אמסטרדם (בהולנדית: Amsterdam, האזנהⓘ?) היא עיר הבירה של הולנד והעיר הגדולה ביותר בה. אמסטרדם מושכת מיליוני תיירים בכל שנה, והיא אחת מערי התיירות המובילות באירופה. מוטו העיר: Heldhaftig, Vastberaden, Barmhartig ("אמיצת-לב, החלטית, רחומה").
האיזור של אמסטרדם היה מיושב עוד מהתקופה הנאוליתית. בסוף המאה ה-10, החלו לאחזר קרקע בעיקר במעלה נהר האמסטל שם הקרקע הייתה פחות ביצתית, והאיזור שימש לחקלאות. אך לאחר השיטפון של 1170 (אנ') השתנתה הטופוגרפיה של האיזור, ונהר האיי הרדוד הפך לשפך נהר, ועל כן איפשר חיבור מהאמסטל לזאודרזיי, לאייסל (אנ') ולנתיבי מים רחוקים יותר.[2] בנוסף, זרימת המים של האמסטל התגברה, כך שניתן היה לנקז את עודפי המים בצורה טובה יותר. עם גדות יבשות יותר, שפך האמסטל במורד הזרם הפך לאטרקטיבי למגורי קבע. מיד לאחר שינוי הנוף של 1170 הוקם במקום יישוב שמראשיתו התמקד בתנועה, ייצור ומסחר ולא בחקלאות.[3] לפי הערכות נבנה הסכר על האמסטל בין 1264 ל-1275, והעניק למקום את שמו – "אמסטל דאם" – הסכר על האמסטל.
החל מהמאה ה-14 החלה אמסטרדם להיות גורם מסחרי משפיע באזור. הזינוק הכלכלי החל כאשר העיר נקבעה כתחנת הגבייה של מכסי-מעבר ממשלוחי משקה הבירה ממדינות אחרות. המים היו מזוהמים, והבירה הייתה פופולרית בשל היותה תחליף למים לשתייה. במאה זו, העיר הפכה לנקודת מעבר לתבואות מהארצות הבלטיות. מצרכי המזון מאירופה כולה החלו עוברים דרכה, ותושבי העיר היו יכולים לקזז בקלות עודף במצרך אחד על חשבון מצרך אחר שחסר באזור.
להתפתחות העיר במאה ה-14 היה גם פן דתי. בשנות הארבעים של המאה נפוצו שמועות על נסלחם הקודש. השמועה שעברה מפה לאוזן הייתה בדבר אדם גוסס שכיבדוהו בלחם הקודש, ומשהלה לא הצליח לבולעו, הוצא הלחם מפיו והושלך לאש. לאחר-מכן, לחם הקודש התגלה בלתי מאוכל, וכנסייה נבנתה במקום הנס. לאחר בנייתה, עולי רגל נהרו למקום, והם זיכו את תושבי העיר בהכנסות נוספות.
בשלהי ימי הביניים תושבי העיר החלו לבנות בתים גדולים, ונוצר הצורך להתאים את מקורות המים לכך. לכן החלו להשקיע אגודות של קורות עץ לתוך שכבה עמוקה בחול. במחצית המאה ה-15 כבר הייתה תקנה שחייבה את החלפת קורות העץ הדליקות בציפוי אבן.
עם גילוי העולם החדש, בזכות המרכז העירוני המפותח שבעיר, העובדים הזמינים והנמל המפותח, הפכה העיר לציר ברשת של אפיקי מסחר, חרף שליטת הפורטוגזים בדרכי המסחר ליבשת אמריקה. אל העיר זרמו עצים, פרוות, דגים, תבלינים ובדים רבים. הבדים יוצרו בבתי העניים שבעיר והעיר אף הפכה למרכז אריגים. באמצע המאה ה-16 אמסטרדם הייתה למרכז של שרשרת ערים מפותחות באזור, המקושרות ביניהן באמצעות נהרות ותעלות מים, והמעבירות סחורות, ידע ואנשים מאחת לשנייה.
בתחילת המאה ה-16 מרדו תושבי ארצות השפלה בפיליפה השני, מלך ספרד. מרד זה נבע הן מוואקום פוליטי שנוצר באזור עקב החולשה של האצילים הספרדיים המקומיים, והן מחוסר הסבלנות הדתית של הספרדים. בנוסף, ספרד הייתה לסמל הקתוליות, ואילו הקלוויניזם השיג את עמדת הכוח החזקה ביותר בעיר. עוצמתם הגדולה של הקלוויניסטים כוונה נגד הכנסייה הקתולית, שספרד הייתה מגינתה. בתחילת המרד תמכה אמסטרדם בספרדים, אולם במהלכו שינתה את נאמנותה ותמכה בויליאם הראשון מאורנג'. מרד זה התפתח והפך למלחמת שמונים השנים ובסוף קיבלה הולנד את עצמאותה.
אחת התוצאות של המלחמה היא החלפת השמרנות וחוסר הסבלנות הדתית שנבעה מספרד, בגישה הולנדית סבלנית כלפי דתות אחרות, בעיקר בעיר אמסטרדם, אף שבאותה עת הייתה העיר ברובה נוצריתקתולית. תוצאה אחרת ולא פחות חשובה מבחינת העיר הייתה הקמת "הרפובליקה של הפרובינציות המאוחדות", כאשר הולנד הייתה הפרובינציה החשובה והעשירה ביותר, ואמסטרדם העיר החשובה ביותר.
בשנות השבעים של המאה ה-16 גורשו השליטים הקתוליים של העיר תוך השלכתם לסירה בטקס סמלי. לאחר-מכן הותר להם בסתר לחזור העירה. הקלוויניסטים החרימו את כל נכסי הכנסייה הקתולית שבעיר, והפכו מבנים דתיים למבנים חילוניים. הפולחן הקתולי נאסר להלכה, אך בפועל שליטי העיר העלימו עין מהפולחן הקתולי, ואילו הקתולים מצידם לא החצינו את פולחנם.
במאה ה-17 החל תור הזהב של אמסטרדם, ובמאה זו העיר נחשבה כעיר עם רמת הרווחה הגדולה ביותר בעולם[4]. תהליך צמיחת נמלה של אמסטרדם התפתח לאחר שנמל אנטוורפן, שנפל בידי הספרדים, נהרס בחלקו, ונמל אמסטרדם החליף חלק מפעילותו. ספינות העיר הפליגו לים הבלטי, לצפון אמריקה, לאינדונזיה, לברזיל, ולאפריקה וייצרו רשת מסחר בינלאומית. לסוחרי העיר היה את הנתח הגדול ביותר בשתי חברות הסחר חברת הודו המזרחית ההולנדית וחברת הודו המערבית ההולנדית. סוחרי אמסטרדם ייבאו לעיר סחורות מכל העולם, והחלו בפעולות מסחריות שהובילו מאוחר יותר להתפתחות המושבות ההולנדיות. העיר גדלה ונבנו תעלות חדשות סביב העיר הישנה. העיר הפכה למרכז הכלכלי של אירופה (תפקיד שמאוחר יותר נטלה העיר לונדון).
הבתים נבנו בצורה אופיינית – גגות מחודדים בארבע צורות שונות, כגון: מדרגות, פעמון ועוד. בתקופה זו פעל בעיר הצייר רמברנדט.
הצלחתם הכלכלית ופילוסופיות פרוטסטנטיות הביאו לכך שתושבי העיר האמינו שהם ממלאים ייעוד נעלה בעולם. תושבי העיר קיבלו על עצמם לעזור לעניים, ואכן היו עניים רבים בעיר בתקופה שלפני המהפכה התעשייתית. תושבי העיר הקימו אגודות צדקה רבות, ובתי-ספר עבור ילדים מהמעמדות הנמוכים כדי שלא ילכו לפשע. כמו כן, תושבי העיר דאגו להיגיינה ולניקיון בכל חלקי העיר. במאה ה-18הוצאה להורג הייתה פסק דין נדיר במערכת המשפט בעיר. בדומה לכך, השופטים העדיפו להמיר את עונש המלקות בעבודות שירות יצרניות.
במאות ה-18 וה-19 החלה העיר לאבד מעושרה. המלחמות בין הולנד לבריטניה וצרפת פגעו בסחר של העיר, שהגיע לשפל בתקופת מלחמות נפוליאון. חברת הודו המזרחית ההולנדית נקלעה לקשיים חמורים, וצומצמה פעילותה של חברת הודו המערבית ההולנדית. חלק מהתעשיות עברו לערים אחרות באזור, בהן היה כוח עבודה זול יותר. בעיר פרצו מרידות נגד חוכרי המיסים. על-אף ירידת עושרה של העיר, רמת החיים של בני השכבות הנמוכות בה המשיכה להיות גבוהה יחסית, ומוסדות העזרה הסוציאליים המשיכו להיות מאורגנים היטב ותרמו תרומה רבה לעניים. העיר הייתה מגוונת מאוד מבחינה אתנית, והסובלנות הרבה המשיכה להתקיים. האידאולוגיה המהפכנית בתקופת המהפכה הצרפתית לא פסחה על אמסטרדם, ונוצרה תנועה דמוקרטית בעיר שפנתה לממשלה הצרפתית החדשה בבקשה לעזרה בהפלת המשטר הישן בעיר. הצרפתים התקבלו ב-1795 כמשחררי העיר.
מצב העיר השתפר לאחר שנוסדה ממלכת הולנד בשנת 1815. במחצית הראשונה של המאה ה-19 אמסטרדם השלימה את תיעושה, והפכה למודרנית. היצע העבודה בעיר הביא להגירה המונית של כפריים אל העיר ולהכפלת אוכלוסייתה. מצב הדיור במרכז העיר הלך והדרדר, ומשפחות שלמות נאלצו להתגורר בבתים קטנים, חשוכים, בתנאי צפיפות וללא תנאים סניטריים. שכונות חדשות הוקמו לפועלים שזרמו לעיר ולבני המעמד הבינוני, אך אלו לא סיפקו את מגוריהם של חצי מיליון התושבים. בתקופה זו נבנו מוזיאוני העיר, תחנת סנטרל, וכן קווי ההגנה של אמסטרדם, מערך של 45 מעוזים סביב העיר. בתקופה זו פעל לתכנון העיר היהודי שמואל צרפתי.
במלחמת העולם הראשונה נותרה הולנד נייטרלית, אולם היה מחסור במזון בעיר, ובדלק (שהיה אמצעי חשוב לחימום בחורף) שהובילו למהומות אזרחיות ופגיעות בנפש. אחת מהמהומות נקראה "מרד תפוחי-אדמה" בה אנשים פרצו ושדדו חנויות כדי למצוא מזון.
בשנת 1932 נשלמה הקמת סכר אשר הפריד את ים זאודר מהים הצפוני והפך אותו לאגם שנקרא כיום אייסלמר – אגם אייסל, ובכך למעשה נותקה אמסטרדם מהים.
במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 גדלה האבטלה באמסטרדם. כמו כן החלו חיכוכים בין ההולנדים לבין המהגרים הרבים שהגיעו לעיר החל משנות ה-80 של המאה ה-20. הרצחו של במאי הסרטים תאו ואן גוך החריף חיכוכים אלה והגביר את העוינות כלפי המיעוטים האתניים, ובעיקר כלפי המוסלמים.
כיום אמסטרדם היא הבירה העסקית והפיננסית של הולנד. היא אחת מערי העולם המובהקות ביותר באירופה, לאחר לונדון, פריז, מילאנו, מוסקבה, פרנקפורט ומדריד. רבים מהבנקים ומהחברות הגדולות בהולנד, בחרו בעיר כמקום מושבן של הנהלותיהם.
אמסטרדם נהנית מאקלים ממוזג-ימי (Cfb בשיטת קפן). לים הצפוני יש השפעה רבה על אקלים העיר. הטמפרטורה בעיר מתונה יחסית לקו הרוחב בו העיר שוכנת. לרוב הטמפרטורה אינה יורדת מתחת לאפס מעלות צלזיוס, ונדיר שהטמפרטורה יורדת מתחת לחמש מעלות מתחת לאפס. הקיץ חמים בעיר, אך לא חם. שכיחותה של טמפרטורה של 30 מעלות צלזיוס או יותר מזה היא כשלושה ימים בשנה. משקעים יורדים במשך 175 יממות בשנה. מאוקטובר ועד מרץ לחות גבוהה, שמיים מעוננים, טפטוף וגשם אנגלי קל שכיחים מאוד. רק שקע ברומטרי עמוק גורם מדי פעם למשקעים משמעותיים אך קצרים, עם רוחות סוערות. כמות המשקעים השנתית בעיר היא כ-750 מ"מ.
בתחילת המאה ה-16 מנתה אוכלוסיית העיר כ־12,000 איש, ועד סוף המאה האוכלוסייה גדלה במהירות ומנתה 50,000 איש.
אמסטרדם סבלה ממגפה בשנים 1623–1625, בשנים 1635–1636, בשלישית בשנית 1655, ושוב בשנת 1664. המגפה גבתה את חייהם של 10% מתושביה. עם זאת, האוכלוסייה של אמסטרדם עלתה במהלך המאה ה-17 בעיקר באמצעות ההגירה מ-50,000 ל-200,000 נפש.
במחצית השנייה של המאה ה-19 אוכלוסיית העיר הכפילה את עצמה והגיעה לחצי מיליון איש. בסוף שנת 2022, מנתה אוכלוסיית מטרופולין אמסטרדם מונה כמיליון ו-456 אלף נפש[1] ובעיר עצמה נמנו כ-918 אלף תושבים[1].
תולדות הקהילה היהודית הם חוט השידרה של תולדות יהודי הולנד בכלל. בשל הסובלנות ששררה בעיר במהלך מלחמות הדת שנפוצו באירופה ומחמת הרדיפות של דתות אחרות על ידי הכנסייה הקתולית, הגיעו פליטים רבים לאמסטרדם, ובהם יהודים עשירים שנמלטו מספרד ופורטוגל, וכן סוחרים הוגנוטים שנמלטו מאנטוורפן ומצרפת.
בעת גירוש ספרד בשנת 1492 נמלטו חלק מיהודי ספרד לפורטוגל. אולם אף בפורטוגל המשיכו היהודים לסבול את רדיפות האינקוויזיציה וחלקם נאלצו להתנצר. מאה שנה לאחר גירוש ספרד, הגיעו לאמסטרדם צאצאי האנוסים מספרד ופורטוגל. באותה תקופה נלחמה הולנד בספרד, ולכן העדיפו היהודים שבאו מחצי האי האיברי, לקרוא את קהילתם "הקהילה הפורטוגזית" ולא הקהילה הספרדית.
החל מהמאה ה-17, הגיעו להולנד יהודים ממרכז וממזרח אירופה, ובמהרה יסדו קהילה יהודית אשכנזית אשר הייתה לקהילה היהודית הגדולה ביותר באמסטרדם ובהולנד.
כיום חיים בהולנד כ-52,000 יהודים, מתוכם בין 20,000–25,000 באמסטרדם[6]. הקהילה הפורטוגזית מונה כ-600 חברים, ורוב חבריה, כמו רוב חברי הקהילה האשכנזית, גרים מחוץ למרכז העיר.
במאה ה-17 השלטון בעיר התבסס על מערכת של ארבעה ראשי-עיר. רסן השלטון הוחזק בידי אנשים מעטים, כאשר משרותיהם משולבות האחת בשנייה באופן ששמר את מרבית הסמכויות אצלם, ומנע העברת הכוח לאנשים אחרים. כדי לקבל זכות אזרחות בעיר היה צריך לבחון את עושרו של האדם, וברוב המקרים רק לסוחרים היו התנאים לקבל אזרחות.
עד שנת 1813 אמסטרדם הייתה עיר עצמאית או עצמאית למחצה בתקופות אחרות. משנה זו, בה גורשו הצרפתים מהאזור, ארצות השפלה הפכו למונרכיה חוקתית תחת שלטונו של וילם הראשון, מלך הולנד. בירת הממלכה הייתה אמסטרדם. שינוי זה הביא את העיר להיות חלק ממדינה, וגרם לכפיפותה לפיקוח ולמדיניות המדינה. מושב הממשלה נקבע בהאג.
עד שנת 2010, הייתה העיר מנוהלת על ידי ראש עיר ומועצת עירייה. כמו כן הייתה מחולקת ל-15 רבעים, בהם מועצת רובע מנהלת את ענייני הרובע.
בתחילת המאה ה-17 נוסד באמסטרדם ההורטוס בוטניקוס – הגן הבוטני העתיק בעולם.
באמסטרדם ממוקם המוסד הבינלאומי של אמסטרדם למדעי החברה (Amsterdam's International Institute of Social History) – אחד המוסדות המובילים בעולם בתחום זה.באמסטרדם פועלות כיום שתי אוניברסיטאות:
פרייה אוניברסיטייט – האוניברסיטה החופשית הפרוטסטנטית ( Vrije Universiteit)
בעיר 3 גימנסיות בהן לומדים לימודים קלאסיים ואפילו לטינית ויוונית עתיקה. חרף התפיסה שהגימנסיות תיסגרנה היות שהן מוסדות אנכרוניסטיים, הן צוברות תאוצה בשנים האחרונות, ומספר תלמידיהן גדל.
רוב התיכונים בעיר מציעים מגוון רמות לימוד באותו בית-ספר.
בזכות המבנה המישורי של העיר, אמסטרדם היא אחת הערים הידידותיות בעולם לרוכבי אופניים, עם מתקנים מיוחדים לאופניים, ושבילים רבים המיועדים לרוכבים. הרכיבה על האופניים בעיר מאפיינת את כל השכבות הסוציו-אקונומיות שבעיר. בשנת 2006 היו כ-2,000,000 אופניים בעיר.
אמצעי תחבורה נפוץ נוסף הוא שיט בסירות פרטיות או ציבוריות בתעלות הרבות של העיר, שאורכן הכולל הוא כ-95 ק"מ. בכל שנה נמשים מהתעלות כ-15,000 זוגות אופניים שנפלו אליהן והם מפריעים לתנועת הסירות. העירייה מפעילה ספינות מיוחדות עם מנופים לביצוע "דיג האופניים".
אמסטרדם היא הבירה הכלכלית של הולנד, ונחשבת לאחת מערי העסקים המרכזיות של אירופה. רבים מהבנקים ומהחברות הגדולות בהולנד בחרו באמסטרדם כמקום מושבן של הנהלותיהם. בין היתר יושבות בעיר ההנהלות הראשיות של חברות הענק יוניליוור, TomTom, פיליפס, הייניקן ועוד. חברות נוספות שאינן הולנדיות קבעו גם הם בה את מקומן בשל המס הנמוך.
כלכלת העיר ממשיכה לצמוח בקצב גבוה, וב-2016 צמחה כלכלתה ב-3%, יותר מכל ערי הולנד. שיעור האבטלה באמסטרדם נכון ל-2016 עומד על 7.7%.
אחד מהענפים המרכזיים בכלכלת העיר הוא ענף התיירות. אמסטרדם מושכת אליה יותר מעשרה מיליון תיירים בכל שנה. ב-2022 החליטו פרנסי העיר כי חלק מהתיירים הרבים פוגמים בעיר ולכן הוחלט לפעול להקטנת מספר התיירים הנכנסים. בין היתר השיקו קמפיין תקשורתי כנגד תיירות מכוונת זנות וסמים של צעירים בריטים[7].
אמסטרדם נחשבת לאחת מערי העולם המובהקות ביותר באירופה. לפי מדד ה-GaWC, המדרג את ערי העולם, אמסטרדם מדורגת בדירוג "אלפא" הגבוה, הכולל ערים המהוות עוגן כלכלי משמעותי בינלאומי. ב-2012 אמסטרדם דורגה כמקום השני בעולם באיכות המגורים, על פי ה-EIU) Economist Intelligence Unit). היא דורגה גם כעיר החמישית באירופה שבה כדאי למקם עסק בינלאומי, אחרי לונדון, פריס, פרנקפורט וברצלונה.
פורטל אמסטרדם הוא שער לכל הערכים והנושאים אודות אמסטרדם. בפורטל ניתן למצוא קישורים שימושיים לשלל הערכים העוסקים באמסטרדם על כל רבדיה: גאוגרפיה, היסטוריה, חברה, תרבות ועוד.