משה איררה

לימד תורה בתלמוד תורה ובישיבת "אור החיים" בסלוניקי, מהיווסדה ועד עלייתו לארץ ישראל. עלה ארצה עם אשתו הרבנית פלטה ובניו יעקב ואלעזר בשנת תרצ"ב באמצעות סרטיפיקט של הרבנות הראשית ובתיווכו של הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל^[1], והתיישב בשכונת פלורנטין בתל אביב. בנו אברהם עלה לפניו והתגורר בתל אביב. בשנת ה'תרצ"ד נפטרה אשתו. מונה על ידי הרב עוזיאל לבית הדין הרבני בתל אביב, וכיהן בבית הדין עד גיל שבעים ושבע. שימש רב קהילת יוצאי סלוניקי בתל אביב.

נכדיו הם תא"ל מיל' אמנון הררי, והרב משה הררי (הקרוי על שמו).

• כתבי מהר"ם איררה - פסקים ודרשות - חידושי הלכות ודברי תורה למועדים. נערך על ידי נכדו הרב משה הררי, ירושלים תשס"ח.

דבריו מובאים בכתבי חכמי דורו^[2].

• התנגד לעריכת חופה בבית כנסת^[3]
• הסתמך על שיטת רשב"ם שאין יורשים בני אח שנפטר עם אח חי^[4].

• חכם משה איררה, באתר "החכם היומי"