הארמייה השביעית (איטליה)

לאחר התבוסה האיטלקית ההרסנית בקרב קפורטו בנובמבר 1917 במהלך מלחמת העולם הראשונה, עבר הצבא המלכותי האיטלקי ארגון מחדש בידי ארמנדו דיאז. הארמייה השביעית הוקמה, וכמפקדה מונה ג'וליו צ'זאר טאסוני. ביוני 1918 לחמה הארמייה בקרב הנהר פיאווה, ובהמשך לחמה בקרב ויטוריו ונטו. הארמייה פורקה עם סיום המלחמה.

הארמייה הוקמה בשנית בספטמבר 1939, וכמפקדה מונה הנסיך אמנואלה פיליברטו, דוכס גנואה. הארמייה פורקה ב-14 בדצמבר של אותה שנה, וב-12 ביוני 1940 הוקמה מחדש והוחזקה בעתודה. היא הייתה אמורה להשתתף בפלישה האיטלקית לצרפת, אולם בפועל לא לחמה ופורקה ב-31 באוקטובר 1940. היא הוקמה פעם נוספת ב-30 בספטמבר 1940 והגנה על פוליה, קמפניה ולאציו. ב-1942 הורחבה אחריותה גם אל קלבריה. בספטמבר 1943 נכנעה איטליה בפני בעלות הברית, והגרמנים כבשו את צפון המדינה. הגרמנים פירקו את הארמייה השביעית, והעבירו לגרמניה את רכבותיה, ציודה ועמדות החוף שלה. חיילי שש הדיוויזיות שלה פורקו מנשקם והורשו לחזור לביתם.

• ג'וליו צ'זאר טאסוני (נובמבר 1917 - נובמבר 1918)

• הנסיך פיליברטו, דוכס ג'נובה (1940)
• פרנצ'סקו זינגאליס (1941-1942)
• הנסיך אדלברטו, דוכס ברגמו (1942-1943)
• מריו אריסיו (1943)

• הארמייה השביעית באתר Axis History (באנגלית)