דיר חנא

דֵיר חַנָּא (בערבית: دير حنا) היא מועצה מקומית במחוז הצפון, בבקעת סכנין, בצפון הגליל התחתון המרכזי (לב הגליל), והיא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1975.

דיר חנא

מצודת דאהר אל-עומר בכפר
שם בערבית	دير حنا
מדינה	ישראל ישראל
מחוז	הצפון
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	חוסיין סעיד
גובה ממוצע[1]	‎226 מטר
סוג יישוב	יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)[1]
- אוכלוסייה	10,950 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי[2]	170
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎1.8% בשנה
- מאזן מפוני חרבות ברזל[3]	‎0.08 אלפי תושבים
- צפיפות אוכלוסייה	1,221 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי[2]	160
תחום שיפוט[4]	8,970 דונם
- דירוג ארצי[2]	140
(למפת הגליל העליון מוגדלת)   דיר חנא (למפת הגליל העליון רגילה)   דיר חנא (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום דיר חנא (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום דיר חנא 32°51′46″N 35°22′06″E / 32.8627665538046°N 35.3684406081248°E / 32.8627665538046; 35.3684406081248
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[5]	4 מתוך 10
- דירוג ארצי[2]	178
מדד ג'יני לשנת 2019[4]	0.3923
- דירוג ארצי[2]	153
לאום ודת[4]   יהודים: 0%   ערבים-מוסלמים: 90%   ערבים-נוצרים: 9.9%   דרוזים: 0%   אחרים: 0.1% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[4] גילאי 0 - 4 7.9% גילאי 5 - 9 8.5% גילאי 10 - 14 8.6% גילאי 15 - 19 9.4% גילאי 20 - 29 18.3% גילאי 30 - 44 20.3% גילאי 45 - 59 16.6% גילאי 60 - 64 3.8% גילאי 65 ומעלה 6.7% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[4] סה"כ בתי ספר 6 –  יסודיים 3 –  על-יסודיים 3 תלמידים 2,127  –  יסודי 1,090  –  על-יסודי 1,037 מספר כיתות 80 ממוצע תלמידים לכיתה 25.8 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל דיר חנא נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
אתר המועצה

יש מספר סברות לגבי מקור השם: על שם קדוש נוצרי שעל שמו היה קרוי מנזר במקום, על שם מפקד צבא צלבני שכבש את המקום, או גלגול שמו של היישובים היהודיים כפר חנון או כפר יוחנא מתקופת המשנה והתלמוד^[6]. בכפר יוחנא התיישבה משמרת הכהנים יכין ובכפר חנן פעלו מספר תנאים ואמוראים. על פי זאב וילנאי פירוש השם הוא מנזר חנה, על שם חנה הקדושה, סבתו של ישו.

במרכז היישוב ישנו מבצר ברמת השתמרות בינונית, אשר נבנה במאה השמונה עשרה על ידי שליטי הגליל אז, משפחת זידאן - משפחתו של דאהר אל עומר. סעד אל עומר, אחיו של טאהר אל עומר בנה ביישוב את ארמונו ואת המסגד הצמוד ב 1732. טאהר שלח את בנו עותמן להתנקש באחיו סעד ובתמורה הבטיח לו את שפרעם. הבן עותמן חנק את דודו סעד אך ט'אהר אל עומר הפיץ שמועה שסעד מת מהכשת נחש ועותמן לא קיבל את שפרעם. עלי ועותמן בני ט'אהר לכדו את דיר חנא ומשם שלחו מסר לאביהם שיעמוד בהבטחתו. ט'אהר עלה על דיר חנא עם כל צבאו אבל תוך כדי המצור הסתבר שפחה דמשק עולה על הגליל. התייר קונסטאנטן פרנסואה וולני (Volney) מספר שט'אהר קרא לבניו וביקש מהם הפסקת אש וארוחת ערב משפחתית. בארוחה הוחלט לחבור ולהילחם נגד הפחה ואחר כך לשוב ולהתקוטט וכך הסתיים המרד. במשך תקופת שלטון המשפחה ישבו בארמון כמה מבניו של ט'אהר, אחמד, עותמן ועלי. את הארמון והחומות שהקיפו את הכפר הרס אויב המשפחה אחמד אל ג'אזר מושל עכו. עלי אל עומר ברח ללבנון ומשם לגולן ולבסוף נרצח על ידי חיילי פחה דמשק.

בחצר הארמון מונחים כיום חלקי בית בד מודרני לתצוגה. שרידי חומות הארמון והמסגד עדיין בנויים אבנים צהובות ולבנות כפי שהיה במקור^[7].כנסיית הכפר בנויה אף היא על שרידי הארמון.