב-16 במאי מונה שי ברדה למאמן.^[9]

בעונה שלאחר מכן עלתה הקבוצה חזרה לליגת העל לאחר שסיימה במקום הראשון בליגה.

ערך מורחב – אצטדיון עירוני קריית שמונה

האצטדיון הרשמי של הקבוצה נקרא "האצטדיון העירוני קריית שמונה". הוקם בשנת 1989, ושימש כאצטדיון הביתי של קבוצת הפועל קריית שמונה במשך שנים רבות. לאחר איחוד הפועל קריית שמונה ומכבי קריית שמונה, הוא משמש את הקבוצה העירונית - עירוני קריית שמונה.

בתחילה היו המושבים באצטדיון עשויים בטון בלבד ועם עלייתה של עירוני קריית שמונה מהליגה הארצית אל הליגה לאומית, עבר האצטדיון, שהכיל 2,300 מקומות ישיבה, טיפול קוסמטי כשבין היתר הותקנו בו מושבי פלסטיק לרווחת הצופים, השתלת כרי דשא מהאיכותיים בארץ, הקמת עמדת שידור, הקמת עמודי תאורה, שיפוץ כללי של המבנה והשירותים באצטדיון ובנוסף בוצע תיחום אגף שמור לעיתונאים.

עם עלייתה של הקבוצה לליגת העל החלו עבודת בנייה של יציע מזרחי נוסף בעל 3,000 מקומות ישיבה וחנייה מרווחת בחלקה הצפונית של האצטדיון. בספטמבר 2008 נסתיימו העבודות ותכולת האצטדיון הוגדלה על ידי בניית היציע המזרחי החדש ל-5,300 מקומות ישיבה מתוכם 2,300 ביציע המערבי ועוד 3,000 מקומות ביציע המזרחי.

ב-2021 נחשפה תוכנית שהוכנה במשרד האדריכלים מנספלד קהל להרחבת האצטדיון לכ-10,000 מקומות שעיקרם בבניית היציע המערבי מחדש, קירוי היציעים, יצירת חזיתות מודרניות לאצטדיון ועוד. עלות הפרויקט משוערת בכ-100 מיליון שקלים.^[10][11]

ארגון האוהדים הרשמי של הקבוצה הוקם בשנת 2007 ונקרא "Blue Lions 07".

ליגת העל

• אליפויות (1): 2011/2012
  • סגנות (1): 214/2015

גביע המדינה

• זכייה (1): 2013/2014
  • סגנות (1): 2012/2013

גביע הטוטו

• זכייה (2): 2010/2011, 2011/2012
  • סגנות (2): 2015/2016, 2016/2017

אלוף האלופים

• זכייה (1): 2015

גביע הטוטו של הליגה השנייה

• זכייה (2): 2006/2007, 2009/2010

עירוני קריית שמונה משתתפת במסגרות אירופאיות החל מעונת 2008/2009

משחקי עירוני קריית שמונה במסגרות אירופאיות
עונה	מפעל	שלב	מועדון	משחק בית	משחק חוץ	תוצאה סופית
2008/2009	גביע אופ"א	סיבוב ראשון	מונטנגרו מוגרן בודווה	1-1	0-3	1-4
		סיבוב שני	בולגריה ליטקס לובץ'	2-1	0-0	2-1
2012/2013	ליגת האלופות	שלב המוקדמות השני	סלובקיה מ.ש.ק. ז'ילינה	0-2	1-0	1-2
		שלב המוקדמות השלישי	אזרבייג'ן נפטצ'י באקו	0-4	2-2	2-6
		פלייאוף	בלארוס באטה בוריסוב	1-1	2-0	3-1
	הליגה האירופית	שלב הבתים (בית 9)	צרפת אולימפיק ליון	4-3	2-0	מקום רביעי
			ספרד אתלטיק בילבאו	2-0	1-1
			צ'כיה ספרטה פראג	1-1	3-1
2014/2015	הליגה האירופית	שלב המוקדמות השלישי	רוסיה דינמו מוסקבה	2-1	1-1	3-2
2015/2016	הליגה האירופית	שלב המוקדמות השלישי	צ'כיה סלובן ליברץ	3-0	2-1	5-1

• עונות בליגה הראשונה – 15 (כולל 2022/2023)
• עונות בליגה השנייה – 5
• מיקום הכי נמוך – 1 בליגה א' (הליגה השלישית)
• הופעת שיא בליגת האלופות – שלב הפלייאוף (2012/2013)
• הופעת שיא בליגה האירופית – שלב הבתים (2012/2013)
• הניצחון הגבוה ביותר בליגת העל – 6-2 על נוף הגליל ב-8.1.2022
• ההפסד הגבוה ביותר בליגת העל – 0–5 מול בני סכנין (2011/2012) ומול מכבי תל אביב (2015/2016)
• שיא משחקי ליגה ללא הפסד – 25 משחקים (2011/2012)
• שיאן ההופעות בכל הזמנים במשחקי ליגה: אדריאן רוצ'ט, 250 הופעות
• מלך השערים בכל הזמנים במשחקי ליגה: שמעון אבו חצירא, 35 שערים

להלן רשימת המאמנים מאז הקמת עירוני קריית שמונה בתחילת שנות ה-2000:

שם שנים הערות/אירועים בולטים ישראל בני טבק 2000–2002 עלייה לליגה הארצית (2000/2001) ישראל שמעון הדרי 2002–2005 עלייה לליגה הלאומית (2002/2003) ישראל אייל לחמן 2005–2006 ישראל רן בן שמעון 2006–2008 עלייה לליגת העל (2006/2007) מקום 3 בליגת העל (2007/2008) ישראל מישל דיין 2008 ישראל אלי כהן (השריף) 2008–2009 השתתפות בגביע אופ"א (2008/2009) ישראל רן בן שמעון 2009–2012 ירידה לליגה הלאומית (2008/2009) עלייה לליגת העל (2009/2010) זכייה באליפות המדינה (2011/2012) ישראל גילי לנדאו 2012 השתתפות בליגה האירופית (2012/2013) ישראל ברק בכר 2012–2015 פיינליסטית גביע המדינה (2012/2013) זכייה בגביע המדינה (2013/2014) סגנית אלופת המדינה (2014/2015) ישראל סאלח חסארמה 2015–2016 אלוף האלופים (2015) ישראל שלומי דורה 2016 ישראל מוטי איוניר 2016 ישראל בני בן זקן 2016 ישראל תומר קשטן 2016–2017 ישראל חיים סילבס 2017–2018 ישראל תומר קשטן 2018–2019 ישראל שמעון הדרי 2019 ישראל מסאי דגו 2019 ישראל קובי רפואה 2019–2021 ישראל עמיר נוסבאום 2021 ישראל סרביה סלובודאן דראפיץ' 2021–2022 ישראל מנחם קורצקי 2022 ישראל ניר ברקוביץ' 2022–2023 ישראל סרביה סלובודאן דראפיץ' 2023 ירידה לליגה הלאומית (2022/2023) ישראל שי ברדה 2023–

• ראו גם: קטגוריה:כדורגלני עירוני קריית שמונה

נכון ל-3 באוגוסט 2023

מס' עמדה שם 1 ישראל שוער מתן זלמנוביץ' 2 ישראל מגן נעם כהן 5 ישראל בלם עאיד חבשי 6 ישראל בלם אופיר בנבנישתי 7 ישראל קשר יאיר מרדכי 8 ניגריה חלוץ איבו אמימי 10 ישראל חלוץ גיא בן לולו 11 ישראל מגן שון עדרי 14 ישראל מגן דודי טוויטו 15 ישראל קשר אריאל שרצקי 16 פנמה חלוץ אלפרדו סטיבנס 17 ישראל בלם אור חסין

מס' עמדה שם 19 ישראל קשר אביחי וודג'ה 21 ישראל חלוץ רועי זיקרי 22 ישראל שוער אסף צור 23 ניגריה חלוץ פטר אוניקאצ'י 25 ישראל בלם זיו ליי 29 ישראל קשר רוי הראל 32 ישראל מגן שי בן דוד 44 קמרון קשר ז'ורז' מנדז'ק 87 ישראל חלוץ מוחמד אבו רומי 91 ישראל חלוץ בילאל שאהין 99 ישראל קשר דוד דגו

מאמן ראשי	ישראל שי ברדה
עוזרי מאמן	מנו הרוניאן וקסיו פרננדס
מאמן שוערים	ישראל סמיון רחמן
מאמן כושר	ישראל דוד בובליל
אנליסט	ישראל אלון כהן

• זוהיר בהלול, רמי ברוש, יגאל ביטון, האנציקלופדיה לכדורגל ישראלי, כרך ג', עמ' 266 - 267, הוצאת ישראגול, 2011

מדיה וקבצים בנושא עירוני קריית שמונה בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של עירוני קריית שמונה

• עירוני קריית שמונה, ברשת החברתית פייסבוק
• עירוני קריית שמונה, ברשת החברתית אינסטגרם
• עירוני קריית שמונה, ברשת החברתית טיקטוק
• עירוני קריית שמונה, סרטונים בערוץ היוטיוב
• פרופיל, באתר Transfermarkt
• עירוני קריית שמונה באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל