הבנק האסייני להשקעות בתשתיות

הרעיון להקמת הבנק עלה עוד בפורום הכלכלי של באו בשנת 2009 מתוך רעיון לעשות שימוש טוב יותר ברזרבות המט"ח הסיניים לנוכח המשבר הכלכלי של שנת 2008. היוזמה החלה לקרום עור וגידים בשנת 2013 בעת ביקור הנשיא הסיני שי ג'ינפינג באינדונזיה כאשר האחרון הכריז על הקמת הבנק.^[2] יחסית לארצות הברית ויפן, סין היא בעלת מניות קטנה יחסית בבנקים לפיתוח עולמיים אחרים (כמו הבנק העולמי), והקמת הבנק משויכת לרצון של ממשלת סין להשפיע יותר על בנקים לפיתוח אזוריים, ועל הנעשה באסיה בפרט,^[3] ואף להציב את הבנק כחלופה לבנק העולמי.^[4]

נכון לסוף שנת 2017 הבנק אישר את מימונם של 24 פרויקטים ב-10 מדינות שונות בעלות של 4 מיליארד דולר, כאשר 15 מתוכם אושרו בשנת 2017. בין ההשקעות בשנת 2017 ניתן למצוא בפעם הראשונה השקעה בקרן הון שנועדה לשפר תשתיות אזוריות. לאורך שנת 2017 הבנק קבע את התוכנית האסטרטגית שלו בתחום האנרגיה והחל לגבש את התוכנית בתחום תשתיות התחבורה, ואכן מבין הפרויקטים שמבצע הבנק ניתן לראות כי פרויקטים רבים עוסקים בתחומים אלו. ניתן למצוא פירוט לפרויקטים שמנהל הבנק באתר הרשמי שלו.^[5]

בבנק חברות 61 מדינות מתוכן 40 מדינות אזוריות הנכללות באזור הפעילות של הבנק (ובכללן ישראל) ו-21 מדינות לא-אזוריות. בנוסף ישנן 23 מדינות הצפויות להצטרף לבנק (8 אזוריות ו15 לא-אזוריות).

פירוט המדינות החברות וכוח ההצבעה היחסי שלהן:

מדינה	כח הצבעה	מדינה	כח הצבעה	מדינה	כח הצבעה
אוזבקיסטן אוזבקיסטן	0.44%	ירדן ירדן	0.35%	עומאן עומאן	0.48%
אוסטרליה אוסטרליה	3.55%	ישראל ישראל	0.92%	ערב הסעודית ערב הסעודית	2.52%
אזרבייג'ן אזרבייג'ן	0.47%	לאוס לאוס	0.28%	פיג'י פיג'י	0.2%
איחוד האמירויות הערביות איחוד האמירויות הערביות	1.31%	מונגוליה מונגוליה	0.28%	הפיליפינים הפיליפינים	1.12%
אינדונזיה אינדונזיה	3.26%	מזרח טימור מזרח טימור	0.21%	פקיסטן פקיסטן	1.17%
איראן איראן	1.666%	מיאנמר מיאנמר	0.48%	קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית	3.59%
אפגניסטן אפגניסטן	0.27%	המלדיביים המלדיביים	0.25%	קזחסטן קזחסטן	0.90%
בנגלדש בנגלדש	0.84%	מלזיה מלזיה	0.34%	קטר (מדינה) קטר	0.79%
ברוניי ברוניי	0.29%	ניו זילנד ניו זילנד	0.66%	קירגיזסטן קירגיזסטן	0.27%
גאורגיה גאורגיה	0.29%	נפאל נפאל	0.32%	קמבודיה קמבודיה	0.3%
הודו הודו	7.74%	הרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין	26.92%	רוסיה רוסיה	6.10%
הונג קונג הונג קונג	0.88%	סינגפור סינגפור	0.47%	תאילנד תאילנד	1.52%
וייטנאם וייטנאם	0.84%	סרי לנקה סרי לנקה	0.49%	טורקיה טורקיה	2.58%
טג'יקיסטן טג'יקיסטן	0.27%

מדינות לא-אזוריות שהצטרפו לאחר ההקמה:

מדינה	כח הצבעה	מדינה	כח הצבעה	מדינה	כח הצבעה
אוסטריה אוסטריה	0.69%	דנמרק דנמרק	0.58%	ספרד ספרד	1.82%
איטליה איטליה	2.55%	הולנד הולנד	1.17%	פולין פולין	0.99%
איסלנד איסלנד	0.26%	הונגריה הונגריה	0.28%	פורטוגל פורטוגל	0.3%
אירלנד אירלנד	0.31%	לוקסמבורג לוקסמבורג	0.31%	פינלנד פינלנד	0.52%
אנגליה אנגליה	2.98%	מלטה מלטה	0.26%	צרפת צרפת	3.27%
אתיופיה אתיופיה	0.23%	מצרים מצרים	0.83%	שוודיה שוודיה	0.81%
גרמניה גרמניה	4.26%	נורווגיה נורווגיה	0.74%	שווייץ שווייץ	0.88%

• מדינות אזוריות הממתינות להצטרף (נכון לדצמבר 2017):
  • איי קוק איי קוק
  • ארמניה ארמניה
  • בחריין בחריין
  • ונואטו ונואטו
  • טונגה טונגה
  • כווית כווית
  • סמואה סמואה
  • קפריסין קפריסין
• מדינות לא אזוריות הממתינות להצטרף (נכון לדצמבר 2017):
  • אקוודור אקוודור
  • ארגנטינה ארגנטינה
  • בוליביה בוליביה
  • בלגיה בלגיה
  • בלארוס בלארוס
  • ברזיל ברזיל
  • דרום אפריקה דרום אפריקה
  • ונצואלה ונצואלה
  • יוון יוון
  • מדגסקר מדגסקר
  • סודאן סודאן
  • פרו פרו
  • צ'ילה צ'ילה
  • קנדה קנדה
  • רומניה רומניה

הבנק האסייני להשקעות מנוהל בשלוש רמות. ברמה העליונה עומדת מועצת הנגידים (Board of Governors) אשר מתכנסת אחת לרבעון ומורכבת מנציגי כל המדינות והארגונים החברים בארגון. כל מדינה מיוצגת על ידי נגיד (Governor) או ממלא מקומו (Alternate Governor).^[6]

ברמה השנייה נמצאת מועצת המנהלים (Board of Directors) המורכבת מ-12 חברי דירקטוריון (או ממלאי המקום שלהם במקרה הצורך), שישה מתוכם מייצגים מדינות בודדות והיתר מייצגים קבוצות של מדינות (Constituencies). מועצת המנהלים משמשת כנציגת הדירקטוריון בפני הנהלת הבנק, והיא פועלת מולה באופן שוטף בנושאים של אישור הלוואות והכוונת מדיניות (תכנון אסטרטגי, מדיניות פיננסית ופיקוח על סיכונים).^[7]

ברמה השלישית ישנו נשיא הבנק וההנהלה. נשיא ה-AIIB נבחר על ידי המדינות החברות לתקופת כהונה של חמש שנים והוא מנהל את ישיבות מועצת המנהלים ואחראי על הניהול הכולל של הבנק. מר ג'ין ליקון (Jin Liqun) הוא הנשיא הראשון והנוכחי של הבנק, החל מהקמתו בשנת 2016.^[8]

הון הבנק נקבע ל-100 מיליארד דולר שמתחלק למיליון מניות בעלות של 100,000 דולר למניה. המדינות בעלות המניות משלמות 20% מעלות המניות שברשותם (Paid-in shares), ו-80% מהתשלום הוא בהתחייבות (Callable shares) של המדינות כלפי הבנק. כמות המניות המוקצה עבור כל מדינה נקבעת לפי גודל הכלכלה שלה כאשר המדדים שנלקחים בחשבון הם תמ"ג נומינלי (60%) ותמ"ג לנפש לפי שווי כוח הקנייה (40%).^[9]

ישנם שלושה סוגים של קולות אשר קובעים את קולה של מדינה בהצבעות השונות:

• קולות בסיסיים: מהווים 12% מסך הקולות כאשר הם מתחלקים בשווה בין המדינות השונות.
• קולות לפי מניות: מהווים 85% מסך הקולות ומתחלקים באופן יחסי לבעלות המניות של כל מדינה.
• קולות המייסדים: מהווים 3% מסך הקולות ומתחלקים בשווה בין המדינות המייסדות.^[10]

מדינת ישראל אשררה את הצטרפותה בתאריך 15 בינואר 2016 ועל כן הייתה שותפה מלאה בכל ישיבות ההנהלה שקיים הבנק.

כוח ההצבעה של ישראל עומד על 0.922% וכמקובל ישראל חברה לקבוצה של מדינות על מנת להגדיל את כוח השפעתה בדירקטוריון הבנק.^[11] מדינת ישראל חברה בקבוצה הקוריאנית ולצידה אוזבקיסטן ומונגוליה ולאחרונה הצטרפה פיג'י, כוח ההצבעה של הקבוצה עומד על 5.46%. בראש הקבוצה עומד דירקטור מדרום קוריאה (Taesik YOON) והדירקטור החליפי (Alternate Director) הוא עופר פלג, נציג משרד האוצר בשגרירות סין ומסייע בתקשורת מול הבנק האסייני להשקעות. החברות במועצת המנהלים (Board of Directors) מאפשרת לישראל לקחת חלק משמעותי בהחלטות ההנהלה הקשורות בעיצוב פני הבנק ומדיניותו בשנותיו הראשונות.

• הבנק הבין-אמריקאי לפיתוח
• הבנק העולמי
• הבנק האירופאי לשיקום ולפיתוח
• בנקים בין-לאומיים לפיתוח

מדיה וקבצים בנושא הבנק האסייני להשקעות בתשתיות בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של הבנק האסייני להשקעות בתשתיות

• הבנק האסייני להשקעות בתשתיות, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• הבנק האסייני להשקעות בתשתיות, ברשת החברתית LinkedIn
• חוק אמנת הבנק האסייני להשקעות בתשתיות, התשע״ו–2016, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
• חוק אמנת הבנק האסייני להשקעות בתשתיות, התשע"ו-2016, באתר הכנסת