אולימפיאדת אוסלו (1952)

אולימפיאדת החורף השישית הייתה אולימפיאדת חורף נערכה מ-14 בפברואר עד 25 בפברואר 1952 בעיר אוסלו שבנורווגיה.

אולימפיאדת החורף אוסלו 1952

עיר מארחת	אוסלו, נורווגיה
מדינות משתתפות	30
ספורטאים משתתפים	694
תחרויות	22 תחרויות ב-6 ענפים
טקס הפתיחה	14 בפברואר 1952
טקס הנעילה	25 בפברואר 1952
נפתח רשמית על ידי	נסיכת ראנגכילד
השביע את המשתתפים	טורנביורן פלקנגר
הדליק את הלפיד האולימפי	אייגיל ננסן
האצטדיון הראשי	אצטדיון ביסלט, אוסלו
הערים שהתמודדו על האירוח	לייק פלאסיד, קורטינה ד'אמפצו
→ אולימפיאדת סנט מוריץ (1948) אולימפיאדת קורטינה ד'אמפצו (1956) ←

דיונים על אירוח משחקי החורף האולימפיים בעיר אוסלו החלו עוד בשנת 1935; העיר רצתה לארח את המשחקים האולימפיים בשנת 1948, אך עקב הצורך בשיקום נורווגיה מהכיבוש הגרמני במלחמת העולם השנייה, הדבר לא התאפשר.^[1] במקום זאת, נבחרה אוסלו לארח את המשחקים ב-1952.

כל מתחמי התחרות היו באזור המטרופולין של אוסלו למעט תחרות הסקי האלפיני, אשר נערכו כ-70 ק"מ מהעיר. לצורך אירוח התחרויות נבנו בעיר תשתיות מתאימות, נבנה בית מלון חדש עבור אנשי התקשורת ואורחים, בנוסף לשלושה מתחמי מגורים לספורטאים ולמאמנים. מתחמי מגורים אלה היו למעשה הכפר האולימפי שהוקם במיוחד לצורך אירוח תחרויות אולימפיות. העיר אוסלו נשאה בעיקר הנטל הכספי של אירוח המשחקים, תמורת ההכנסות הנילוות.

במשחקים השתתפו 694 ספורטאים שייצגו 30 מדינות, שהשתתפו בארבעה תחומים של ספורט חורף ב-22 מקצים. יפן וגרמניה חזרו להשתתף בתחרויות החורף, לאחר שלא השתתפו באולימפיאדת סנט מוריץ (1948), בעקבות מלחמת העולם השנייה. את גרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה ייצגו ספורטאים מחלקה המערבי בלבד, מאחר שספורטאים מזרח גרמניים (בשטחים שנכבשו על ידי ברית המועצות במלחמה) סירבו להתחרות עמם כצוות מאוחד.^[2] הייתה זו הפעם היחידה בהיסטוריה שבה השתתף חבל הסאר במשחקים האולימפיים בנפרד מגרמניה. פורטוגל וניו זילנד השתתפו לראשונה במשחקי החורף האולימפיים, ולראשונה הורשו נשים להשתתף בתחרות סקי למרחקים.