גלריית הדיוקנאות הלאומית (וושינגטון)
גלריית הדיוקנאות הלאומית (אנגלית: National Portrait Gallery) היא מוזיאון הממוקם בוושינגטון בירת ארצות הברית. המוזיאון מנוהל על ידי מכון הסמית'סוניאן ומהווה אחד ממוזיאוני המכון. המוזיאון מתמקד בהצגת דיוקנאות של אמריקאים מפורסמים בעלי חשיבות היסטורית או תרבותית.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | דיוקנאות |
| כתובת | Old Patent Office Building  |
| מיקום | וושינגטון די. סי. |
| מדינה | ארצות הברית |
| מבקרים בשנה | 329,683 (נכון ל־2021) |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1962 |
| תאריך פתיחה רשמי | 1962 |
| אדריכל | רוברט מילס |
| קואורדינטות | 38°53′52″N 77°01′23″W / 38.897777777778°N 77.023055555556°W |
| npg | |
(למפת וושינגטון די. סי. רגילה)   גלריית הדיוקנאות הלאומית | |
  | |
מבנה המוזיאון
עריכההמוזיאון ממוקם בבניין הפטנטים הישן של וושינגטון - מבנה בעל חשיבות אדריכלית והיסטורית. המבנה ממוקם דרומית לרובע צ'יינהטאון שבעיר, בשכונת פן, והוא המבנה הפדרלי השלישי שנבנה בעיר. המבנה הוקם בין השנים 1836–1837 והוא עשוי שיש וגרניט. חזית המבנה נבנתה בהשראת הפרתנון שבאתונה.
במהלך מלחמת האזרחים האמריקאית שימש המבנה כבית חולים, ובתום המלחמה עברה אל המבנה הלשכה לענייני אינדיאנים של מחלקת הפנים של ארצות הברית. וולט ויטמן עבד במבנה כמזכיר בין השנים 1865–1867 ופוטר לאחר שהתגלה כתב היד של ספרו "עלי עשב" על שולחנו.
המבנה נועד להריסה בשנת 1958 אולם ביוזמת נשיא ארצות הברית דווייט אייזנהאואר ניצל, והוענק למכון הסמית'סוניאן במטרה שישמש כמוזיאון הלאומי לאמנות אמריקאית. בשנת 1968 נפתחה במבנה גלריית הדיוקנאות הלאומית.
כיום נקרא המבנה בשם "מרכז דונלד ו. ריינולדס לאמנות אמריקאית ולדיוקנאות" (Donald W. Reynolds Center for American Art and Portraiture).
המוזיאון נסגר בשנת 2000 לצורך שיפוץ נרחב שהסתיים ב-1 ביולי 2006. השיפוץ כלל קירוי בגג זכוכית של החצר הפנימית של המבנה בתכנונו של האדריכל נורמן פוסטר.
המוזיאון מציג דיוקנאות רבות של מנהיגים אמריקאים ואישי תרבות, ובהם דיוקנאות נשיאי ארצות הברית.
קישורים חיצוניים
עריכה| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
 | וושינגטון די. סי. | ||
אתר האינטרנט הרשמי של גלריית הדיוקנאות הלאומית (באנגלית)
גלריית הדיוקנאות הלאומית, ברשת החברתית אינסטגרם- גלריית הדיוקנאות הלאומית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
