פרוסיה המלכותית

בשנת 1198 נוסד המסדר הטווטוני בחסותו של מלך פולין. אבירי המסדר הטווטוני ייסדו מדינה זאת כחלק מהתהליך של התנצרות התושבים הבלטיים על ידי המסדר. הם פיתחו את החקלאות, הדת והתעשייה במדינה. תחת המסדר תושבי ארץ פרוסיה לא היו בעלי זכויות מרובות, והם סבלו ממשטר כוחני ויציב שלא התאים לרצונותיהם. לאחר התבוסה של המסדר הטווטוני כנגד פולין בקרב טננברג (Tannenberg) בשנת 1410, נחתם שלום טורן הראשון, ולפיו חולקה פרוסיה לשניים; חלקה המזרחי נשאר בשליטת המסדר הטווטוני, ולימים הפך לדוכסות פרוסיה, ואילו חלקה המערבי הועבר לשליטת ממלכת פולין. בשנת 1440 הוקמה הקונפדרציה הפרוסית, שדרשה להשתחרר מעולם של אבירי המסדר הטווטוני, ולהסתפח לחלוטין לממלכת פולין. כתוצאה מכך פרצה בשנת 1454 מלחמת שלוש עשרה השנים, ובשנת 1466 נחתם שלום טורן השני, ולפיו קיבלה "פרוסיה המלכותית" אוטונומיה שלטונית, עם מטבע משלה, וזכות להחזיק צבא עצמאי, אולם הייתה כפופה לכתר הפולני.

בשנת 1569 הוקם האיחוד הפולני-ליטאי, ובוטלה האוטונומיה של פרוסיה המלכותית. האזור הפך לחלק מפולין גדול, והתושבים יכלו להשתתף בבחירות לסיים. אמנם בישופות ורמיה ששכנה באזור שמרה על עצמאות מסוימת, אך גם היא הייתה כפופה לכתר הפולני.

בשנת 1772 חתמו נציגי פרוסיה, אוסטריה ורוסיה על הסכם לחלוקת פולין, ועד לאביב 1773 כבשו צבאותיהם את השטחים שסוכמו ביניהם. במסגרת החלוקה קיבלה פרוסיה שטחים לאורך החוף הבלטי, לא כולל גדנסק, טורון ואזורים נוספים. סך הכל הועבר שטח של 36 אלף קמ"ר, שבו 580 אלף תושבים. השטחים שנכבשו אורגנו כפרובינציית פרוסיה המערבית, ובמהלך חלוקת פולין השנייה בשנת 1793 צורפו אליה שאר שטחי פרוסיה המלכותית.

• מדינת המסדר הטווטוני
• פרוסיה

מדיה וקבצים בנושא פרוסיה המלכותית בוויקישיתוף

• היסטוריה של פרוסיה המלכותית