הברית השוודית

הברית או הברית השוודיתשוודית: Allians för Sverige) הייתה ברית פוליטית בשוודיה של מפלגות גוש המרכז-ימין. הברית הוקמה במהלך 2004 בזמן ממשלת המיעוט של יירן פרסון, מנהיג המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, עת ישבו המפלגות המרכיבות את הברית באופוזיציה. לאחר הניצחון הגדול בבחירות הכלליות בשוודיה ב-2006, הקימה הברית ממשלת רוב בראשות פרדריק ריינפלט, מנהיג המפלגה השמרנית, המפלגה הגדולה בברית. לאחר הבחירות של 2010 הברית נשארה בשלטון בממשלת מיעוט. לאחר התבוסה של ריינפלט בבחירות 2014 ומעבר כ-400 אלף קולות ממפלגות הברית למפלגת הימין הקיצוני השוודים הדמוקרטים, המשיכה הברית לפעול בשורות האופוזיציה לממשלת המיעוט של סטפן לוון, מנהיג המפלגה הסוציאל-דמוקרטית. בעקבות המשך התחזקות מפלגת השוודים הדמוקרטים על חשבון חברות מפלגות הברית בבחירות 2018, נוצר "דד-לוק" פוליטי שנמשך ארבעה חודשים, עד ינואר 2019. ב-10 בינואר 2019 הסכימו שתיים מארבע המפלגות המרכיבות את הברית לתמוך בהקמת ממשלת מיעוט חדשה בראשות לוון, זאת למרות התנגדות חסרת פשרות של השתיים האחרות. יום לאחר מכן, ב-12 בינואר 2019, הכריזו ראשי המפלגה השמרנית ומפלגת הנוצרים הדמוקרטים ש"הפרק הזה הגיע לסיומו", והברית הלכה למעשה חדלה מלהתקיים.

הברית השוודית
Alliansen
מדינהשוודיהשוודיה שוודיה
מנהיגיםהנהגה משותפת של מנהיגי ארבע חברות הברית
תקופת הפעילות31 באוגוסט 2004 – 11 בינואר 2019 (14 שנים)
אפיוןברית פוליטית
אידאולוגיותליברליזם, שמרנות ליברלית, נצרות דמוקרטית
שיא כוחה178 (2006)
שפל כוחה141 (2014)
מיקום במפה הפוליטיתמרכז-ימין
נציגויות בפרלמנטים
המפלגה השמרנית
70 / 349
מפלגת המרכז
31 / 349
המפלגה העממית הליברלית
20 / 349
הנוצרים הדמוקרטים
22 / 349
alliansen.se

חברות הברית

עריכה

הברית השוודית כללה ארבע מפלגות מרכז-מין (בורגנות) שנבחרו לריקסדאג, הפרלמנט השוודי, והונהגו על ידי ארבעת מנהיגי המפלגות בזמן נתון:

רקע והקמה

עריכה

מאז תחילת שנות ה-20 של המאה ה-20, הנחשבת כתחילת "העידן המודרני" בהיסטוריה הפוליטית של שוודיה והתגבשות המפלגות כפי שהן מוכרות היום, ועד תחילת המאה ה-21 התקיימו בשוודיה בסך הכל 25 ממשלות נבחרות (לאורכי זמן משתנים, בין חודשים ספורים לארבע שנים). מ-10 במרץ 1920 ועד 7 ביוני 1930 (כלומר במהלך 10 השנים הראשונות בלבד) היו לא פחות 9 ממשלות שונות, והמצב הפוליטי במדינה היה מאוד לא יציב. עם זאת, מאז 24 בספטמבר 1936 ועד הקמת הממשלה הראשונה של מפלגות הברית ב-6 באוקטובר 2006 (כ-70 שנה מאוחר יותר), מפלגות הברית היו בשלטון ארבע פעמים בלבד במהלך שלושה מושבים של הפרלמנט: בין 1976–1982 ו-1991–1994. בכל שאר 70 השנים הללו שלטה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית בשוודיה ללא עוררין. לקראת תחילת המאה ה-21 החליטו מפלגות האופוזיציה שהן חייבות ליצור ברית פוליטית משמעותית כדי שיוכלו לאתגר את שלטון הסוציאל-דמוקרטים ולהקים קואליציה ימנית, ולכן הוחלט לנסות ולהציג קו אופוזיציוני אחיד נגד המפלגה הסוציאל-דמוקרטית. במהלך 2004, בפגישה שאירחה בביתה מנהיגת מפלגת המרכז דאז, מוד אולופסון, השתתפו כל ראשי ארבע מפלגות הימין-מרכז: מוד אולופסון (מפלגת המרכז), פרדריק ריינפלט (המפלגה השמרנית), לש ליינבורי (המפלגה העממית הליברלית) ויירן הגלונד (הנוצרים הדמוקרטים). במהלך הפגישה החליטו ארבעת המנהיגים להקים חזית מאוחדת בשם "הברית השוודית", שתתמודד בבחירות 2006 במטרה מוצהרת ומשותפת להקים ממשלת מרכז-ימין שתחליף את שלטון הסוציאל-דמוקרטים. לאחר פגישה ראשונה זו התקיימו עוד מספר מפגשים בבתי המנהיגים לקראת בחירות 2006, שבכל אחת מהן חידדו המפלגות את מסריהן ויצאו בהכרזות תקשורתיות על "הניצחון הקרב".

מטרות ומדיניות הברית השוודית

עריכה

הקמת הברית הוכחה כהצלחה מסחררת במהלך בחירות 2006. מפלגתו של ראש הממשלה יירן פרסון הוכתה קשות והפסידה לא פחות מ-10% מהמושבים שהיו לה לאחר בחירות 2002, כשמפלגה השמרנית, שעמדה בראש הברית השוודית, הכפילה את כוחה. מפלגות הברית השוודית, שהציגו כאמור מצע משותף, זכו ברוב מוחלט בפרלמנט ושבועיים בלבד לאחר מכן הוקמה ממשלת ריינפלט הראשונה כממשלת רוב.

הצלחת הברית נבעה בראש ובראשנה ממטרת העל המשותפת של המפלגות החברות בה להחליף את שלטון הסוציאל-דמוקרטים שנמשך קרוב ל-70 שנה. כל המפלגות שמרו על אופיין המייחד כל מפלגה, אך יחד עם זאת הקימו צוות משותף שפרסם עקרונות מנחים משותפים להקמת ממשלה חדשה. המפלגות הקימו למעשה צוותי עבודה משותפים לכל אחד מששת המשרדים החשובים ביותר בממשלה:

משרד ממשלתיחברי הצוות[א]שם הצוות
המפלגה השמרניתמפלגת המרכזהמפלגה העממית הליברליתהנוצרים הדמוקרטיםשוודיתעברית
אוצרמיקאל אודנברירוגר טיאפנסיקורין פילסטרמאטס אודלEkonomisk politik för tillväxtמדיניות צמיחה כלכלית
חינוךסטן טוליפושסופיה לאשןיאן ביירקלונדאינייר דוידסוןMer kunskap - en modern utbildningspolitikידע נוסף – מדיניות חינוך מודרנית
חוץגונילה קורלסוןאנה אולסוןססיליה מלמסטרםאנדש ויקמןSverige i världen på 2000-taletשוודיה בעולם במאה ה-21
רווחהקריסטינה אוליןקנת יוהאנסוןאיריק אולנהג[ב]מריה לשוןVälfärd för trygghet och valfrihetרווחה לביטחון כלכלי ולחופש בחירה תעסוקתי
תעסוקה ומסחרסוון ליטוריןאוסה טושטנסוןאנה קרנץפר לנגרןTillväxtregion Sverigeשוודיה כמוקד לצמיחה כלכלית
ביטחון פניםביאטריס אסקיוהאן ליננדריוהאן פשוןפיטר אולת'יןRättspolitik för trygghetמדיניות לצדק ולביטחון

צוותים אלו לא הורכבו לפי גודלה היחסי של המפלגה, אלא היו חברים בכל צוות כזה ארבעה חברים: חבר פרלמנט אחד מכל מפלגה. כל מפלגה קיבלה לפחות ראשות צוות אחת, ונשמר עקרון השוויון בין גברים לנשים בראשות הצוותים (3-3), למרות שמספר הגברים הכולל היה כ-58% מכלל הנציגים (14 מתוך 24).

קישורים חיצוניים

עריכה
מדיה וקבצים בנושא הברית השוודית בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ההדגשה מציינת את ראש הצוות
  2. ^ לימים שגריר שוודיה בישראל