אירו סארינן

אירו סארינן נולד בקירקונומני שבפינלנד, בנו של אליאל סארינן שהיה אדריכל פיני חשוב אף הוא. סיים לימודי אדריכלות באוניברסיטת ייל ב-1934 וזכה לאזרחות אמריקאית ב-1940. בתקופת מלחמת העולם השנייה שירת במשרד לשירותים אסטרטגיים, הוא היה אחראי לעיצוב בתי ספר צבאיים וחדרי מצב, בניית מודלים ותרשימי זרימה ארגוניים.^[1]

סארינן זכה לפרסום רב לאחר זכייתו ב-1948 בתחרות להרחבת אנדרטת ג'פרסון בעיר סנט לואיס. בפרויקט זה תכנן סארינן קשת פרבולית בגובה 192 מ' שהושלמה רק ב-1960 אך נחשבת עד היום לאחד מהפרויקטים המוצלחים ביותר שלו ולאחד המונומנטים הידועים ביותר בארצות הברית.

סארינן נפטר במישיגן שבארצות הברית בגיל 51, מגידול במוחו. משרדו השלים חלק גדול מהפרויקטים שהתחיל רק שנים לאחר מותו.

• קמפוס מכללת קונקורדיה סניור קולג', פורט ויין שבאינדיאנה
• הרחבת אנדרטת ג'פרסון ובניית קשת השער בסנט לואיס שבמיזורי
• טרמינל 5 של חברת TWA בנמל התעופה ג'ון פ. קנדי בניו יורק
• טרמינל נמל התעופה הבינלאומי דאלס בוושינגטון הבירה
• אודיטוריום קרסג' ב-MIT, מסצ'וסטס
• מעבדות בל הולמדל שבניו ג'רזי
• בניין CBS בניו יורק
• תיאטרון ויוויאן בומון במרכז לינקולן, ניו יורק
• מרכז טכני של ג'נרל מוטורס, וורן, מישיגן
• שגרירויות ארצות הברית בלונדון ובאוסלו
• אולם הקונצרטים קליינהנס בבאפלו שבמדינת ניו יורק (יחד עם אביו אליאל)
• מורס קולג', עזרא סטיילס קולג' ואינגלס רינק באוניברסיטת ייל
• מרכז מחקר תומאס ג'. ווטסון של IBM, יורקטאון הייטס שבמדינת ניו יורק
• בניין IBM ברוצ'סטר שבמינסוטה
• עיצוב כיסא הצבעוני (ה-"Tulip Chair")

מדיה וקבצים בנושא אירו סארינן בוויקישיתוף

• נועם דביר, אירו סארינן, האדריכל שהקדים את זמנו, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2009
• ניקולאי אורוסוף, איזו צורה אמריקה צריכה ללבוש?, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2009
• ״שער האירו״ - פרק על חייו ומותו של ארו סארינן בפודקאסט ״מינהר הזמן״, תאגיד השידור הישראלי "כאן"
• אירו סארינן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• אירו סארינן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• אירו סארינן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• אירו סארינן, באתר Discogs (באנגלית)