עוצבת געש

אוגדה סדירה משוריינת בפיקוד הצפון של צה"ל

עוצבת געש (אוגדה 36) היא אוגדה משוריינת סדירה בפיקוד הצפון בצה"ל. מפקד האוגדה הנוכחי הוא תת-אלוף דדו בר כליפא.

אוגדה 36
סמל/תג האוגדה
סמל/תג האוגדה
פרטים
כינויעוצבת געש
מדינהישראלישראל ישראל
שיוך צה"ל
סוגאוגדה משוריינת
בסיס האםמחנה תבור (נעורה)
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות1954–הווה (כ־70 שנה)
מלחמותמלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה
מבצע צוק איתן  מבצע צוק איתן
מלחמת חרבות ברזל
פיקוד
יחידת אם פיקוד הצפון
יחידות בת
דרגת המפקדתת-אלוף  תת-אלוף
מפקד נוכחידדו בר כליפא
מפקדיםמפורט בהמשך הערך
יחידת סילוק הפצצות של עוצבת געש מכינה לפיצוץ מבוקר מצבור אמל"ח סורי ישן שנתגלה ב-16 באוקטובר 2005

מבנה עריכה

כוחות האוגדה מורכבים מיחידות מתמרנות (שריון וחיל רגלים וחיל הנדסה) בהן חטיבה 188, חטיבה 7[1], חטיבת גולני, חטיבת עציוני, וגדודי חיל הנדסה. כמו כן לאוגדה חטיבת אש ארטילרית עוצבת גולן, יחמ"מ אוגדתי וכוחות תומכי לחימה נוספים.

חטיבות עוצבת געש
תגשםמספורהערות
חטיבות סדירות
חטיבת גולני1חטיבת חיל רגלים
עוצבת סער מגולן7חטיבת חיל שריון
עוצבת ברק188חטיבת חיל שריון
חטיבת האש282חטיבה ארטילרית
חטיבות מילואים
חטיבת עציוני6חטיבת חיל רגלים

האוגדה מונה כוחות נוספים, ביניהם:

תרשים מבנה האוגדה לפי תקן נאט"ו לסימון כוחות

היסטוריה עריכה

שנים ראשונות עריכה

מפקדת העוצבה הוקמה ב-1954 כמפקדה משימתית ללא כוחות קבועים תחת אחריותה. מפקדה הראשון היה אברהם יפה.

במלחמת ששת הימים נלחמה בקרבות בצפון השומרון, כבשה את ג'נין, עמק דותן, שכם וגשר אדם ובהמשך השתתפה בכיבוש דרום רמת הגולן[2]. תחת פיקודה במלחמה נכללו חטיבות חיל רגלים 3 ו-9, חטיבת שריון 37, חטיבה ממוכנת 45 וגדוד שריון פיקודי (גש"פ) 181. ב-1971 החל ארגונה של העוצבה מחדש כאוגדה קבועה, היא קיבלה אחריות על גזרת רמת הגולן, כמפקדה מרחבית, ומפקדת האוגדה מוקמה במחנה יצחק (נַפַח) שמדרום-מערב לעין זיוון.

במלחמת יום הכיפורים לחמו כוחות האוגדה בקרבות הבלימה מול הכוחות הסורים, שהגיעו עד למפקדת האוגדה בנַפַח. לאחר המלחמה אורגנה כאוגדה סדירה (אוגדת הבזלת).

במבצע ליטני לחמה האוגדה בגזרה המזרחית של דרום לבנון.

מלחמת לבנון עריכה

מפקד האוגדה במלחמת לבנון הראשונה היה אביגדור קהלני. משימתה הייתה להתקדם מאצבע הגליל דרך רמת נבטיה לעבר צידון. חטיבות גולני ו-188 התקדמו מכיוון אצבע הגליל, חצו את הליטני בגשר עקיה ללא כל התנגדות, והמשיכו להתקדם צפונה לכיוון רמת נבטיה, תוך שחטיבת גולני מושכת מערבה לכיוון הים. בליל 7 ביוני נערך הקרב על הבופור. במהלך ההגעה ליעד נפצע מפקד הכוח משה קפלינסקי, ובקרב עצמו נהרגו 6 מלוחמי חטיבת גולני בהם מפקד הכוח שהחליף את קפלינסקי - רס"ן גוני הרניק.

ב-7 ביוני, לאחר כיבוש הבופור בידי חטיבת גולני, התקדמה חטיבה 769 יחד עם כוח בפיקוד סמח"ט גולני גבי אשכנזי לכיוון העיר נבטיה, ועם ערב נכבשה העיר. באותו ערב הגיעו כוחות האוגדה לפאתי צידון ובלילה חברו לכוחות אוגדה 96 שהונחתו מהים בשפך האוואלי, ולחטיבה 211 שהגיעה מכיוון דרום בציר החוף, והוכפפה לפיקוד האוגדה.

ב-8 ביוני ניהלה האוגדה קרב קשה בצידון על מנת לפתוח את הציר הראשי לתנועה. תפקיד האוגדה היה למצוא דרך לעבור את העיר במהירות ולהתקדם צפונה, בעוד שעל אוגדה 91 הוטל לטהר את כיסי ההתנגדות בעיר. האוגדה המשיכה בלחימה והגיעה עד לפאתי ביירות.

לאחר מלחמת לבנון השנייה עריכה

לאחר מלחמת לבנון השנייה החלה העוצבה סדרת אימונים להטמעת מערכת צבא יבשה דיגיטלי ובספטמבר 2009 היא הייתה האוגדה הראשונה בצה"ל לקיים תרגיל אוגדתי מלא במסגרת צבא יבשה דיגיטלי[3].

בינואר 2014 תפסה אוגדת הבשן את מקומה של העוצבה כאוגדה המרחבית של רמת הגולן ועוצבת הגולן עברה לאחריות אוגדת הבשן[4]. האוגדה לחמה במבצע צוק איתן כשתחת פיקודה עוצבת גולן, חטיבת גולני, חטיבה 7, חטיבה 188 וחטיבת ביסלמ"ח[5].

מלחמת חרבות ברזל עריכה

במלחמת חרבות ברזל לחמה האוגדה ברצועת עזה.[6] בהמשך הלחימה, תקפה האוגדה, בהשתתפות חטיבת גולני, חטיבה 188, חטיבת ביסלמ"ח, חטיבת הצנחנים, חטיבה 7, חטיבת כפיר וחטיבת ירושלים בעזרת סיוע ארטילרי של חטיבת האש 282 ויחידות מובחרות וגדודים מחיל ההנדסה, את גדוד זייתון של החמאס שבסיסיו נמצאים בשכונת זייתון.[7] האוגדה הייתה השנייה להיכנס לרצועה אחרי אוגדה 162. היא פרצה את מסדרון נצרים, וכוחותיה לחמו בשכונות דרום העיר עזה כמו שייח עג'לין, רימאל, זיתון ושג'אעיה. לאחר מכן, פעלה האוגדה במחנות המרכז נוסיראת ואל בורייג'.[8]

מפקדי האוגדה עריכה

טקס חילופי פיקוד בעוצבה, יוני 2020. מימין: המפקד היוצא אבי גיל, אלוף פיקוד צפון אמיר ברעם והמפקד הנכנס דן נוימן
שםתקופת כהונההערות
אברהם יפה19541958לימים אלוף פיקוד הדרום
צבי זמיר19581962לימים אלוף פיקוד הדרום וראש המוסד
עוזי נרקיס19621965לימים אלוף פיקוד המרכז
אלעד פלד19651968אלוף, מפקדה בתקופת מלחמת ששת הימים
שמואל גונן19691972לימים אלוף פיקוד הדרום
רפאל איתן19721974מפקדה בתקופת מלחמת יום הכיפורים, לימים הרמטכ"ל ה-11
אביגדור בן-גל19741976לימים אלוף פיקוד הצפון, ומפקד הגיס הצפוני
אמיר דרורי19761977לימים סגן הרמטכ"ל
אורי אור19771979לימים אלוף פיקוד הצפון
אורי שגיא19791980לימים ראש אמ"ן
עמרם מצנע19801981לימים ראש אג"ת
אביגדור קהלני19811982בעל עיטור הגבורה, מפקדהּ בתקופת מלחמת לבנון הראשונה
מתן וילנאי19821984לימים ראש אגף כוח האדם ואגף המבצעים וסגן הרמטכ"ל
יהודה פלד19841986לימים מפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה
נתי גולן19861987בעל עיטור הגבורה
מאיר דגן19871989לימים אלוף וראש המוסד
עמירם לוין19891990לימים מפקד הגיס הצפוני ואלוף פיקוד הצפון
יצחק בריק19901992לימים מפקד המכללות הצבאיות ונציב קבילות החיילים
משה עברי סוקניק19921994לימים מפקד הגיס הצפוני, מפקד זרוע היבשה נספח צה"ל בארצות הברית
שי אביטל19941996לימים אלוף, מפקד מפקדת העומק והגיס הצפוני
בני לידור19971999
צבי גנדלמן19992001לימים ראש עיריית חדרה
אבי מזרחי20012003לימים מפקד פיקוד המרכז ומפקד זרוע היבשה
גרשון הכהן20032005לימים מפקד המכללות הצבאיות והגיס צפוני
אלי רייטר2005–15 באוקטובר 2007מפקד האוגדה במלחמת לבנון השניה
סמי תורג'מן15 באוקטובר 2007–17 ביוני 2009לימים מפקד פיקוד הדרום
אייל זמיר17 ביוני 2009–7 ביולי 2011לימים מפקד פיקוד הדרום, המזכיר הצבאי של ראש הממשלה וסגן הרמטכ"ל
תמיר היימן7 ביולי 2011–31 ביולי 2013לימים מפקד המכללות הצבאיות והגיס הצפוני וראש אמ"ן
יצחק תורג'מן31 ביולי 2013–26 באוגוסט 2015לימים ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה
יעקב בנג'ו[9]26 באוגוסט 2015–18 במרץ 2018לימים מפקד הגיס הצפוני וראש אג"ת
אבי גיל18 במרץ 2018–3 ביוני 2020לימים המזכיר הצבאי של ראש הממשלה
דן נוימן3 ביוני 2020–29 במאי 2022
דדו בר כליפא29 במאי 2022–הווהמפקד האוגדה במלחמת חרבות ברזל

ביולי 2023 הוחלט על מינויו של מורן עומר למפקד הבא של עוצבת געש[10].

קישורים חיצוניים עריכה

מדיה וקבצים בנושא עוצבת געש בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה