אזוב (עיר)

בתחילת המאה ה-3 לפנה"ס הוקמה לחוף ים אזוב מושבה יוונית שנקראה טנאיס (Τάναϊς), על שמו היווני של נהר דון, אם כי נקרופוליס שהתגלה באתר מעיד על התיישבות כבר בתקופת הברונזה. טנאיס חרבה בידי הגותים במאה ה-3 וחורבותיה שוכנות מספר קילומטרים מצפון לאזוב.

במאה ה-10 בא האזור תחת שליטתה של נסיכות טמוטראקאן (Тмутаракань) הסלאבית, אך ב-1067, השנה הנחשבת לשנת ייסודה של העיר, השתלטו על המקום הקפצ'אקים (טורקית Kıpçak), בני עם טורקי אשר העניקו לו את השם אזאק, "מקום נמוך". משם זה התפתח השם המודרני שהוחל הן על העיר והן על הים הסמוך. קיימת סברה עממית מקובלת הטוענת כי מקורו של השם הוא בנסיך בשם אזום או אסוף, אשר נהרג בעת הגנת העיר.

אורדת הזהב (Altın Orda Devleti) המונגולית שלטה בחופי ים אזוב במהלך המאה ה-13 וה-14, אך לסוחרים מוונציה ומג'נובה הותר להתיישב באתר העיר המודרנית, וב-1316 הם הקימו מושבה לה קראו טאנה בהשפעת השם היווני הקדום. ב-1471 כבשו העות'מאנים את טאנה והקימו בה את מצודת "אזק" או "אזוב". ממועד זה ובמשך מאות שנים, הייתה מצודת אזוב לנקודת מפתח במלחמות רוסיה-טורקיה השונות ועברה מיד ליד מספר פעמים.הקוזקים כבשו אותה ב-1637 ועמדו במצור של כוחות טורקים בראשות אבאזה סיאבוש פאשה הראשון, אך השיבו אותה בסופו של דבר לעות'מאנים ב-1642 אחרי שהחריבו אותה. פיוטר הגדול ניסה לכבשה שוב ב-1695 והצליח בכך ב-1696, אולם לאחר ניצחון הטורקים במלחמת רוסיה-טורקיה הרביעית שבה העיר לחזקתם ב-1711. לאחר מלחמת רוסיה-טורקיה החמישית נחתם הסכם ניסה ורוסיה קיבלה את העיר לשליטתה אבל נשללה ממנה הזכות לבצרה. לאחר תקופת עצמאות קצרה של חצי האי קרים שכלל גם את אזוב סופחה העיר לרוסיה על ידי יקטרינה הגדולה.

• מיזמי קרן ויקימדיה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אזוב

• אתר האינטרנט הרשמי של אזוב (ברוסית)
• פורטל לעיר
• אזוב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

• אזוב, ברשת החברתית VK

ערך זה הוא קצרמר בנושא יישובים ברוסיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.