מחנה הריכוז פלוסנבירג

בסך הכול נכלאו במחנה כ-90,000 בני אדם, מהם נרצחו לפחות 30,000. אף שהמחנה הורחב שוב ושוב, היה מספר הכלואים בו גבוה תמיד בהרבה מקיבולת המחנה. תנאי המחיה במחנה היו קשים מנשוא. עבודת הפרך במחצבות והטיפול הבלתי-מספק שקיבלו הכלואים במחנה, וכן אכזריותם של סוהרי ושומרי המחנה, עלו לאסירים רבים בחייהם.

לאחר 1943 נוספה למחנה רשת ענפה של כמאה מחנות חוץ בבוואריה בסקסוניה ובבוהמיה. אסירי המחנה הועבדו בתעשיית הנשק, במפעלים כדוגמת "אוניברסל", וכן בבנייתם של מטוסי קרב של חברת מסרשמיט.

ב-8 באפריל 1945 החלו אנשי האס אס במחנה בהעלמת העדויות על שאירע בו (מבצע 1005).

ב-20 באפריל 1945 פונה המחנה סופית. מפקדו מקס קגל (Koegel) הורה על צעדת מוות בכיוון מחנה הריכוז דכאו. לאחר סוף מלחמת העולם השנייה נמצאו לאורך נתיבי צעדת המוות של האסירים כ-5,000 גופות. במחנה נותרו כ-1,600 אסירים שלא היו כשירים למסע.

אסירים מפורסמים במחנה

• דיטריך בונהופר, כומר גרמני שהתנגד לנאציזם
• הנס אוסטר, מן הקושרים נגד היטלר
• וילהלם קנריס
• לודוויג גרה
• קרל זק

הדיוויזיה ה-90 של צבא ארצות הברית הגיעה למחנה ב-23 באפריל וכבשה אותו ללא התנגדות. רבים מבין האסירים ששהו בו מתו במהלך השבועות הבאים בגלל מצבם הבריאותי הרעוע.

מאז 1946 הלך המחנה והוכשר בהדרגה לשמש כאתר הנצחה. בחלק מן השטח נבנו שיכונים. חלקים אחרים מהמחנה שימשו לתעשייה.

בחודש יוני 2006 הוכרז המחנה כולו, ובפרט המבנים מתקופת הרייך השלישי והמחצבה, כאתר הנצחה.

מדיה וקבצים בנושא מחנה הריכוז פלוסנבירג בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של מחנה הריכוז פלוסנבירג
• אתר ההנצחה פלוסנבירג
• עמותת אסירי המחנה לשעבר
• על המחנה, במוזיאון השואה האמריקני
• מחנה הריכוז פלוסנבירג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

ערך זה הוא קצרמר בנושא השואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.