פורטל:גאולוגיה

בכותרות

התגלה מינרל ייחודי

במהלך סקר גאולוגי סמוך לאגם קוואן בדרום-מערב אוסטרליה התגלה מינרל יוצא דופן.

מתוך עשרות מינרלים חדשים המתגלים בכל שנה כבר התגלו בעבר מינרלים לא ידועים באזורי הספר של מערב אוסטרליה.
הפעם התגלה המינרל על סלע געשי בתוך מצע קוורצי.

ייחודו של המינרל

המינרל החדש מכיל סטרונציום, סידן, כרום, גופרית, פחמן, חמצן ומימן – שילוב יוצא דופן של יסודות.
מינרל כזה, שאינו קשור לקבוצות מינרלים ידועות – נדיר במיוחד.

תיאור

נמצאו גבישים זעירים ושקופים בוורוד כהה, בסגול ובירוק במבנה פסאודו קובייתי.
גודלם של הגבישים כחצי מילימטר.
קשיות בסולם מוס: 1.5 עד 2, כלומר: רך ופריך בדומה לגבס.
למינרל ברק זגוגי וצבע שרטוט ורוד.
עדיין לא ברור אם יכולים להיות לו שימושים מסחריים.

שם

המינרל החדש נקרא פוטניסיט (Putnisite), על שמם של אנדרו וכריסטין פוטניס – מינרלוגים מקומיים המכהנים כמרצים למינרלוגיה בגרמניה. שם זה טרם אושר על ידי האגודה הבינלאומית למינרלוגיה.

להרחבה:

• פרטים על המינרל החדש
• כתבה במגזין Popular Science
• דף המינרל באתר Mindat
• עוד על המינרל באתר Mineralogical Magazine
• כתבה ב"טיים" של הודו

קישורים קבועים

• היערכות לרעידת אדמה
• אתרים בעלי חשיבות גאולוגית

עדכונים מקוונים

• הרי געש בעולם – עדכון שבועי
• הרי געש בעולם – מעקב מצולם
• רעידות אדמה בעולם (USGS)
• GDACS – מערכת תיאום עולמית לאסונות טבע
• ‏המכון הגיאופיסי לישראל – רעידות אדמה בישראל

להלן אוסף אירועים היסטוריים הנוגעים לתהליכים גאולוגיים ולאנשים העוסקים בהם:

האסתנוספירה היא השכבה התחתונה של המעטפת העליונה בכדור הארץ, הנמצאת מתחת לליתוספירה. עומקה מתחת לפני השטח מ-100-200 קילומטר ובסיסה מגיע לעומק של 700 ק"מ. מתחת לליתוספירה אוקיינית עומקה קטן יותר. על חלקה העליון של האסתנוספירה "מחליקים" הלוחות הטקטוניים.

האסתנוספירה מורכבת מסלעי פרידוטיט, ומהירותם של גלים סייסמיים העוברים דרכה מצביעים על צפיפות נמוכה.

‏‏

פחם – תוצר של מאובני עצים ובעלי חיים ומשמש להפקת אנרגיה

‏

בריכת רם (נֶהֱגֶה לעיתים "בירכּ‏ת רם", לפי הערבית) היא אגם טבעי בהר רם, הר געש כבוי בצפון רמת הגולן והצפוני ביותר בקו התלים הישראלי, ונמצאת בסמיכות ליישובים הדרוזיים מסעדה ומג'דל שמס.
הדעות חלוקות באשר לדרך שבה נוצרה הבריכה – יש הרואים בה סוג של דולינה – חלל שנוצר כתוצאה מהמסה קרסטית של סלעי גיר, אולם כיום רווחת יותר התאוריה הרואה בה קלדרה – לוע של הר געש – שהתמלא במים או סוג של מאר.
בבריכה נמצאו צלמיות ארכאולוגיות חשובות ביותר. צלמית "ונוס מברכת רם" נחשבת לייצוג העתיק ביותר של דמות אנושית הקיים בתיעוד הארכאולוגי.

בדפוס

• עקיבא פלכסר, גיאולוגיה, יסודות ותהליכים, הוצאת אקדמון
• יעקב בן-תור, לוחות הגדרה למינרלים יוצרי סלעים, הוצאת מאגנס
• מ' סברדמיש וא' משיח, אבני חן, הוצאת מדע אבנים יקרות
• יוסי מרט, ‏זמן עמוק וגאולוגיה דינמית, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור
• עקיבא פלכסר, ‏שיחות על הגאולוגיה של ישראל, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור
• עמנואל מזור, גאולוגיה בפטיש ישראלי, האוניברסיטה הפתוחה
• ג"ה הרבאו ועמנואל מזור, סולם הזמן הגאולוגי, האוניברסיטה הפתוחה
• נחמה שפרן ועמנואל מזור (עורכים), נדבכים בגאולוגיה של ישראל, האוניברסיטה הפתוחה

ברשת

מתוך אתר פא"ר של האוניברסיטה הפתוחה:

מבוא למדע כדור-הארץ • צפונות כדור-הארץ • נדבכים בגאולוגיה של ארץ-ישראל • גאולוגיה של הכרמל • אוקיינוגרפיה • יישומי הגאולוגיה והוראתה בישראל • מיקרוסקופיה של מינרלים וסלעים • מיקרוסקופיה של סלעים מותמרים • נושאים נוספים במדעי הטבע והחיים

ספרים מקוונים:

• שלמה שובאל, צפונות כדור הארץ, האוניברסיטה הפתוחה (דורש הרשמה לאתר) ובגוגל ספרים
• צ'ארלס לייל, עקרונות הגאולוגיה, 1830, כרכים 1-3 (אנגלית)
• צ'ארלס דרווין, מוצא המינים באמצעות ברירה טבעית, מהדורה ראשונה, 1859 (אנגלית)
• צ'ארלס דרווין, איים געשיים, 1844 (אנגלית)
• צ'ארלס דרווין, תצפיות גאולוגיות על אמריקה הדרומית, 1846 (אנגלית)
• אלמוני, שרידים מן ההיסטוריה הטבעית של הבריאה, 1884 (אנגלית)
• ג'יימס האטון, תקציר תאוריה של הארץ, 1785 (אנגלית)
• ג'יימס האטון, תאוריה של הארץ: חלק 1 וחלק 2, בפרויקט גוטנברג
• אלפרד הרקר, ההיסטוריה הטבעית של סלעי יסוד, 1909 (אנגלית)
• ויליאם ב' סקוט, מבוא לגאולוגיה, מהדורה שנייה, 1921 (אנגלית)

סדרות טלוויזיה

• ערוץ ההיסטוריה – כיצד נוצר כדור הארץ
• ערוץ 8 – הכוחות האדירים של כדור הארץ • מסע מופלא אל לב האדמה
• ערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק – חקר כדור הארץ • זעזועים בכדור הארץ • איתני טבע קטלניים • אדמה זועמת

הרצאות מקוונות

הרצאות וידאו שהועלו ל-YouTube מטעם האוניברסיטה העברית:

• פרופ' אמוץ עגנון, רעידות אדמה: היכן, מדוע, מתי?
• ד"ר ארי מטמון, קצבי הבליה של כדור הארץ
• ד"ר נח ברוש, התנגשויות קוסמיות
• פרופ' יוסף הלר, דרווין – חקר הטבע בימיו
• פרופ' מרדכי שטיין, ים המלח: רשם ארוך ימים של האקלים בלבנט ובמדבר הסהרה
• פרופ' עודד נבון, יהלומים – חלון אל מעבה כדור הארץ
• הרצאות נוספות

סיור גאולוגי בכרמל

ביום שישי, ה־5 בנובמבר 2010, נערך סיור גאולוגי בכרמל במסגרת מיזם אלף מילים.

הסיור התחיל בכרם מהר"ל. תחנות נוספות: הר הגעש של כרם מהר"ל, נחל מערות, צנירי נחל אורן, מחצבות קדומים ומחצבת נשר.

אף על פי שעל הירח אין הרי געש, סלעי הירח הם בזלתיים, כלומר, מקורם געשי. אחת התאוריות שמסבירה זאת היא תאוריה על אופן היווצרות הירח הנקראת "השערת ההתנגשות הענקית". התאוריה משערת שהירח נוצר לפני כ-4.5 מיליארדי שנים, בעת היווצרות מערכת השמש, כתוצאה מהתנגשותו של כוכב לכת בשם "תיאה" (בגודלו של מאדים) בכדור הארץ המתהווה. התאוריה טוענת כי שברים מן הפגיעה נזרקו לחלל, התמזגו ויצרו את הירח. שברים אלה, על פי התאוריה, היו מותכים בחלקם ויצרו ים של מאגמה אשר ממנו נוצרו סלעי הירח.

מומלצי ויקיפדיה

קרחון הוא משטח קרח ענקי, המורכב ממים שקפאו. הקרחונים מכילים את מרבית המים המתוקים הנמצאים בכדור הארץ.
יש להבחין בין שני סוגים של קרחונים:
קרחון יבשתי (glacier): נמצא על-פני היבשה, בראשי ההרים הגבוהים, בקטבים, ובאזורי היבשת הקרובים לקטבים. למעשה זהו נהר של קרח הנוצר משכבות דחוסות של שלג ונע באיטיות כתוצאה מכוח הכבידה.
קרחון ימי (iceberg): גוש קרח ענק שצף בים לאחר שניתק מקרחון יבשתי או ממדף קרח. בדרך כלל 1/9 מהקרחון בולטת מעל פני המים, ושאר הקרחון נמצא עמוק מתחת לפני המים. מכיוון שרק קצהו גלוי לעין, קשה לשער את מלוא גודלו וצורתו של הקרחון.

עקיבא פלכסר (Aqiwa Flexer) (נולד ב-1933 בתל אביב), פרופסור לגאולוגיה באוניברסיטת תל אביב.

בשנת 1960 קיבל תואר מוסמך בגאולוגיה ובכימיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת הגמר שלו, בהנחיית יהודה פיקרד, נשאה את הכותרת "הגאולוגיה של הרי הגלבוע". בשנת 1965 קיבל תואר דוקטור בגאולוגיה באוניברסיטה זו. עבודת הגמר נשאה את הכותרת "הפלאוגאוגרפיה של הסנון והמסטריכט בצפון ישראל".

פרופסור לגאולוגיה בחוג לגאופיזיקה ומדעים פלנטריים באוניברסיטת תל אביב. מאז 1997 עומד בראש החוג. עקיבא פלכסר הוא חבר בכמה מוסדות מדעיים חשובים בחו"ל, וביניהם: האיגוד האמריקאי לגאולוגיה של הנפט; החברה הבריטית לגאולוגיה; החברה הגאולוגית של ארצות הברית; הארגון האירופי המאוחד של הגאולוגים. בנוסף משמש כנציב קבילות הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב.

אם אני, כגאולוג, הייתי נקרא להסביר בקצרה את הרעיונות המודרניים שלנו על מקור כדור הארץ וההתפתחות של חיים עליו לאנשים פשוטים, כמו השבטים אליהם פנה ספר בראשית, לא יכולתי לעשות טוב יותר מאשר לעקוב אחר השפה בה כתוב הפרק הראשון של ספר בראשית

— וולאס פראט (העולמות של וולאס פראט, 1971)

אתה מקבל עדכונים שוטפים בדואר אלקטרוני מהמכון הגיאולוגי