אביה (מלך יהודה)

כאשר מת רחבעם מלך יהודה ב-911 לפנה"ס, אביה בנו תפס את מקומו, למרות שלא היה בכור הבנים. הוא נבחר בשל היותו בכור בניה של מעכה, שהייתה האשה האהובה על רחבעם:

וַיֶּאֱהַב רְחַבְעָם אֶת-מַעֲכָה בַת-אַבְשָלוֹם מִכָּל-נָשָיו וּפִילַגְשָיו כִּי נָשִים שְמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה נָשָׂא וּפִילַגְשִים ששִּים וַיּוֹלֶד עֶשְׂרִים וּשְמוֹנָה בָּנִים וְשִשִּים בָּנוֹת. וַיַּעֲמֵד לָרֹאש רְחַבְעָם אֶת-אֲבִיָּה בֶן-מַעֲכָה לְנָגִיד בְּאֶחָיו כִּי לְהַמְלִיכוֹ

— דברי הימים ב', י"א, כ"א–כ"ב

אביה הפיח רוח תנופה חדשה במלחמת האחים הממושכת בין יהודה לממלכת ישראל, ויזם את חידוש המלחמה נגד ירבעם בן נבט:”...וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵּין אֲבִיָּה וּבֵין יָרָבְעָם. וַיֶּאְסֹר אֲבִיָּה אֶת-הַמִּלְחָמָה בְּחַיִל גִּבּוֹרֵי מִלְחָמָה אַרְבַּע-מֵאוֹת אֶלֶף אִיש בָּחוּר. וְיָרָבְעָם עָרַךְ עִמּוֹ מִלְחָמָה בִּשְמוֹנֶה מֵאוֹת אֶלֶף אִיש בָּחוּר גִּבּוֹר חָיִל”.^[2] במלחמה זו הצליח אביה לכבוש לא רק את שארית שטחו של בנימין, שהשתייך מבחינה מדינית ליהודה, אלא גם חלק ניכר מדרום אפרים: בית אל (ביתילו), יְשָנָה (בורג' אל איסאנה), עפרון (טייבה) והגיע עד הר צמרים אשר בהר אפרים. (החוקר יהודה אליצור מזהה את הר צמרים כראס א-טחונה שמצפון לאל-בירה).^[3]

אביה מלך שלוש שנים ומת ב-908 לפנה"ס. בנו אסא מלך תחתיו^[4].

אביה בן רחבעם מוזכר בספר מלכים א (פרק ט"ו, פסוקים א'-ח') ובספר דברי הימים ב (פרק י"ג). בעוד שספר מלכים סוקר בקצרה בלבד את תקופת מלכותו, בדברי הימים מוזכרת הלחימה נגד ירבעם בן נבט, והניצחון בה.^[5]

על פי ספר מלכים וחז"ל, אביה היה דמות שלילית, השטופה בעבודה זרה (בניגוד לבנו, אסא). לאחריותו נזקף רצח הנביא אחיה השילוני.^[6] כמו כן נמתחה ביקורת על אביה על כי חירף ברבים את ירבעם בן נבט בעת שנלחם עמו.^[7] מותו של אביה לאחר תקופת מלוכה קצרה נחשב כעונש על חטאיו.

• מלחמת אביה וירבעם

מדיה וקבצים בנושא אביה בוויקישיתוף

• אליקים כרמולי, אֲבִיָּם, בתוך: תולדות גדולי ישראל, מיץ: אפרים הדאמר, תקפ"ח. עמ' כ, באתר היברובוקס
• "אֲבִיָּה", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק א, עמוד 37, באתר היברובוקס