ח'ווארזם

ח'ווארזם (בפרסית: خوارَزم) הוא האזור הפורה של דלתת נהר האמו דריה במקום שבו הוא נשפך בעבר לימת ארל (הימה יובשה במאה ה-20 עקב פעילות אנושית). האזור מהווה מעין נווה מדבר רחב ממדים באמצע הרמה המדברית במערב מרכז אסיה. זה היה אזור עתיר מסחר וחקלאות מבוססת השקיה מסיבית.^[1] כיום ח'ווארזם שייכת בחלקה לאוזבקיסטן ובחלקה לטורקמניסטן.

בעבר, אזור ח'ווארזם היה מרכז הציוויליזציה הח'ווארזמית האיראנית ושורה של ממלכות כגון השושלת האפריגית והשושלת האנושטגינית , שבירותיהן היו (בין היתר) כָּאת' ,^[2] גרגאן (כיום קוניה-אורגנץ') ומהמאה ה-16 ואילך, חיווה. האזור היה בסיסה של אימפריה מקומית הנושאת את אותו שם, האימפריה הח'ווארזמית (שנודעה גם בשמה ח'ווארזם שאה) שלטה בין השנים 1077–1231 על חלקים נרחבים של מרכז אסיה וכל איראן. האימפריה נפלה עם פלישת השבטים המונגולים מהמזרח במהלך המאה ה-13.^[3]

שמות

ח'ווארזם נודעה גם בשמות הבאים: Chorasmia, Khaurism, Khwarezm, Khwarezmia, Khwarizm, Khwarazm, Khorezm, Khoresm, Khorasam, Kharazm, Harezm, Horezm, Chorezm. בשפות שונות: פרסית עתיקה, פרסית, ערבית, סינית, הודית, אוזבקית, כולל יוונית. (שבה כונתה ח'וראסמיה, ע"י הרודוטוס).^[4]

גיאוגרפיה

אזור ח'ווארזם נמצא במערב מרכז אסיה. הוא מתוחם בצפון על ידי שרידי ימת ארל במזרח על ידי מדבר קיזילקום, בדרום על ידי מדבר קאראקום, ובמערב על ידי רמת אוסטיורט. שטחה של של ח'ווארזם העתיקה מחולק באופן טבעי ל-2 אזורים. בחלקו הצפוני, הגובל בנהר אמו דריה קיימים אינספור עמקים ביצתיים, מישורים עצומים המורכבים משטחי מרעה רחבים הנוטים לכיוון צפון וצפון-מזרח. בחלקו הדרומי, אדמות פוריות שנוצרו בחלקם של העמקים של נהרות מורגאב וטאג'אן.

היסטוריה

התושבים הראשונים

שטחה של מרכז אסיה מורכב משני אזורים רחבים: האחד אוכלס על ידי שבטי ערבה שפרנסתם סבבה בעיקר סביב גידול בהמות, והשני היה מיושב על ידי קהילות בעלות תרבות חקלאית מתקדמת ומושרשת מהסוג המזרחי הקדום. התרבויות של שני האזורים הללו התפתחו באופן לא שוויוני, אם כי המסורת התרבותית והכלכלית של יישובי הדרום המתקדמים חלחלה בהדרגה לאוכלוסיית הערבות. השניים היו תמיד, כפי שעולה מהעדויות הארכיאולוגיות, בקשר הדוק והעבירו זה לזה את הישגיהם התרבותיים והכלכליים. אופיים הייחודי של השטחים של אזורי ח'ווארזם העתיקה, קבעו את אורח החיים של האוכלוסייה העתיקה וגם השפיעו על היווצרות, התפתחות ותערובות של התרבויות העתיקות שצמחו בארץ זו.^[5]

חלקה הצפוני של ח'ווארזם (דלתת אקצ'דריה) היה מיושב על ידי אנשים שהתפרנסו מציד ומדייג ( תרבות קלטמינר (אנ') מ- 3500-5500 לפנה"ס - תרבות ארכאולוגית ניאוליתית של תושבים דייגים שחיו באזורים המדבריים למחצה של מדבריות קאראקום וקיזיל-קום ובדלתא של נהרות אמו דריה, בשטחי קזחסטן העתיקה, טורקמניסטן ואוזבקיסטן).^[6] באלף השני לפנה"ס התפתחו שבטים שיישמו שיטות פשוטות של גידול בעלי חיים וחקלאות. ( תרבות טזבגיאפ (אנ') ותרבות סויארגנובו (אנ') ). ^[7]במחצית השנייה של האלף ה-2 לפנה"ס ובתחילת האלף ה-1 לפנה"ס (מאות IX-VIII) השתכללה חקלאות השלחין והתפתחה שיטת גידול בקר למרעה (תרבות אמיראבאד Amirabad -תרבות ארכיאולוגית מתקופת הברונזה המאוחרת במאות התשיעית והשמינית לפנה"ס בשטח ח'ווארזם העתיקה.^[8] תרבות זו תוארה על ידי הארכיאולוג הסובייטי סרגיי טולסטוב (אנ') על בסיס חפירות שנעשו בין השנים 1937-1940 של יישובים באזור תעלת אמיראבאד, Kara-Kalpak ) ^[9]. על בסיס תערובת של השבטים של התרבויות של טזבגיאפ, סויארגנובו ואמיראבד נוצרו שבטים שהיו אבותיהם הישירים של התושבים הקדומים של ח'ווארזם . להתפתחות גידול בעלי חיים נוודים, במיוחד גידול כבשים, הייתה השפעה חזקה על החיים החברתיים של תושבי ח'ווארזם ויצרה את מעמד הפרשים.^[10]

בעמקים ובנאות המדבר הממוקמים בחלק הדרומי של ח'ווארזם (טאג'אן, הרירוד, מורגוב וג'יוקסור), והתפתחה תרבות החקלאית מבוססת השקיה כבר באלף השלישי - רביעי עד האלף הראשון לפנה"ס. בתקופות אלו התאחדו תושבי אזור זה לאגודה שבטית והשתמשו בחקלאות במחרשות ובמתקני השקיה שונים. תחילה הם בנו בתים של חדר אחד מגגות סכך, אחר כך בתים של כמה חדרים מגגות ולבנים גולמיות לאורך הרחובות, הם בנו יישובים מוקפים חומה וכפרים מבוצרים ( תרבות Namozgohtepa ).^[11] בסוף האלף ה-2 לפנה"ס - תחילת האלף ה-1 לפנה"ס, שטחי התרבות החקלאות המושקת העתיקה התרחבו מזרחה ודרום-מזרחה והתפשטו לרמות העליונות של עמק הרירוד. מוזכר באווסטה כי ארץ ח'ווארזם נמצאת בעמק הלמנד ממזרח לאריה. ^[12]

רשימת תרבויות באזור ח'ווארזם בין 3000–500 לפנה"ס
תרבות	תקופה לפנה"ס	מאפיינים	מיקום
קלטמינר	3000	תרבות ארכיאולוגית ניאוליתית של דייגים מיושבים	האזורים המדבריים למחצה של מדבריות קאראקום וקיזיל קום והדלתא של נהרות אמו דריה וזרבשן בשטחי קזחסטן העתיקה, טורקמניסטן ואוזבקיסטן.
סויארגנובו	2000	תרבות ארכיאולוגית מתקופת הברונזה המאוחרת, גידול בע"ח וחקלאות	אזור ימת אראל, ליד נהר אקצ'ה דריה (הדלתא של אמו דריה), אזור ח'ווארזם ההיסטורי.
טזבגיאפ	1500	מתקופת הברונזה המאוחרת, גידול בע"ח וחקלאות	אזור עמק זרבשן התחתון, וכן לאורך אמו דריה התחתון לכיוון החוף הדרומי של יימת אראל
אמיראבאד	1000	תרבות תקופת הברזל הקדומה של ח'ווארזם העתיקה. נמצאו ישובים, בתים עם מחסנים ומערכות השקיה	בערוצים התחתיים של אקצ'ה דריה, הדלתא העתיקה של אמו דריה
סאקה	500	קבוצה של עמים נוודים ממזרח איראן. בני סאקה היו קרובים מאוד לסקיתים ^[13] ^[14]	התגוררו היסטורית בערבות אירואסיה הצפונית והמזרחית ובאגן טארים. השלטון היה בידי השושלת האפריגית המקומית.

על פי נתונים ארכיאולוגיים, נצפה כי במהלך תקופה זו, חלק אחד משבטי הרועי הנוודים שחיו למרגלות האמו-דריה היגרו דרומה והתיישבו באזורי צפון הודו.

באתר חומוז-טפה (Humbuz-tepa) במחוז האזראספ שבח'ווארזם נמצאו שרידי מקדש של מתפללי האש בעלי הדת הזורואסטרית . המקדש שנמצא באזור זה היה קיים מסוף המאה ה-5 ועד תחילת המאה ה-4 לפני הספירה. מאמינים שהאזראספ היא מולדתו של זרתוסטרה והספר הקדוש "אווסטה" . החוקר ס.פ. טולסטוב קובע כי האש הקדושה של הזורואסטריזם הוצתה בהזראספ. ^[15]^[14]

היסטוריה מיתולוגית

המלומד המוסלמי בן המאה ה-11 אל-בירוני, מילידי ח'ווארזם, מתארך את ראשית ההתיישבות באזור לשנת 1,292 לפנה"ס. הוא מסביר שהארץ שהייתה שייכת למלך המיתולוגי אפרסיאב, שלפי האפוס האיראני החשוב שאהנאמה (בתרגום: ספר המלכים), היה האויב הראשי של איראן, לדבריו, היא יושבה לראשונה 980 שנה לפני אלכסנדר מוקדון (כלומר בערך 1292 לפנה"ס) כאשר גיבור האפוס האיראני סיאווש הגיע לח'ווארזם והיה ראשון המתיישבים שם.^[16]

התקופה האחמנית (המאה החמישית - המאה השלישית לפנה"ס)

הממלכה האחמנית השתלטה על ח'ווארזם בימי דאריוס הראשון (שלט 550–486 לפנה"ס).^[17] בשנת 522 לפנה"ס היא הפכה לנציבות באימפריה האחמנית ונשלטה ע"י נציבות פרתיה. המשורר האירני פירדוסי מזכיר ערים מח'ווארזם ביצירתו שאהנאמה. חיילים מח'ווארזם השתתפו בפלישה השנייה של כורש ליוון ב 480 לפנה"ס. מגלויים ארכיאולוגיים מסיקים שהאחמנים עזבו כבר במאה ה-4 לפנה"ס ובימי דאריוס השלישי היא הייתה כבר ממלכה עצמאית .^[14]

התקופה ההלניסטית (המאה השלישית לפנה"ס -המאה השלישית לספירה )

בשנת 328 לפנה"ס, אלכסנדר מוקדון היה במסע הכיבושים כנגד האימפריה הפרסית. ארכיאולוגים רוסים מהמאה ה -20 חשפו שבתקופה זו ח'ווארזם הייתה ממלכה יציבה וריכוזית, ארץ חקלאית ממזרח לימת ארל, מוקפת בנוודים של מרכז אסיה, ומוגנת על ידי צבא הפרשים. זו הייתה הממלכה החזקה ביותר צפונית-מערבית לאמו דריה (נהר אוקסוס של העת העתיקה). על פי ההיסטוריון היווני, אריאנוס, פארסמן, שליט ח'ווארזם, נסע לסמרקנד היכן שאלכסנדר שהה, וחתם אתו על הסכם הסכם ידידות. שליחו של המלך הציע להוביל את צבאותיו של אלכסנדר נגד אויביו, מערבה מעל הים הכספי לכיוון הים השחור (למשל לממלכת איבריה הקווקזית ולקולכיס). ^[14]^[18]

ח'ווארזם הייתה עצמאית במידה רבה במהלך האימפריה הסלאוקית , הממלכה היוונית של באקטריה והאימפריה הפרתית. מבצרים רבים נבנו, ונווה המדבר ח'ווארזם זכה לכינוי "נווה המדבר של חמישים המבצרים". ^[14] ח'ווארזם נותרה מוגנת יחסית מהאינטרסים של האימפריה הסלאוקית או הממלכה היוונית הבאקטרית, אך אלמנטים שונים של האמנות ההלניסטית מופיעים בחורבות הערים של ח'ווארזם , במיוחד באקאצ'חאן-קאלה. השפעת האמנות היוונית-בודהיסטית של גנדרה, המשקפת את עלייתה של אימפריית קושאן, מופיעה בטופראק-קאלה.^[17] השליטים הראשונים של ח'ווארזם חיקו לראשונה את המטבעות של השליט היווני הבאקטריאני אוקרטידס הראשון.^[14] תוארו גם השפעות אמנותיות של האימפריה הפרתית.^[19] החל מהמאה ה-1 לפנה"ס פיתחה ח'ווארזם מטבעות מקוריים בהשראת טיפוסים יווניים-באקטריאניים, פרתיים והודו-סקיתיים. ארטב (ארטבנוס), שליט ח'ווארזם מהמאה ה-1-2 לספירה, שמטבעותיו התגלו בעיר הבירה טופראק-קאלה, חיקה את סוג המטבעות של המנהיג K האימפריה הקושאנית, הראיוס, ונמצאו יחד עם מטבעות של שליטי האימפריה הקושאנית: וימה קדפישס, וקנישקה. [36] החל מהמאה ה-2 לספירה הפכה ח'ווארזם לחלק מהמרחב התרבותי העצום המקביל לעלייתה של אימפריית קושאן במזרח. ^[17]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ח'ווארזם בוויקישיתוף

ח'ווארזם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ Barbara A. West, Encyclopedia of the Peoples of Asia and Oceania, Infobase Publishing, 2010-05-19, עמ' 402, ISBN 978-1-4381-1913-7. (באנגלית)
^ Habib Borjian, Encyclopaedia Iranica Foundation KĀṮ, iranicaonline.org, ‏May 31, 2013 (באנגלית אמריקאית)
^ Carl Brockelmann, Carl Brocklemann and Moshe Perlmann, trans. Joel Carmichael and Moshe Perlmann (ע), History of the Islamic Peoples, ניו יורק: G.P. Putnam’s sons,, 1947, עמ' 547
^ Encyclopaedia Iranica Foundation, CHORASMIA, iranicaonline.org, ‏2011-10 (באנגלית אמריקאית)
^ History of civilizations of Central Asia. 1: The dawn of civilization: earliest times to 700 B. C. / ed.: A. H. Dani, 2. impr, Paris: UNESCO Publ, 1996, עמ' 431-433, ISBN 978-92-3-102719-2
^ Archeology of Central Asia, web.archive.org, ‏2008-10-05
^ Matyakubov Khamdam Khamidjanovich, Ruzmetov Sherzod Kaxramanovich, Abdullayev Akbar Ahmedovich, THE SOCIAL-ECONOMICAL AND CULTURAL LIFE OF THE POPULATION IN THE LOWER AMUDARYO, EPRA International Journal of Socio-Economic and Environmental Outlook (SEEO) 9, 2022-02-11, עמ' 20–24
^ History of civilizations of Central Asia. 1: The dawn of civilization: earliest times to 700 B. C. / ed.: A. H. Dani, 2. impr, Paris: UNESCO Publ, 1996, עמ' 433, ISBN 978-92-3-102719-2
^ Amirabad Culture, TheFreeDictionary.com (באנגלית)
^ History of the Ancient Ethnic Processes of the Khorezm Oasis - ProQuest, www.proquest.com (באנגלית)
^ - MedCrave online, medcraveonline.com, ‏/01/ (ב־)
^ Henry Field, Kathleen Price, Early History of Agriculture in Middle Asia, Southwestern Journal of Anthropology 6/1, Spring, 1950, עמ' 21-31‏, JSTOR 3628687
^ Martina Unterländer, Friso Palstra, Iosif Lazaridis, Aleksandr Pilipenko, Zuzana Hofmanová, Melanie Groß, Christian Sell, Jens Blöcher, Karola Kirsanow, Nadin Rohland, Benjamin Rieger, Elke Kaiser, Wolfram Schier, Dimitri Pozdniakov, Aleksandr Khokhlov, Myriam Georges, Sandra Wilde, Adam Powell, Evelyne Heyer, Mathias Currat, David Reich, Zainolla Samashev, Hermann Parzinger, Vyacheslav I. Molodin, Joachim Burger, Ancestry and demography and descendants of Iron Age nomads of the Eurasian Steppe, Nature Communications 8, 2017-03-03, עמ' 14615 doi: 10.1038/ncomms14615
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ Yuri Aleksandrovich Rapoport, CHORASMIA i. Archeology and pre-Islamic history (עמ' 511-516), iranicaonline.org, ‏October 18, 2011 (באנגלית אמריקאית)
^ חפירות של המקדשים הפתוחים העתיקים ביותר של הזורואסטריזם מתנהלות בח'ווארזם (В Хорезме ведутся раскопки самого древнего из открытых храмов зороастризма), באתר UzReport.news (ב־)
^ C. E. Bosworth, ĀL-E AFRĪḠ (עמ' 743-745), iranicaonline.org, ‏July 29, 2011 (באנגלית אמריקאית)
^ ¹ ² ³ Michele Minardi, The Ancient Chorasmian Unbaked-clay Modelled Sculptures: Hellenistic Cultural 'Impacts' on an Eastern Iranian Polity, Religion, Society, Trade and Kingship. Art and Archaeology in South Asia along the Silk Road 5500 BCE-5th Century CE (South Asian Archaeology and Art 2016, Volume 1), 2020-01-01
^ R. B. Steele, Curtius and Arrian: Part I, The American Journal of Philology 40, 1919, עמ' 37–63 doi: 10.2307/289312
^ Fiona J. Kidd, Complex Connections : Figurative Art from Akchakhan-Kala and the Problematic Question of Relations between Khorezm and Parthia, Topoi. Orient-Occident 17, 2011, עמ' 229–276 doi: 10.3406/topoi.2011.2406

ערך זה הוא קצרמר בנושא אוזבקיסטן ובנושא גאוגרפיה של אסיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] Barbara A. West, Encyclopedia of the Peoples of Asia and Oceania, Infobase Publishing, 2010-05-19, עמ' 402, ISBN 978-1-4381-1913-7. (באנגלית)

[2] Habib Borjian, Encyclopaedia Iranica Foundation KĀṮ, iranicaonline.org, ‏May 31, 2013 (באנגלית אמריקאית)

[3] Carl Brockelmann, Carl Brocklemann and Moshe Perlmann, trans. Joel Carmichael and Moshe Perlmann (ע), History of the Islamic Peoples, ניו יורק: G.P. Putnam’s sons,, 1947, עמ' 547

[4] Encyclopaedia Iranica Foundation, CHORASMIA, iranicaonline.org, ‏2011-10 (באנגלית אמריקאית)

[5] History of civilizations of Central Asia. 1: The dawn of civilization: earliest times to 700 B. C. / ed.: A. H. Dani, 2. impr, Paris: UNESCO Publ, 1996, עמ' 431-433, ISBN 978-92-3-102719-2

[6] Archeology of Central Asia, web.archive.org, ‏2008-10-05

[7] Matyakubov Khamdam Khamidjanovich, Ruzmetov Sherzod Kaxramanovich, Abdullayev Akbar Ahmedovich, THE SOCIAL-ECONOMICAL AND CULTURAL LIFE OF THE POPULATION IN THE LOWER AMUDARYO, EPRA International Journal of Socio-Economic and Environmental Outlook (SEEO) 9, 2022-02-11, עמ' 20–24

[8] History of civilizations of Central Asia. 1: The dawn of civilization: earliest times to 700 B. C. / ed.: A. H. Dani, 2. impr, Paris: UNESCO Publ, 1996, עמ' 433, ISBN 978-92-3-102719-2

[9] Amirabad Culture, TheFreeDictionary.com (באנגלית)

[10] History of the Ancient Ethnic Processes of the Khorezm Oasis - ProQuest, www.proquest.com (באנגלית)

[11] - MedCrave online, medcraveonline.com, ‏/01/ (ב־)

[12] Henry Field, Kathleen Price, Early History of Agriculture in Middle Asia, Southwestern Journal of Anthropology 6/1, Spring, 1950, עמ' 21-31‏, JSTOR 3628687

[13] Martina Unterländer, Friso Palstra, Iosif Lazaridis, Aleksandr Pilipenko, Zuzana Hofmanová, Melanie Groß, Christian Sell, Jens Blöcher, Karola Kirsanow, Nadin Rohland, Benjamin Rieger, Elke Kaiser, Wolfram Schier, Dimitri Pozdniakov, Aleksandr Khokhlov, Myriam Georges, Sandra Wilde, Adam Powell, Evelyne Heyer, Mathias Currat, David Reich, Zainolla Samashev, Hermann Parzinger, Vyacheslav I. Molodin, Joachim Burger, Ancestry and demography and descendants of Iron Age nomads of the Eurasian Steppe, Nature Communications 8, 2017-03-03, עמ' 14615 doi: 10.1038/ncomms14615

[:0-14] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ Yuri Aleksandrovich Rapoport, CHORASMIA i. Archeology and pre-Islamic history (עמ' 511-516), iranicaonline.org, ‏October 18, 2011 (באנגלית אמריקאית)

[15] חפירות של המקדשים הפתוחים העתיקים ביותר של הזורואסטריזם מתנהלות בח'ווארזם (В Хорезме ведутся раскопки самого древнего из открытых храмов зороастризма), באתר UzReport.news (ב־)

[16] C. E. Bosworth, ĀL-E AFRĪḠ (עמ' 743-745), iranicaonline.org, ‏July 29, 2011 (באנגלית אמריקאית)

[:1-17] ¹ ² ³ Michele Minardi, The Ancient Chorasmian Unbaked-clay Modelled Sculptures: Hellenistic Cultural 'Impacts' on an Eastern Iranian Polity, Religion, Society, Trade and Kingship. Art and Archaeology in South Asia along the Silk Road 5500 BCE-5th Century CE (South Asian Archaeology and Art 2016, Volume 1), 2020-01-01

[18] R. B. Steele, Curtius and Arrian: Part I, The American Journal of Philology 40, 1919, עמ' 37–63 doi: 10.2307/289312

[19] Fiona J. Kidd, Complex Connections : Figurative Art from Akchakhan-Kala and the Problematic Question of Relations between Khorezm and Parthia, Topoi. Orient-Occident 17, 2011, עמ' 229–276 doi: 10.3406/topoi.2011.2406

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.