אליעזר בן שמואל (ורונה)

תשובות הלכתיות שלו השתמרו בספרות בעלי התוספות, כמו אור זרוע. תשובה לדוגמה: שיבולי הלקט (סימן רמז). רבי אליעזר בן יואל ("ראבי"ה"), מצטט מפסקיו בספרו^[1].

חידושו המפורסם בענייני עגינות משמש רבות ב"היתרי עגונה". עילת היתר זו מכונה "אומדנא דרבי אליעזר מוורדון" (בטעות, במקום מוורונה) או סברת "אבד זכרו". עיקרה הוא הטענה "לו היה קיים היה בא". כלומר, במקרי היעדרות שבהם יכול היה הבעל המעגן לחזור או להודיע על סיבת היעלמו לו היה קיים, הסברה נותנת שהיעדר הודעה נובע ממוות. בצירוף עם ראיות נסיבתיות נוספות, משמשת "אומדנא" זו כבסיס להיתר האשה להינשא^[2]. המקרה עליו התנהל הדיון המקורי, התרחש לדעת החוקרים (אביגדור אפטוביצר ואחרים), בשנת ד'תתקע"ד (1213–1214).

• "אליעזר בן שמואל מוורונה", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)