להק ראש המטה

• תכנון וארגון סד"כ חיל האוויר
• אפיון צורכי החיל באמצעי לחימה ובמידע, וקביעת עדיפויות בתחומי ההצטיידות והפיתוח של אמצעים אלה
• אחריות לתקציבי חיל האוויר
• קביעת תוכנית העבודה השנתית והרב-שנתית
• ייצוג החיל בפני המטה הכללי של צה"ל, משרדי הממשלה ומדינות זרות.

תחת הלהק פועלות מחלקת תקשוב, מחלקת תוא"ר (תכנון וארגון), מחלקת אמל״ח (אמצעי לחימה), מחלקת תקציבים ובקרה (מת"ב), מנהלת מגן, ומנהלת החלל.

ענף חקר ביצועים הוא גוף חקר הביצועים של חיל האוויר. על היחידה מפקד כיום קצין בדרגת סגן אלוף, המשמש כיועץ המדעי של מפקד חיל האוויר. החוקרים ביחידה הם קצינים אקדמאים מתחומי המדעים המדויקים בשירות חובה וקבע, רובם בוגרי תוכנית תלפיות של חיל האוויר.

גוף חקר הביצועים של חיל האוויר הוקם בשנת 1963 כמדור בענף אוויר-2, נכון ל-2021, מחלקת אמל"ח בלהק ראש המטה^[1]. לפי ביטאון חיל האוויר, קציני היחידה החלו בתכנון מבצע מוקד, המתקפה האווירית שפתחה את מלחמת ששת הימים בשנת 1967, עוד בשנת 1964^[2].

הגוף עוסק בחקר ביצועים מערכתי בנושאי רכש ופיתוח אמל"ח. בין היתר, פורסמה מעורבות הענף בהחלטה על רכישת מסוק הקרב שצפוי להחליף את מסוק היסעור המשמש את צה"ל^[3]. מחקרי הענף משמשים לייעול ושיפור פעולות חיל האוויר, כמו התאמת פעילותו למאפייני העימות המוגבל המאפיין את מלחמות ישראל ופעילות הביטחון השוטף בעשורים האחרונים^[4], או שמירת העליונות האווירית הנדרשת לצורך המערכה בין המלחמות^[5]. תפקיד זה כולל ליווי צמוד של כלל פעילות חיל האוויר, בין היתר בנושאי יכולות אמל"ח וצמצום פגיעה בבלתי מעורבים^[6].

ענף חקר ביצועים עלה לכותרות בתחילת המאה ה-21, בעקבות הריגתו של סלאח שחאדה ב-22 ביולי 2002, שלוותה בהריגת עוזרו ו-14 אזרחים נוספים, בהם 11 ילדים^[7]. לפי נחום ברנע, בטורו בעיתון ידיעות אחרונות, "ההערכה של אנשי חקר-ביצועים הייתה שהבניינים מסביב לא יתמוטטו כתוצאה מההפצצה. רק הזגוגיות יתנפצו. הם לא הביאו בחשבון את המבנים הרעועים – חושות – שמילאו את החצר הסמוכה לביתו של שחאדה"^[8].

בין בוגריה הבולטים של היחידה נמנים אדיר פרידור, אמיר גוטפרוינד ויצחק בן ישראל, ששירתו כמתמטיקאים ביחידה. במהלך שירותו ביחידה בדרגת רב-סרן עסק בן ישראל בתכנון תקיפת הכור הגרעיני בעיראק^[9].