פורטל:גאולוגיה

במהלך סקר גאולוגי סמוך לאגם קוואן בדרום-מערב אוסטרליה התגלה מינרל יוצא דופן.

מתוך עשרות מינרלים חדשים המתגלים בכל שנה כבר התגלו בעבר מינרלים לא ידועים באזורי הספר של מערב אוסטרליה.
הפעם התגלה המינרל על סלע געשי בתוך מצע קוורצי.

המינרל החדש מכיל סטרונציום, סידן, כרום, גופרית, פחמן, חמצן ומימן – שילוב יוצא דופן של יסודות.
מינרל כזה, שאינו קשור לקבוצות מינרלים ידועות – נדיר במיוחד.

נמצאו גבישים זעירים ושקופים בוורוד כהה, בסגול ובירוק במבנה פסאודו קובייתי.
גודלם של הגבישים כחצי מילימטר.
קשיות בסולם מוס: 1.5 עד 2, כלומר: רך ופריך בדומה לגבס.
למינרל ברק זגוגי וצבע שרטוט ורוד.
עדיין לא ברור אם יכולים להיות לו שימושים מסחריים.

המינרל החדש נקרא פוטניסיט (Putnisite), על שמם של אנדרו וכריסטין פוטניס – מינרלוגים מקומיים המכהנים כמרצים למינרלוגיה בגרמניה. שם זה טרם אושר על ידי האגודה הבינלאומית למינרלוגיה.

להרחבה:

• פרטים על המינרל החדש
• כתבה במגזין Popular Science
• דף המינרל באתר Mindat
• עוד על המינרל באתר Mineralogical Magazine
• כתבה ב"טיים" של הודו

• היערכות לרעידת אדמה
• אתרים בעלי חשיבות גאולוגית

• הרי געש בעולם – עדכון שבועי
• הרי געש בעולם – מעקב מצולם
• רעידות אדמה בעולם (USGS)
• GDACS – מערכת תיאום עולמית לאסונות טבע
• ‏המכון הגיאופיסי לישראל – רעידות אדמה בישראל

להלן אוסף אירועים היסטוריים הנוגעים לתהליכים גאולוגיים ולאנשים העוסקים בהם:

גאוספירה היא אחת ממערכות כדור הארץ, המורכבת מכלל החומר הסלעי הבונה אותו על צורותיו השונות: מינרלים, סלעים, קרקעות, משקעים וסלע מותך. הגאוספירה היא מערכת דינמית סגורה, בתוכה מתקיים מחזור הסלעים המורכב מתהליכים שונים המפרקים את הסלעים ויוצרים אותם מחדש. עם זאת, מערכת זו אינה סגורה במונחים של אנרגיה, מאחר שזו מגיעה בהתמדה מקרינת השמש.

הגאוספירה מורכבת משלושה חלקים עיקריים:

• גלעין כדור הארץ המורכב מגלעין פנימי ומגלעין חיצוני
• מעטפת כדור הארץ המורכבת ממעטפת עליונה ומעטפת תחתונה, וביניהן אזור מעבר
• קרום כדור הארץ הנחלק לקרום יבשתי וקרום אוקייני

הקרום וחלקה העליון של המעטפת העליונה מרכיבים את הליתוספירה, ושאר המעטפת העליונה מרכיבה את האסתנוספירה.

המעבר בין שכבה לשכבה מוגדר כתחום אי רציפות – גבול המתאפיין בשינוי מהירותם, זוויתם או עוצמתם של גלים סייסמיים.

‏‏

המטרהורן מהווה חלק ברכס הרי האלפים, והוא אחד מן ההרים המוכרים ביותר ברכס זה. ההר אינו בנוי בצורה מוארכת שמשתרעת על שטח רב, אלא בנוי כפירמידה תלולה, בעלת צלעות חדות, לגובה. להר ארבע צלעות, כשכל צד נמצא לצד אחת מארבע רוחות השמיים; צפון, דרום, מזרח, ומערב. המטרהורן היה ההר האחרון מבין הרי האלפים העיקריים שמטפסים הצליחו לכבוש את פסגתו. זאת, לא רק בשל הקושי הטכני שבטיפוס עליו, אלא גם בגלל פחד כתוצאה מתאונות שאירעו למטפסים קודמים, שמתו בשל מפולות שלגים או בשל הצלעות התלולות של ההר.

‏

פארק הסלעים בגליל העליון הוא חלק משמורת הטבע הר סנה.
הפארק נמצא בתוך חורש טבעי והוא בנוי משכבות סלעי גיר גדולים. המעניין בפארק הוא תופעת הקרסט שיצרה פסלים טבעיים בצורות שונות: עמודים, פטריות ומערות.
אזור הפארק שימש במשך שנים רבות מיזבלה מקומית והוא התגלה במקרה, נוקה ופותח על ידי החברה הממשלתית לתיירות.
הפארק נחלק לשלושה שבילי טיול:

1. שביל הממותות – השביל המרשים ביותר בפארק ובו סלעים גדולים ומרשימים, חלקם ענקיים, המזכירים ראשים של ממותות.
2. שביל היערון – נקרא על שמו של מכרסם קטן ממשפחת העכבריים הניזון מבלוטי האלון המצוי בשפע באזור. גם בקטע זה סלעים בעלי צורות מיוחדות.
3. שביל הקטלב – עובר בחורש ים-תיכוני בו נמצאים 3 עצי קטלב ועצי אלון רבים.

• עקיבא פלכסר, גיאולוגיה, יסודות ותהליכים, הוצאת אקדמון
• יעקב בן-תור, לוחות הגדרה למינרלים יוצרי סלעים, הוצאת מאגנס
• מ' סברדמיש וא' משיח, אבני חן, הוצאת מדע אבנים יקרות
• יוסי מרט, ‏זמן עמוק וגאולוגיה דינמית, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור
• עקיבא פלכסר, ‏שיחות על הגאולוגיה של ישראל, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור
• עמנואל מזור, גאולוגיה בפטיש ישראלי, האוניברסיטה הפתוחה
• ג"ה הרבאו ועמנואל מזור, סולם הזמן הגאולוגי, האוניברסיטה הפתוחה
• נחמה שפרן ועמנואל מזור (עורכים), נדבכים בגאולוגיה של ישראל, האוניברסיטה הפתוחה

מבוא למדע כדור-הארץ • צפונות כדור-הארץ • נדבכים בגאולוגיה של ארץ-ישראל • גאולוגיה של הכרמל • אוקיינוגרפיה • יישומי הגאולוגיה והוראתה בישראל • מיקרוסקופיה של מינרלים וסלעים • מיקרוסקופיה של סלעים מותמרים • נושאים נוספים במדעי הטבע והחיים

• שלמה שובאל, צפונות כדור הארץ, האוניברסיטה הפתוחה (דורש הרשמה לאתר) ובגוגל ספרים
• צ'ארלס לייל, עקרונות הגאולוגיה, 1830, כרכים 1-3 (אנגלית)
• צ'ארלס דרווין, מוצא המינים באמצעות ברירה טבעית, מהדורה ראשונה, 1859 (אנגלית)
• צ'ארלס דרווין, איים געשיים, 1844 (אנגלית)
• צ'ארלס דרווין, תצפיות גאולוגיות על אמריקה הדרומית, 1846 (אנגלית)
• אלמוני, שרידים מן ההיסטוריה הטבעית של הבריאה, 1884 (אנגלית)
• ג'יימס האטון, תקציר תאוריה של הארץ, 1785 (אנגלית)
• ג'יימס האטון, תאוריה של הארץ: חלק 1 וחלק 2, בפרויקט גוטנברג
• אלפרד הרקר, ההיסטוריה הטבעית של סלעי יסוד, 1909 (אנגלית)
• ויליאם ב' סקוט, מבוא לגאולוגיה, מהדורה שנייה, 1921 (אנגלית)

• ערוץ ההיסטוריה – כיצד נוצר כדור הארץ
• ערוץ 8 – הכוחות האדירים של כדור הארץ • מסע מופלא אל לב האדמה
• ערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק – חקר כדור הארץ • זעזועים בכדור הארץ • איתני טבע קטלניים • אדמה זועמת

הרצאות וידאו שהועלו ל-YouTube מטעם האוניברסיטה העברית:

• פרופ' אמוץ עגנון, רעידות אדמה: היכן, מדוע, מתי?
• ד"ר ארי מטמון, קצבי הבליה של כדור הארץ
• ד"ר נח ברוש, התנגשויות קוסמיות
• פרופ' יוסף הלר, דרווין – חקר הטבע בימיו
• פרופ' מרדכי שטיין, ים המלח: רשם ארוך ימים של האקלים בלבנט ובמדבר הסהרה
• פרופ' עודד נבון, יהלומים – חלון אל מעבה כדור הארץ
• הרצאות נוספות

סיור גאולוגי בכרמל

ביום שישי, ה־5 בנובמבר 2010, נערך סיור גאולוגי בכרמל במסגרת מיזם אלף מילים.

הסיור התחיל בכרם מהר"ל. תחנות נוספות: הר הגעש של כרם מהר"ל, נחל מערות, צנירי נחל אורן, מחצבות קדומים ומחצבת נשר.

במלחמת העולם הראשונה נהרגו כ-50,000 חיילים בחזית האיטלקית-אוסטרית בהרי האלפים בעקבות מפולות שלגים. חלק גדול מהמפולות נגרמו שלא במתכוון כתוצאה מאש ארטילרית שגרמה לאפקט כדור השלג. ב-1949 בוצע הניסוי הראשון לשליטה על מפולות שלגים באמצעות ירי פגזים, באתר סקי ליד סולט לייק סיטי שבארצות הברית. למרות הסיכונים בשימוש בתחמושת צבאית, שיטה זו משמשת באופן יומיומי להגנה על כבישים, עיירות ואתרי סקי רבים מפני מפולות שלגים.

סולם ריכטר הוא יחידת מידה לעצמתה של רעידת אדמה שפותח בשנת 1935 על ידי הגאולוג צ'ארלס ריכטר בשיתוף עם בֶּ‏נו גוטנברג.
סולם זה מציג את עצמתן של רעידות אדמה בסקאלה לוגריתמית (לפי בסיס 10), כלומר: עצמתה של רעידת אדמה שדרגתה 7 בסולם ריכטר גדולה פי 10 מזו של רעידת אדמה שדרגתה 6. הצורך בסקאלה לוגריתמית נובע מכך שעצמתה של רעידת האדמה החזקה ביותר שנמדדה (9.5 בסולם ריכטר) גדולה פי 1,600,000,000 מזו של הרעידה החלשה ביותר שניתן למדוד.

ניקולאוס סטנו (1638–1686) היה מלומד דני, מחלוצי האנטומיה והגאולוגיה.
סטנו היה הראשון להבין כי ניתן לפענח את ההיסטוריה של כדור הארץ על ידי בחינת שכבות הסלע והמאובנים שבתוכה. בחינה של שיני כריש שנלכד הביאה אותו למסקנה כי גופים דומים בתוך סלע "היו פעם שיני כרישים קדומים" שנקברו והפכו למאובנים תוך שינוי הרכבן הכימי אבל ללא שינוי בצורתן. עבודתו זו סללה את הדרך לפרסום "דיון מקדים לעבודת המחקר על גוף מוצק המוכל באופן טבעי בגוף מוצק אחר" (1669), ובעקבותיו נזקפים לזכותו כמה עקרונות יסוד במדע הסטרטיגרפיה.
בנוסף הניח סטנו את היסודות למדע הקריסטלוגרפיה בנסחו עקרון חשוב, "חוק סטנו", הקובע שהזוויות בין פאות מקבילות בגבישים מאותו חומר זהות בכל הדגימות של המינרל או החומר. עיקרון זה היווה פריצת דרך מהותית והוא מונח בבסיס המחקרים על מבנה הגביש.
"מוזיאון סטנו" באורהוס שבדנמרק קרוי על שמו. בנוסף קרויים לכבודו של סטנו מכתשים על הירח ועל מאדים.

וַתִּגְעַשׁ וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ וּמוֹסְדֵי הָרִים יִרְגָּזוּ וַיִּתְגָּעֲשׁוּ כִּי חָרָה לוֹ:

— תהילים י"ח, ח'

אתה חושב שמחשוף בצד הכביש הוא אתר תיירות