משפט אושוויץ הראשון

משפט אושוויץ הראשון היה משפט שנערך בקרקוב במהלך שנת 1947, ובו הועמדו לדין על ידי שלטונות פולין 40 אנשי אס אס שתפסו עמדות בכירות במחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ.

משפט אושוויץ הראשון התקיים לאחר תום משפטי נירנברג, לאחר שכמה מהנאשמים העידו קודם לכן מטעם התביעה בנירנברג. על פי הצהרת מוסקבה, הנאשמים הוסגרו לפולין, לעמוד לדין במדינה שבה ביצעו את פשעיהם. המשפט התקיים בקרקוב, העיר הגדולה הקרובה לאושוויץ, בין 24 בנובמבר ו-22 בדצמבר 1947. נדונו בו 36 גברים וחמש נשים, בהם מפקד המחנה ארתור ליבהנשל ומפקדת מחנה הנשים מריה מנדל. מפקדו הראשון של המחנה, רודולף פרנץ הס, נדון עוד קודם לכן והוצא להורג בתלייה ב-16 באפריל 1947, מול תא הגזים מספר 1 במחנה אושוויץ.

במשפט העידו ניצולים, והוצגו בו מסמכים גרמניים רבים. 24 מהנאשמים נדונו למוות, 3 נדונו למאסר עולם, 7 נדונו ל-15 שנות מאסר ונאשם אחד זוכה. רוב הנידונים למוות הוצאו להורג בכלא מונטלופיך ב-18 בינואר 1948. בין הנידונים למוות היה מקסימיליאן גרבנר, מפקד הגסטפו במחנה, שניהל את בלוק 11, שכונה "בלוק המוות".