קאוואנישי H8K

ב-1938 הזמין הצי הקיסרי היפני מטוס סיור ימי בעל טווח טיסה ארוך. לאחר מספר דגמים ניסיוניים, רכש הצי לבסוף את ה-H8K1, שזכה לשם ספינה מעופפת של הצי מטיפוס 2, מודל 11, והזמין 14 פרטים שלו.

דגם ה-H8K2 הופיע זמן קצר לאחר מכן, והתאפיין בחימוש כבד שהסב נזק לכלי שיט של בעלות הברית, היה בעל מנוע חזק יותר, מיגון טוב יותר, ותכולת דלק גדולה יותר. למעשה התעלה הדגם החדש על קודמו בכל פן, וממנו יוצרו 112 יחידות.

ה"קאוואנישי H8K" נכנס לשירות בראשית 1942, וב-4 במרץ נעשה בהם שימוש בפעם הראשונה. הצי היפני המשולב החליט לשלוח שתי ספינות מעופפות "קאוואנישי H8K" למשימת סיור מעל הוואי, במטרה לאסוף מודיעין ולשבש את פעילות התיקונים לאחר ההתקפה על פרל הארבור. למרות טווח הטיסה הארוך של ה-H8K, על מנת שישובו לבסיסם באיי מרשל בשלום היה על המטוסים לתדלק פעם אחת במהלך המסע. התוכנית היפנית קראה למפגש תדלוק בין הספינות המעופפות לצוללות בפרנץ' פריגייט, אטול מבודד כ-500 מילים ימיים צפונית-מערבית להוואי. מפגש התדלוק התנהל כשורה, אך בשל תנאי מזג אוויר קשים וראות מוגבלת, לא גרמו הספינות המעופפות לנזק משמעותי.

בהמשך המלחמה עשו היפנים שימוש נרחב ב-H8K למטרות סיור, הפצצה, ותובלה אווירית.

ארבעה מטוסי H8K שרדו עד סוף המלחמה, ואחד מהם נלקח שלל בידי ארצות הברית אך הוחזר לטוקיו ב-1979. שרידיהם של שני מטוסים נוספים נחים בעומק רדוד יחסית מול חופי סאיפאן ובלגונת טרוק, ומשמשים אתרי צלילה.