אולפנה

המילה אולפנה הייתה בשימוש בקרב פרשני המקרא בשפה הארמית ומובאת למשל בתרגום אונקלוס לפרשת כי תשא, שם הוא מתרגם את הפסוק "וקרא לו אהל מועד" (שמות ל"ג, ז) - "וקרי ליה משכן בית אולפנא", כי באוהל זה התנהלו לימוד התורה והוראתה או בפירוש רש"י לפסוק "וְהִיא יוֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם, בַּמִּשְׁנֶה" (דברי הימים ב ל״ד, כ״ב) - "ותרגומו בית אולפנא פירוש במקום תורה". השם נבחר כדי להבדילו מבית ספר תיכון רגיל, מצד אחד, ומצד שני שלא להשתמש במונח ישיבה המיועד למוסדות לימוד לבנים.במקור אולפנא נכתבה ב-א', אולם על פי כללי האקדמיה ללשון העברית, כיוון ש"שורה של שמות ארמיים בעלי סיומת םָא חדרו לעברית, והם נתפסו בה כשמות ממין נקבה בגלל זהות הצליל לסיומת הנקבה העברית... לפיכך החליטה האקדמיה שמילים אלו ייכתבו בה"א, כדין כל מילה ממין נקבה המסתיימת בתנועת a:".

באולפנה לומדות הבנות מקצועות יהדות עם מקצועות חול, במטרה לסיים את התיכון עם תעודת בגרות ועם הישגים בתחום הרוחני, מידות טובות ואהבת התורה, העם והארץ. האולפנות גובות מההורים שכר לימוד שבין 2,000-17,000 שקלים בשנה, על מנת לתגבר את התלמידות בשיעורים נוספים ובפעילויות חברתיות. ברבות מהאולפנות פועלת פנימייה חלקית או מלאה.

התגבור בלימודי היהדות באולפנה מתבטא בלימוד מוגבר לבגרות (5 יחידות תורה שבעל פה, 5 יחידות תנ"ך), שעות של למידה עצמית בזוגות (המכונות פרקא, חברותא או מוסר, בהתאם לאולפנה), וכן יוזמות העשרה שונות כשיעורי בחירה למתמידות ושעות לימוד עם רב.מנהל האולפנה הוא לרוב רב, המקרין מבחינה חינוכית על הכיוון של האולפנה.

נוסף לפן הלימודי, האולפנות שמות דגש רב על קשר עם הבנות והמחנכות מצופות להעביר שיעורי חינוך רבים וליצור קשרים אישיים עם התלמידות.

אולפנות בתנאי פנימייה נשארות בדרך כלל לשבתות פעם בשבועיים או שלושה, אך גם אולפנות אקסטרניות מקפידות להוציא את הבנות כמה פעמים בשנה לשבתות משותפות.

יוזמה ראשונה להקמת אולפנה הייתה במרחשוון תש"ג (1943), בעין גנים ליד פתח תקווה, במתכונת דומה לזו של הישיבה בכפר הרואה. באולפנה היו שבע תלמידות ששילבו לימודי קודש עם עבודה חקלאית.האולפנה הראשונה במתכונתה הנוכחית היא אולפנת כפר פינס כחלק מרשת בני עקיבא, המכונה "אם האולפנות". היא נוסדה בשנת תש"ך (1960) כדי למלא את הצורך של הורים לתת לבנותיהם חינוך תורני, מעבר לזה הניתן בתיכון המקיף הדתי, שיתאים לבנות הציונות הדתית. בהמשך שנות השישים נוסדו עוד שלוש אולפנות: אולפנת אמנה בכפר סבא שנוסדה בתשכ"ד (1964), אולפנת סגולה בקריית מוצקין שנוסדה בשנת תשכ"ה (1965), ואולפנת צפירה במושב צפריה שנוסדה בתשכ"ה (1965). אולפנות אלו שימשו קבוצה קטנה של בנות שיצאו לחינוך פנימייתי, כאשר רוב הבנות הדתיות נשארו ללמוד בבתי ספר תיכוניים דתיים במקומות מגוריהן.

בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20 החלה התעוררות בחינוך הדתי לכיוון של הקמת אולפנות נוספות. בדרום הארץ, שבו לא היו אולפנות, הוקמו אולפנת ערד בתשל"ח (1978)^[1] ואולפנת אבן שמואל במושב אבן שמואל בשנת תש"מ (1980). במקביל נפתחה אולפנית טבריה גם היא באותה שנה, ללא פנימיה, לאחר פיצול התיכון הדתי בעיר לישיבה תיכונית ואולפנה. בשנת תשל"ח (1978) הוקמה האולפנית בתל אביב שנועדה להיות אולפנה לימודית בעיקרה, ללא פנימייה וללא הפעילויות הרבות בערבים. אולפנה זאת ענתה על הרצון של תלמידות והוריהן למסגרת לימודית תורנית ללא פנימייה. בהמשך, הוקמו אולפנות של רשת צביה ברחבי הארץ, גם הן ללא פנימייה.

עם הקמת ההתנחלויות ברחבי יהודה ושומרון, הוקמו בהן מספר אולפנות, בהן האולפנה בקריית ארבע, אולפנת השומרון באלקנה, אולפנת עפרה ואולפנת להב"ה בקדומים בשנת תשמ"ב. אולפנה נוספת, נווה חנה בגוש עציון, הוקמה בשנת תשמ"ד (1984).

בשנות ה-90 של המאה ה-20 הפך המושג אולפנה למותג ורבים מבתי הספר התיכוניים לבנות במגזר הציוני דתי שינו את שמם לאולפנה או הקימו נתיב אולפני. הדבר חייב במקרים מסוימים הוספות שיעורי לימודי קודש על מנת לעמוד במינימום הנדרש על מנת להקרא אולפנה. כמו כן, הוקמו אולפנות נוספות ברחבי הארץ. גם בפריפריה התרבו האולפנות, בסוף שנות התשעים ובתחילת שנות האלפיים. כך למשל, באזור הצפון הייתה רק אולפנה אזורית אחת - אולפנית טבריה, ובשנים האחרונות היא מתחרה עם אולפנות נוספות שקמו באזורה - אולפנת רגבים, אולפנת מירון ואולפנת הגולן.

הוקמו מספר אולפנות לבנות המתקשות בלימודים, בהן האולפנה בדולב והאולפנה בנוב. בנוסף, בשנת התשס"ט הוקמה אולפנת טליה בירושלים, המיועדת לבנות מחוננות ומצטיינות.

ביולי 2022 זכתה רויטל וולך תלמידת אולפנת הרב בהר"ן בגדרה, שמתגוררת בישוב מורשת (יישוב קהילתי), במדליית הזהב באולימפיאדת הפיזיקה הבין-לאומית. וולך התמודדה מול 370 משתתפים מ־74 מדינות. כמו כן זכתה גם בתואר "המנצחת המוחלטת" (Absolute Female Winner), כלומר "התלמידה המצטיינת בעולם בפיזיקה"^[2].

• הפרדה בין בנים לבנות בחינוך

• החינוך הדתי בגבורותיו, המרכז לחינוך דתי בישראל, עמודים 395–397.

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: אלפנה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אולפנה

• על סיפורה של האולפנה הראשונה בעין גנים(הקישור אינו פעיל) באתר של "הסתדרות המורים בישראל"
• חיפוש אולפנות באתר האולפנות - חיפוש אולפנה לפי מיקום ומידע מפורט על האולפנות לבנות בישראל
• יוסי טישלר, תמר אלמוג, ‏בתי ספר על יסודיים לבנות במגזר הדתי לאומי, בארכיון האינטרנט של אתר "אנשים ישראל"