הרכבת התחתית של פריז

הרכבת התחתית של פריז
מידע כללי
מדינה	צרפת
עיר	פריז
מפעיל	RATP
מידע על ההקמה
פתיחת המערכת	1900
מידע על המערכת
אורך המערכת	219.9 ק"מ (מרץ 2013)
רוחב המסילה	1,435 מ"מ
מתח חשמלי	750 V DC railway electrification
מספר נוסעים ביום	4.21 מיליון
מספר נוסעים בשנה	1,559,500,000 (נכון ל־2018)
מספר הקווים	16
מספר התחנות	303
	www.ratp.info
תרשים המערכת

הרכבת התחתית של פריז (נודעת גם בשם המטרו של פריז, בצרפתית: Métro de Paris ובשם métropolitain) היא רכבת תחתית עירונית המשמשת אמצעי תחבורה מרכזי בפריז ובפרבריה הקרובים. המטרו, שהפך לאחד מסמליה של פריז, מאופיין בסגנון ארכיטקטוני הומוגני, המושפע מסגנון אר נובו.

בשנת 2013 כללה הרכבת 14 קווים "ארוכים" ושני קווים לטווח קצר, ומספר התחנות הפעילות היה 303. אורכה הכולל של מערכת הרכבת התחתית היה 219.9 קילומטר (כולל 62 תחנות בהן עובר יותר מקו אחד) והיא הסיעה 4.5 מיליון איש ביום.

המטרו פעיל החל מהשעה 5:30 בבוקר עד השעה 00:45 בלילה והוא מקושר עם רכבת הפרברים RER ותחנות הרכבת הגדולות.

מחיר כרטיס נסיעה נקבע לפי אזורי הנסיעה (פריז וסביבותיה מחולקות לשישה אזורים, המסומנים על מפת רשת התחבורה הציבורית). הכרטיס הבסיסי, מאפשר נסיעה בתוך גבולות פריז בכל מערכת המטרו וכן ב-RER, לחלופין הכרטיס מאפשר נסיעה באוטובוס ובחשמלית במשך שעה וחצי (ניתן לרדת ולעלות מקו אוטובוס אחד לאחר ללא הגבלה, במסגרת זמן זו). נסיעה ליעד מחוץ לפריז ב-RER או ברכבת מצריכה כרטיס נסיעה ליעד המבוקש.

היסטוריה עריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

אף שב-1863 כבר הוקם הקו הראשון ברכבת התחתית של לונדון, בפריז התלבטו בשאלת רכבת עירונית כחמישים שנה, מאז שנות ה-40 של המאה ה-19. החשש המשמעותי ביותר נגע לשימוש במסילות הרכבת העירוניות כחלק מרשת רכבות הארצית, ולבעיות הבטיחותיות הנובעות מכך. בסופו של דבר הוכרע שהרכבת תהיה תחתית, בעיקר עקב עלויות השטח הנדרש ברחבי העיר. בתחילה התנגדו אנשים רבים להקמת המטרו: נהגי אוטובוס וכרכרות שחששו לפרנסתם, אנשי כלכלה שחששו שהמטרו תעלה הון רב, ותושבי פריז שחששו שתושבי הפרברים יציפו את עירם.

תוכנית הרכבת התחתית שכללה תשעה קווים אושרה ב-1896. בנובמבר 1898 החלה בניית הקו הראשון, שנחנך ב-1900 במהלך התערוכה העולמית של פריז, שבמסגרתה ביקרו בעיר מאות אלפי תיירים. ביום חנוכת קו המטרו הראשון, ב-19 ביולי 1900, התקהלו המוני אזרחים על-מנת לראות את הפלא החדש, אך רבים חששו לרדת מתחת לאדמה ולהשתמש בו. במהלך השנים הבאות נפתחו קווים חדשים כמעט בכל שנה.

קווים ותחנות עריכה


מספר הקו	צבע הקו על המפה	שנת פתיחת הקו	אורך הקו	תחנות	תחנות קצה
1	צהוב	1900	17 קילומטר.	25	לה דפאנס (La defense) שאטו דה ונסן (Chateau de Vincennes)
2	כחול	1900	12 קילומטר	25	פור דופן (Porte dauphine) נאסיון (Nation)
3	חום	1904	12 קילומטר	25	פון דה לבלואה (Pont de levallois) גליאני (Gallieni)
4	סגול	1908	11 קילומטר	27	פורט דה קליניינקור (Porte de Clignancourt) באניו (Bagneux)
5	כתום	1906	15 קילומטר	22	בוביניי (Bobigni) פלאס ד'איטלי (Place d'ltalie)
6	טורקיז	1909	14 קילומטר	28	שארל דה גול (Charles de gaulle) נאסיון (Nation)
7	ורוד	1910	22 קילומטר	38	לה קורנב (La courneuve) עיריית איברי (Mairie d'lvri)/ וילז'ויף (Villejuif )^[3]
8	סגול	1913	23 קילומטר	38	באלאר (Balard) פואנט דה לאק (Pointe du lac)
9	זהב	1922	20 קילומטר	37	פון דה סבר (Pont de sevres) מיירי דה מונטריי (Mairi de montreuil)
10	צהוב בהיר	1923	12 קילומטר	23	בולון (Boulogne) גאר ד'אוסטרליץ (Gare dasterlits)
11	חום כהה	1923	12 קילומטר	23	שאטלה (Chatelet) מיירי דה לילה (Mairie des lilas)
12	ירוק	1910	14 קילומטר	29	פרונט פופולר (Front populaire) מיירי ד'איסי (Mairie d'lssi)
13	תכלת	1911	24 קילומטר	32	סן-דני (Saint denis)/ לה קורטיי (Les courtilles) שאנטיון (Châtillon)^[4]
14	סגול כהה	1998	14.5 קילומטר	13	עיריית סנט-אוּאן (Mairie de Saint-Ouen) אולימפיאד (Olaympiades)