הגביע הבין-יבשתי
הגביע הבין-יבשתי (Intercontinental Cup) שהיה ידוע גם בשם הגביע האירופאי-דרום אמריקאי (European/South American Cup), והחל מ-1980 נקרא גם גביע טויוטה (Toyota Cup), היה טורניר כדורגל שהפגיש בין מועדוני כדורגל שהיו חברים באופ"א וב-CONMEBOL. הקבוצות מאירופה שהיו משתתפות היו לרוב זוכות ליגת האלופות למעט מקרים מסוימים, בהם סגניתן הייתה משתתפת. הקבוצות מדרום אמריקה היו זוכות גביע ליברטדורס. הטורניר הפגיש את שתי הזוכות הללו, לכאורה הקבוצות הטובות ביותר ביבשתן באותה השנה, תחילה לשני משחקי גומלין ואחרי 1980 למפגש יחיד, משחק שהתקיים ביבשת נייטרלית - באסיה, תחילה באצטדיון טוקיו בטוקיו ומאוחר יותר באצטדיון יוקוהמה ביוקוהמה, שניהם ביפן.
 סמל התחרות משנת 1980 | |
| ענף | כדורגל |
|---|---|
| תאריך ייסוד | 1960 |
| תאריך פירוק | 2004 |
| ארגון מפעיל | CONMEBOL  |
| תקופת התחרות | 1960–הווה (כ־64 שנים) |
| מספר מתמודדים | 2 |
| יבשת | אירופה (אופ"א) דרום אמריקה (CONMEBOL) |
| זוכה אחרון/נה |  פורטו (2004) |
  | |
הטורניר נקרא בעבר גם אליפות העולם לקבוצות עד שאליפות העולם לקבוצות נערכה לראשונה ב-2000. באליפות העולם לקבוצות משתתפות גם זוכות טורנירי הקבוצות מצפון ומרכז אמריקה, אסיה, אפריקה ואוקיאניה, כאשר אחד המקומות המשוריינים בטורניר הוא לאלופת המדינה המארחת, אך אם זוכת טורניר הקבוצות היבשתי היא מאותה מדינה כמו המארחת, אזי מצורפת קבוצה נוספת מאותה יבשת, סגניתה של הזוכה בתואר היבשתי. ב-2004 התקיים המשחק האחרון במסגרת הגביע הבין-יבשתי והחל משנת 2005 הטורניר הוחלף באליפות העולם לקבוצות (כדורגל).
היסטוריה עריכה
הקבוצות הראשונות שטענו אי-פעם לתואר "אלופת העולם" היו היברניאן, שהייתה מחזיקת הגביע הסקוטי ופרסטון נורת' אנד שהייתה זוכת גביע ה-FA במשחק שנערך ב-13 באוגוסט 1887. בעונה שלאחר מכן, וסט ברומיץ' אלביון כמחזיקת גביע ה-FA שיחקה מול רנטון הסקוטית, למרות שהמשחקים נערכו ללא שום פיקוח של שתי ההתאחדויות השונות. הקמתן של הליגה האנגלית והליגה הסקוטית כמו גם הקמת מועדוני כדורגל מחוץ לבריטניה גרמו לירדה בחשיבות המשחק הנ"ל.
הטורניר הראשוני, שהפך מאוחר יותר לגביע הבין-יבשתי, הוקם על ידי הנרי דלאוני שניסה לקבוע מיהו המועדון הטוב ביותר בעולם (הוא יצא מנוקדת הנחה כי שתי היבשות המתקדמות ביותר בכדורגל הן אירופה ודרום אמריקה, דבר שהיה נכון בשל המיעוט בקבוצות מקצועניות, בעיקר ביבשות אסיה ואפריקה).
תחילה, רק באירופה היה מפעל בין-לאומי לקבוצות מכל היבשת, (גביע אירופה) שנוסד ב-1955. מאוחר יותר, ב-1960, הוקם בדרום אמריקה טורניר דומה שנשא תחילה את השם "גביע אמריקה לאלופות" והחל מ-1965 הוחלט לקרוא לו על שם הגיבורים שהביאו לעצמאותן של מדינות דרום אמריקה, ה"ליברטדורס דה אמריקה" (Libertadores de América, משחררי אמריקה). מכאן שמו של גביע ליברטדורס שהחל להכתיר את "אלופת דרום אמריקה".
הטורניר הראשון נערך בשנת 1960 והפגיש בין הקבוצה הספרדית ריאל מדריד לפניארול מאורוגוואי. במשחק הראשון בין הקבוצות ניצחה ריאל מדריד 5-1, המשחק השני הסתיים בתיקו 0-0 וריאל מדריד הפכה לזוכה הראשונה בטורניר.
החל משנות ה-50 (ובעיקר בשנות ה-70), כישרונות רבים מדרום אמריקה נדדו מעבר לאוקיינוס האטלנטי כדי לשחק במועדונים האירופאים, שהיו לרוב גם בעלי יכולות כספיות טובות יותר. זוהי כנראה הסיבה לכך שאוהדי הכדורגל בדרום אמריקה הקדישו חשיבות רבה יותר למשחקים אלו כדי לראות את בני מדינותיהם משחקים במועדונים הגדולים באירופה.
אירוע קשה במיוחד התרחש בשנת 1969, במשחק בין מילאן לאסטודיאנטס לה פלאטה כאשר שחקנים רבים של אסטודיאנטס הורחקו במהלך המשחק בשל התפרעותם.
מספר עונות, אלופות אירופה לא השתתפו בטורניר בשל מספר שיקולים בהם שיקולים כלכליים ובמקרים אלו סגניתן השתתפה בטורניר במקומן. כמו כן, בשנים 1975 ו-1978 לא התקיים הטורניר בשל קשיים להסדרי תאריכים למשחקים. הטורניר היה תחילה תחת חסותם של מספר חברות עד שטויוטה השיגה את הבעלות על הטורניר בשנת 1980, אז גם הועברו המשחקים ליפן במקום שני משחקי גומלין במדינות שונות כפי שהיה נהוג לפני כן.
טורניר זה שוחק לאחרונה בשנת 2004, עד שהוחלף באליפות העולם לקבוצות בשנת 2005. למרות זאת, מאז דצמבר 2005, הועלו הצעות להקמת טורניר שיפגיש את זוכת הרקופה סודאמריקנה עם זוכת הסופר קאפ האירופי או את אלופת הליגה האירופית עם מחזיקת גביע סודאמריקנה, ובכך ישוחזר הגביע הביניבשתי שפעולתו הופסקה.
פורמט הטורניר עריכה
בין 1960 ל-1979 הטורניר העולמי נערך בשיטת שני משחקי גומלין, כאשר כל קבוצה אירחה במגרשה משחק אחד. עד שנת 1969 נערך הטורניר בשיטת צבירת נקודות כאשר במקרה של שוויון נקודות בין הקבוצות, ללא קשר להפרש השערים ביניהן, נפגשו השתיים למשחק שלישי על אדמה נייטרלית באחת משתי היבשות, אירופה או דרום אמריקה. שיטה זו, שהייתה נהוגה בעיקר בדרום אמריקה לא שרדה זמן רב והוחלפה בשיטת האירופאית, לפיה מתקיימים שני משחקים בלבד וההכרעה היא לפי הפרש שערי חוץ כאשר במקרה של תיקו נערך דו-קרב פנדלים.
החל משנת 1980, הטורניר הפך לטורניר של משחק יחיד, כאשר תחילה המשחקים נערכו באצטדיון טוקיו שבטוקיו, יפן, כאשר כל משחקי הגמר נערכו באצטדיון זה עד לשנת 2000. החל מ-2001, המשחק נערך באצטדיון יוקוהמה שביוקוהמה, אצטדיון בו נערך גמר מונדיאל 2002 שנערך ביפן וקוריאה הדרומית.
משחקי הגמר של הגביע בין-יבשתי עריכה
גמרים של משחק אחד עריכה
גמרים של שני משחקים עריכה
- האר' - אחרי הארכה
סטטיסטיקה כללית עריכה
לפי קבוצה עריכה
| קבוצה | גביעים | שנים |
|---|---|---|
 מילאן | 3 | (1969, 1989, 1990) |
 בוקה ג'וניורס | 3 | (1977, 2000, 2003) |
 נסיונל | 3 | (1971, 1980, 1988) |
| פניארול | 3 | (1961, 1966, 1982) |
 ריאל מדריד | 3 | (1960, 1998, 2002) |
 סאו פאולו | 2 | (1992, 1993) |
 אייאקס אמסטרדם | 2 | (1972, 1995) |
 באיירן מינכן | 2 | (1976, 2001) |
| אינדפנדיינטה | 2 | (1973, 1984) |
| אינטר מילאנו | 2 | (1964, 1965) |
| יובנטוס | 2 | (1985, 1996) |
| פורטו | 2 | (1987, 2004) |
| סנטוס | 2 | (1962, 1963) |
| אתלטיקו מדריד | 1 | (1974) |
| בורוסיה דורטמונד | 1 | (1997) |
| אסטודיאנטס לה פלאטה | 1 | (1968) |
| פיינורד | 1 | (1970) |
| פלאמנגו | 1 | (1981) |
| גרמיו | 1 | (1983) |
 מנצ'סטר יונייטד | 1 | (1999) |
 אולימפיה | 1 | (1979) |
| ראסינג קלוב | 1 | (1967) |
 הכוכב האדום בלגרד | 1 | (1991) |
| ריבר פלייט | 1 | (1986) |
| ולז סרספילד | 1 | (1994) |
לפי מדינה עריכה
| מדינה | קבוצות | גביעים | שנים |
|---|---|---|---|
| ארגנטינה | 6 | 9 | (1967, 1968, 1973, 1977, 1984, 1986, 1994, 2000, 2003) |
| איטליה | 3 | 7 | (1964, 1965, 1969, 1985, 1989, 1990, 1996) |
| ברזיל | 4 | 6 | (1962, 1963, 1981, 1983, 1992, 1993) |
| אורוגוואי | 2 | 6 | (1961, 1966, 1971, 1980, 1982, 1988) |
| ספרד | 2 | 4 | (1960, 1974, 1998, 2002) |
| גרמניה | 2 | 3 | (1976, 1997, 2001) |
| הולנד | 2 | 3 | (1970, 1972, 1995) |
| פורטוגל | 1 | 2 | (1987, 2004) |
| פרגוואי | 1 | 1 | (1979) |
| אנגליה | 1 | 1 | (1999) |
| יוגוסלביה | 1 | 1 | (1991) |
לפי יבשת עריכה
| יבשת | קבוצות | מדינות | גביעים |
|---|---|---|---|
| דרום אמריקה | 13 | 4 | 22 |
| אירופה | 12 | 7 | 21 |
מאמנים עריכה
קרלוס ביאנצ'י זכה בשלושה גביעים כמאמן: פעם אחת עם ולז סרספילד ב-1994, ו-2 פעמים עם בוקה ג'וניורס ב-2000 ו-2003.
לואיס קוביז'ה וחואן מוחיקה, 2 האורוגוואיים זכו בתואר הן כשחקנים והן כמאמנים:
- לואיס קוביז'ה (כשחקנה של פניארול ב-1961 ועבור נסיונל ב-1971; ואז אימן את אולימפיה ב-1979)
- חואן מוחיקה (שיחק עבור נסיונל ב-1971; ואימן ב-1980)
קבוצה - שחקנים עריכה
- אלסנדרו קוסטקורטה ו-פאולו מאלדיני השתתפו 5 פעמים בטורניר, תמיד עם מילאן (1989, 1990, 1993, 1994, 2003).
- אסטודיאנטס (1968, 1969 ו-1970) ואינדפנדיינטה (1972, 1973 ו-1974) השתתפו 3 שנים ברצף. בשני המועדונים, מספר מועט של שחקנים השתתפו בכל העונות, ביניהם קרלוס סלבאדור בילארדו וחואן רמון ורון.
איש הטורניר עריכה
| שנה | שחקן | מועדון |
|---|---|---|
| 2004 | מאניש | פורטו |
| 2003 | מטיאס דונט | בוקה ג'וניורס |
| 2002 | רונאלדו | ריאל מדריד |
| 2001 |  סמואל קופור | באיירן מינכן |
| 2000 | מרטין פאלרמו | בוקה ג'וניורס |
| 1999 |  ראיין גיגס | מנצ'סטר יונייטד |
| 1998 | ראול | ריאל מדריד |
| 1997 | אנדראס מולר | בורוסיה דורטמונד |
| 1996 | אלסנדרו דל פיירו | יובנטוס |
| 1995 | דני בלינד | אייאקס אמסטרדם |
| 1994 | עומר אסאד | ולז סרספילד |
| 1993 | קרזו | סאו פאולו |
| 1992 | ראיי | סאו פאולו |
| 1991 | ולדימיר יוגוביץ' | הכוכב האדום בלגרד |
| 1990 | פרנק רייקארד | מילאן |
| 1989 | אלבריגו אבאני | מילאן |
| 1988 | סנטיאגו אוסטולסה | נסיונל |
| 1987 |  רבאח מאג'ר | פורטו |
| 1986 | אנטוניו אלסאמנדי | ריבר פלייט |
| 1985 |  מישל פלאטיני | יובנטוס |
| 1984 | חוסה פרקודאני | אינדפנדיינטה |
| 1983 | רנאטו גאוצ'ו | גרמיו |
| 1982 | ג'איר | פניארול |
| 1981 | זיקו | פלאמנגו |
| 1980 | ולדמר ויקטורינו | נסיונל |
ראו גם עריכה
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
 | פורטל כדורגל | ||
