דפוק (עיר)

ב-18 במאי 1696 קנה קורנליס צ'סטליין (Cornelis Chastelein), קצין לשעבר בחברת הודו המזרחית ההולנדית, את האזור עליו שוכנת כיום העיר דפוק. לפני מותו, כתב צוואה בה הוא מבקש לשחרר את עבדי המקום ולהפכם לבעלי האדמה החדשים של האזור.

ב-1871 אפשרה הממשלה ההולנדית לתושבי העיר להקים ממשלה עצמאית, אשר בראשה נשיא עצמאי. השלטון הופסק בשנת 1952, כשהממשלת דפוק העבירה כמעט את כל הסמכויות שבידה לממשלה האינדונזית.

במרץ 1982 סווגה דפוק כעיר אדמיניסטרטיבית, וב-1999 – כעיר לכל דבר.

דפוק מחולקת ל-6 מחוזות:

• בג'י
• צ'ימאנגיס
• לימו
• פאנצ'וראן מאס
• סאוואנגאן
• סוקמאג'איה

ראשי העיר של דפוק:

• רוקאסאה סוראדימאג'ה (Drs. Moch. Rukasah Suradimadja; שנים: 1982–1984)
• תאמג'יד (Drs. H. M. I. Tamdjid; שנים: 1984–1988)
• אבדול ואכיאן (Drs. H. Abdul Wachyan; שנים: 1988–1991)
• מוך מאסדוקי (Moch Masduki; שנים: 1991–1992)
• סופיאן סאפארי האמים (Drs. H. Sofyan Safari Hamim; שנים: 1992–1996)
• באדרול קאמאל (Drs. H. Badrul Kamal; שנים: 1997–2005)
• נור מאהמודי איסמאיל (Dr. Ir. H. Nur Mahmudi Ismail, Msc.; שנים: 2005–2015)
• אידריס אבדול סומד (Idris Abdul Somad) 2015 – היום)

בעיר קיימים קניונים מגוונים, אך גם שווקים מסורתיים. קניונים ומרכזי קניות עיקריים: קניון דפוק' Depok Plaza, בניין SixtyOne ו-Depok ITC. בעיר קיימות מסעדות רבות, ואף סניפים של רשתות בינלאומית למזון מהיר כמו מקדונלד'ס, A&W, דנקן דונטס, קנטקי פרייד צ'יקן וסטארבקס.

דפוק ידועה כ"עיר הסטודנטים", הכוללת את בתי הספר:

• אוניברסיטת אינדונזיה
• אוניברסיטת גונאדארמה
• פוליטכניק טוגו
• פוליטכניק נגרי ג'קרטה

כמו כן, קיימים גם מספר בתי ספר פרטיים לשפות זרות.

תחבורה ציבורית (angkot) היא מרכיב מרכזי בעיר. בעיר קיימת מסילת רכבת המחברת בינה ובין הבירה ג'קרטה אשר בצפון, והעיר בוגור (Bogor) אשר בדרום. בדפוק קיימים שתי תחנות רכבת גדולות.

• אינדונזיה דנפסאר, אינדונזיה

מדיה וקבצים בנושא דפוק בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של דפוק
• אתר העיר, באנגלית