חיתולית

חִתּוּלִית (לעיתים מַחְתֶּלֶת^[1]) או פאסיה (TA: Fascia) היא רקמת חיבור, ברובה רפה ובחלקה צפופה, המקיפה את פנים גוף האדם.

חיתולית

שיוך	set of organ components, dense regular connective tissue, ישות אנטומית מסוימת
תיאור ב	האנטומיה של גריי (מהדורה 20) (376)
מזהים
לטינית (TA98)	fascia
טרמינולוגיה אנטומיקה	A04.0.00.031
TA2 (2019)	2015
FMA	78550
קוד MeSH	A02.340
מזהה MeSH	D005205
מערכת השפה הרפואית המאוחדת	C0015641

החיתולית היא רשת תלת־ממדית של רקמה העוברת ברציפות מהראש עד הרגליים ומהבטן עד הגב; בדרכה היא חוצה ועוברת סביב לשרירים, עצמות, איברים פנימיים, עצבים, כלי דם ועוד. תפקידה לעזור לשמור על יציבות מבנית, הגנה ותמיכה ולשמש כבולם זעזועים. לחיתולית תפקיד מרכזי במחזור הדם ובתהליכים ביוכימים כגון תקשורת בין-תאית. מהווה קו הגנה ראשון של הגוף מפני גורמי מחלה וזיהום. לאחר פציעה, היא זו שיוצרת את התנאים המאפשרים את התחדשות הרקמה.

החיתולית מחולקת לשלוש רמות עומק:

• חיתולית שטחית (Superficial fascia) – נמצאת מתחת לעור ברוב חלקי הגוף, משמשת מאגר של מים ושומן ומקום מעבר לכלי דם, לימפה ועצבים; מבודדת ומגינה על הגוף מבחוץ.
• חיתולית עמוקה (deep fascia) – רקמת חיבור סיבית דחוסה המקיפה את רוב חלקי הגוף הפנימיים ומקשרת ביניהם באמצעות רצועות, גידים ועוד.
• חיתולית של קרביים (Fascia visceralis) – מחזיקה כל איבר פנימי בחלל שלו ומקיפה אותו באופן צמוד. מורכבת משתי שכבות של קרום נסיובי. הקרום החיצוני נקרא דָּפְנִי וזה הצמוד לאיבר עצמו נקרא קִרְבִּי. לכל איבר קרום נסיובי מותאם לו, קרומי המוח, כיס הלב, קרום הריאה והצפק בחלל הבטן.