בקע (גאולוגיה)

בקע הוא שקע צר וארוך בקרום כדור הארץ, המשתרע לאורכו של העתק נרחב.[1] היווצרות בקעים ארוכים אופיינית לתהליך של היפרדות לוחות טקטוניים וביקוע יבשות-על. לאורך שולי הבקע עשוי להתפתח עמק ביקוע.[2]

כאשר הבקע מתמלא מים, יכול להיווצר מקווה מים – אגם בקע דוגמת הכנרת ואגמי הבקע הסורי-אפריקני, ואף אוקיינוס. בתחתית הבקע יכול להתאסף סלע געשי, ופעילות געשית היא מרכיב נפוץ, אם כי לא בהכרח קיים, בבקעים.

כאשר בקע היוצא מצומת משולש[3] אינו מתפתח לכדי אוקיינוס, הוא נקרא בקע כושל.

דוגמאות לבקעים עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • פרופסור משה ברור, "בקע", לקסיקון גאוגרפי, (עמ' 4), הוצאת יבנה, תשס"א

קישורים חיצוניים עריכה

מדיה וקבצים בנושא בקע בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

ערך זה הוא קצרמר בנושא גאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.